שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יניב בן-שושן ויסמין קנציורק
יניב בן-שושן ויסמין קנציורק

לפני כמה חודשים הגיעה רחל, חולת ניוון שרירים, לחדר המיון עם תלונות על חום גבוה, קשיי נשימה ובלבול. רחל אובחנה באלח דם (ספסיס) עקב דלקת בדרכי השתן, אושפזה במחלקה לטיפול נמרץ וחוברה למכשיר הנשמה. כעבור חודש וחצי שלווה בסבל רב לה ולמשפחתה, נפטרה.
רחל היתה מרותקת לכיסא גלגלים כ-20 שנה, נזקקה לעזרה מלאה בפעולות היומיום והסתייעה בעובדת זרה. למרות הקשיים, בחרה להמשיך בעבודתה כמנהלת חשבונות, לא עברה למוסד סיעודי-טיפולי והמשיכה להתגורר בביתה. רחל, בת 60 במותה, לא דאגה למינוי אפוטרופוס רפואי או לחתום על מסמך הממנה את אחד מקרוביה כמיופה כוחה. עקב מצבה החמור, בערוב ימיה לא התאפשר לה להביע רצונה ולקבל החלטות באשר לאופן הטיפול שתקבל. ההחלטה באשר לגורלה ולטיפול בימיה האחרונים היתה נתונה בלעדית לרופאים המטפלים. גם בני משפחתה נותרו ללא יכולת להשפיע. הרופאים, בהתאם לשבועתם לנסות להציל חיים, בחרו לשמר את חייה ככל שניתן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ