כיצד למנוע את הרס השחלות מבעוד מועד

תרופה המדכאת את מערכת הרבייה נחשבה עד עכשיו לשנויה במחלוקת בשימור פוריות של נשים חולות סרטן. ייתכן כי מחקרים חדשים מסיימים את הוויכוח אודותיה

זאב בלומנפלד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
זאב בלומנפלד

טיפול אונקולוגי עלול לפגוע בשחלות ובפריון כיוון שהוא פוגע באספקת הדם לרקמות באזור, הורס זקיקים (שבתוכם ביצית צעירה שיכולה להתפתח לביצית בשלה שתופרה) ומאיץ את הזדקנותם וכך מפחית את מאגרם הכולל בשחלות. אך סיכון זה אינו אבסולוטי ומושפע בעיקר מגיל המטופלת ומפרוטוקול הטיפול. תיאורטית, שימור פוריות כמה שיותר מוקדם צפוי להיות מוצלח יותר מאחר שמאגר הזקיקים בשחלות של ילדות, נערות או נשים צעירות הוא גדול יותר. על פי התפיסה המקובלת, אצל אשה מיוצרים כ-7-6 מיליון זקיקים ראשוניים עוד בהיותה עובר, ולאחר מכן, עקב מוות טבעי שלהם, מספר זה יורד בהתמדה (2-1 מיליון בלידה, כ-400,000 בגיל ההתבגרות, ועד לפחות מ-1,000 בגיל המעבר). על כן חולות סרטן שעוברות טיפול אונקולוגי ומתכננות להרות בעתיד צריכות להכיר גישות שונות לשימור פוריות. אחת מהן היא הזרקה חודשית (או תלת חודשית) של נגזרת של הורמון (אנאלוג) משחרר גונדוטרופינים (GnRH) למשך כארבעה-שישה חודשים, לפני הכימותרפיה ועד סיומה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ