להציל את הגוף בבית במקום בבית החולים

דיאליזה צפקית נחשבת לשיטה מתונה ונוחה לטיפול בחולי כליות. למרות זאת, 93% מהם אינם מטופלים בה ומקבלים טיפול קשה יותר. מדוע?

יוסי חביב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יוסי חביב

ה', בת 93, ניצולת שואה, התקשתה לנשום. ריאותיה צברו נוזלים בעקבות אי ספיקת כליות ואי ספיקת לב. ה' חלתה למעשה בתסמונת קרדיו-רנלית (לב-כליה) שבה אי ספיקת לב - מחלה כרונית שבעטיה הלב אינו מסוגל לעמוד בדרישת אספקת הדם של איברי הגוף - גורמת גם לירידה בתפקוד הכליות. לאחר הנשמה וטיפול בתרופה משתנת, חל שיפור במצבה והיא שוחררה לביתה. אך מאחר שהמצב חזר על עצמו שוב ושוב החליטו רופאיה לטפל בה בדיאליזה צפקית (פריטונאלית) בביתה – טיפול שנחשב למתון ביחס לדיאליזה מהסוג השני, המודיאליזה, ולכן מתאים לחולי לב ולמבוגרים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ