מה הורג אותנו? ניתוח סיבות המוות המובילות של הישראלים

פחות מתים מסרטן, ממחלות לב ואפילו מסוכרת: מתברר ששינויים באורח החיים ומודעות גוברת לאבחון מוקדם הביאו לכך שבתוך עשור ירד שיעור התמותה בישראל ב–27%. ואולם, התארכות תוחלת החיים הביאה גם גורמי תמותה חדשים שהיקפיהם מזנקים, בהם דמנציה

עידו אפרתי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איור: ליאו אטלמן
עידו אפרתי

סיבת המוות: זקנה. ככה, בלי גורמים תורמים, בלי פירוט, הוגדר מותם של 185 מתושבי מדינת ישראל ב–1949. הסיבה הזו כבר לא מתנוססת על דו"חות פטירה כיום, אבל בשנתון הסטטיסטי הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהתייחס רק לאוכלוסייה היהודית בארץ, היא מופיעה פעם אחר פעם. היא כמובן לא היחידה, גם לא המרכזית. 4,315 מקרי מוות נרשמו בשנתה הראשונה של המדינה שאוכלוסייתה היהודית מנתה אז כ–600 אלף איש. בין הסיבות השכיחות יותר היו מחלות שנפוצות כיום פחות כמו טיפוס הבטן, שחפת, חצבת, מלריה ומחלות זיהומיות שונות, דלקת ריאות ומעיים. סעיפי תמותה אחרים מהימים ההם כוללים "תוקפנות או תאונות" (169 איש) וגם מה שנדמה היום כהיסטוריה רחוקה מאוד — מות תינוקות בשל מומים שונים. אז היו 338 כאלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ