הישרדות: חוויות מאשפוז במחלקה הפנימית

המחלקות הפנימיות בבתי החולים הן המקום שאליו מתנקזים צעירים וקשישים, חולים סיעודיים ומטופלים עצמאים. האשפוז שם הוא חוויה קשה של עומס בלתי נתפס שמקשה על הצוות לטפל ועל המטופלים להחלים

יעל שרגא רויטמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יעל שרגא רויטמן

לפני כמה ימים השתחררתי אחרי שהות של שלושה לילות במחלקת טיפול נמרץ ולילה אחד במחלקה פנימית באחד מבתי החולים במרכז הארץ. הגעתי לשם עם דלקת ריאות והתקשיתי לנשום, והדבר הראשון שחוויתי בכניסה למחלקה הפנימית היה תחושת מחנק.

בגלל הצורך באוורור ריאתי, המיטה שלי הייתה קרובה יותר לחלון מאשר לדלת. היה לי מזל. דמיינו חדר שבו שש מיטות והוא אינו מאוורר מלבד חלון שנפתח בעשרה סנטימטרים כלפי חוץ, והמזגנים בו כבויים. בשתי מיטות שוכבות קשישות שזקוקות לטיפול סיעודי מורכב, בשתי מיטות אחרות חולות מבוגרות עם רקע אונקולוגי, אני עם דלקת ריאות בשנות השלושים לחיי, ועוד מטופלת צעירה ממני עם שיתוק מוחין. כולנו הצטופפנו בחדר ההוא שבמחלקה הפנימית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ