בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי מחליט כמה סוכר יש במזון ולמה מסתירים זאת מהציבור?

רמת הסוכר המעובד המותרת במזון נקבעת לעתים משיקולים זרים ולא בריאותיים. כיום, הצעת החוק לסימון כמות הסוכרים במזון וסוגם והתקנות לסימון מרכיבים בחזית האריזה אינן מיושמות, והציבור ממשיך לשלם בבריאותו

70תגובות

סוכר מעובד המוסף למזון יכול לספר לנו סיפור שלם על מארג הקשרים שבין מזון לשלטון. הסוכר המוסף למזון, כגון ללחם, לשניצלונים, לדגני בוקר, לשוקו או למיונז, הוא מיצוי מעובד של חומר טבעי. דוגמאות לסוכרים מוספים הם סוכרוז, פרוקטוז, סירופ גלוקוז, דקסטרוז, מלטיטול, סורביטול, סירופ לתת וסירופ תירס עתיר פרוקטוז. גם סירופ מייפל, מולסה וסילאן למשל, שהם עיבוד של הצמח או הפרי, נחשבים לסוכרים מוספים ומכילים פרוקטוז וגלוקוז בערכים גבוהים. לסוכר המוסף נטייה להתעכל מהר וכך להעלות במהירות את רמת הסוכר בדם....



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו