מהם גורמי הסיכון לחיך ושפה שסועים אצל היילוד?

ילדים שנולדים עם חך ושפה שסועים עלולים לסבול מקשיי דיבור ושמיעה וזקוקים לטיפול ממושך, שעלול לגרום לבלבול וחרדה בקרב הוריהם. מהם גורמי הסיכון למומים הללו וכיצד ניתן לטפל בהם

אלדד זילברשטיין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלדד זילברשטיין

חך ושפה שסועים הם קבוצת המומים המולדים השכיחים ביותר בפנים ושיעורם הוא כ-1 ל-1,000 לידות בישראל. תינוק עלול להיוולד עם שפה שסועה או חך שסוע, או עם שילוב של שניהם. ילדים שנולדים עם חך ושפה שסועים זקוקים לטיפול רב-תחומי מהלידה ועד לגיל הבגרות (כגון מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, רופאי אף אוזן גרון, קלינאי תקשורת ופסיכולוגים), ועלולים לסבול מקשיי דיבור ושמיעה, מעיוות במראה הפנים ומבעיה אסתטית חברתית משמעותית. הקושי בדיבור נובע מהשסע בחך. לחך תפקיד מרכזי ביצירת מפל לחצים מתאים בחלל הפה שמאפשר דיבור תקין. תפקיד החך הוא ליצור חיץ בין חלל הפה והאף, מעין שסתום שנסגר ונפתח בהתאם לעיצורים והצלילים שהאדם מנסה להפיק. מקור הקושי בשמיעה במקרים אלו הוא הצטברות נוזלים באוזן התיכונה. בעקבות השסע בחך, נפגמת צינורית שרירית המחברת בין הלוע האפי (החלל שנמצא מאחורי האף) ובין האוזן התיכונה – שתפקידה לאפשר אוורור של האוזן התיכונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ