מצלמים סלפי ומאבדים את עצמם

התפתחותו הרגשית-חברתית של דור ה-Z מושפעת רבות מהרשתות החברתיות והעלאת התמונות בהן, בעיקר הסלפי, והפער בינן לבין המציאות אינו תמיד מובן לו. אילו מצוקות רגשיות וקוגניטיביות הוא חווה לפי "פסיכולוגיית העצמי"?

אלדר חבושה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלדר חבושה

דור ה-Z (ילידי אמצע-סוף שנות ה-90 וה-2000 המוקדמות) נולד לתוך מציאות דיגיטלית-אינטרנטית שעשויה להשפיע על התפתחותו הרגשית-חברתית. מציאות זו כוללת פעילות קבועה ברשתות החברתיות ובכללה העלאה אינטנסיבית של תמונות לרשת, ובהן סלפי (צילום עצמי), בציפייה לקבל תגובות אוהדות ומחזקות. ילדים ובני נוער מתעניינים מאוד בתמונות שאחרים משתפים ברשתות החברתיות מתוך הצורך האנושי, ולעתים האובססיבי, לדעת את האחר כמה שיותר. מעבר למציצנות גרידא, ניתן לפרש זאת כצורך ראשוני (לדעת את האם – כייצוג המוקדם ביותר של כל מי ומה שהוא לא אני), ובהמשך כצורך חברתי (כדי לייצר השתייכות או התבדלות מהאחר) והישרדותי-אבולוציוני (לדעת את האחר כדי להתגונן מפניו). צורך מקביל ולא פחות עוצמתי הוא זה שהאחר יכיר בי כישות משמעותית, ורצוי כבעלת ערך. עבור דור ה-Z תמונות שמועלות לרשת, ובייחוד תמונות סלפי (שמייצגות במדויק את המשאלה "תראו אותי! תאהבו אותי!"), הן אמצעי מקובל ביותר, זמין ומידי, לממש את הצורך בהכרה זאת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ