כיצד מוכרים לנו בריאות בקולנוע ובטלוויזיה

הרפואה בקולנוע ובטלוויזיה יכולה מצד אחד לתעתע בצופה, ומצד שני להשפיע לטובה על התנהגותו הבריאותית. כיצד התפתחה במשך השנים הרפואה הנצפית על המסך הקטן והגדול, ואיך זה קשור למשפט שאמר אסי דיין ב"השיבה מהודו"

יואל דונחין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יואל דונחין

כאשר נדרשו שני סטודנטים בהנחייתי בפקולטה לרפואה בירושלים להגיש עבודת גמר, הם בחרו לעסוק בנושא ייחודי: יחסי הגומלין בין רפואה לקולנוע וטלוויזיה. כך התוודעתי להשפעה האדירה שיש לקולנוע ולטלוויזיה על הציבור, גם בתחום הבריאותי. באחד המחקרים שקראתי, מבין הראשונים שפורסמו בנושא (ב-1996), בכתב העת ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין, דווח על אירועי החייאה טלוויזיוניים: כך למשל גילו החוקרים כי ב-97 פרקי סדרות היו 60 פעולות החייאה בעקבות אירועי דום לב ושיעור ההצלחה בהן היה למעלה מ-75%. זאת בהשוואה לנתוני אמת מבתי חולים ושירותי חירום - שם ההצלחה בהחייאה עקב אירועי דום לב נעה בין 6% ל-9%.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ