טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לזמן מוגבל - מינוי לאתר ב-35 ש"ח לחודש  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קשה לעיכול

לפני שאתם נותנים עוד ביס בביג מק, אריאל צבל מ"אנונימוס" חושף למענכם את מאחורי הקלעים של הג'אנק פוד

תגובות

אילו כל העניין במזון מהיר היה ארוחות זמינות ונוחות, אפשר היה לעצום עיניים בשקט ולעכל. אבל הארוחה היא רק נקודה על פני תהליך, שרובו נסתר. אמנם, מבין השלבים הנסתרים של המזון המהיר, מצליח האסון הבריאותי להסתנן לתודעה הציבורית. פה ושם מעז מישהו לנסות לתבוע בשם גופו החולה את "מקדונלד'ס". מורגן ספרלוק אפילו תיעד את הרס גופו בסרט "לאכול בגדול", ואף הצליח להביא לסילוק של מנות ה"סופר סייז" מהתפריט.

אבל מי שספגו את הפגיעה הקשה ביותר משגשוג המזון המהיר הם לא בני אדם. אפילו לא פרות. אלא עופות. כמו בעלי חיים אחרים בחקלאות, עופות נתפשים עוד בחייהם בתור מזון, ואין "מזון" מהיר יותר מהם. לא במהירות הצריכה מדובר, אלא בקצב הגדילה.

אסונם של העופות החל בארה"ב ב-1946, במיזם ארצי לגידול "העוף של המחר". אחת מהתכונות שנדרשו מהעופות היא גדילה מזורזת, המאפשרת הורדה בעלויות הייצור והגדלת הרווחים. לזירוז הגדילה, כמו גם לעיצוב תכונות הרסניות אחרות, הפעילו ברירה מלאכותית אינטנסיווית בתוך להקות ענקיות. דורות על דורות של עופות מהירי גדילה נבררו עד שהתקבלו יצורים, שדומים לעופות שלפני 1946 רק מרחוק. הם גדלים בקצב מפלצתי, יותר מפי ארבעה מאבותיהם, ולמשחטה שולחים אותם כשהם בגיל אפרוח - ועם גוף כבד כמו של בוגר.

אולי בכלל עדיף לחיות מעט ולמות במהירות, בעיקר אם אתה תרנגול שכלוא בצפיפות רצחנית, בחושך, בתוך ההפרשות שלך? מסתבר, שכאשר גדלים מהר כל כך, המוות גואל מאוחר מדי: הבשר מתפתח הרבה יותר מהר מהעצמות, והמשקל העודף מכביד על עצמות הרגליים עד שהן מתעקמות. מיליארדי עופות בעולם סובלים מכאבים כה קשים, שהם בקושי יכולים לעמוד ולזוז. נכות מלידה וכאבי תופת - זהו הסיפור של "מזון מהיר" חי. ומה שכבר קרה לעופות, קורה בהדרגה לכל בעלי החיים המנוצלים לבשר.

האם לפני המזון המהיר היתה יותר חמלה כלפי עופות? לא. אבל אבות-אבותיהם ניהלו חיים כמעט סבירים עד לשחיטה, ואילו העופות של היום מתענים כל חייהם הקצרים תחת משקל גופם. הצרכנות המהירה הפכה את חייהם של בעלי החיים לגיהינום. היא גם הביאה להרחקתם מהצרכנים במידה כזו, שקל כיום לחשוב שמזון מתחיל במסעדה/בסופרמרקט ונגמר בבית השימוש, או מקסימום בבית החולים. טוב שאנשים רבים (ועדיין מעטים מדי!) מתעוררים לגלות קשר בין מה שהם אוכלים לבין המחלות שלהם. אבל אוכל אינו נוחת מהשמים. כשמדובר בבשר, הוא מתחיל בציפורים נכות.

אריאל צבל עורך את שבועון האינטרנט "זכויות בעלי חיים השבוע" של אגודת זכויות בעלי החיים בישראל "אנונימוס"



ביג מק, צ'יפס וקולה. להגדיל בשקל תשעים?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true