האות חיים

יעקב חיים לויט, שנות ה-30

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

איכשהו, כשמסתכלים עליה, מתבקש לחשוב שהאות העברית העונה לשם "חיים" עוצבה אי שם בשלהי 1967, לא רגע אחד לפני. חסונה ואגרסיווית, אדנותית וכובשת, בנויה לתלפיות, מלאה בעצמה ומודעת לכוחה. הבחירה המושלמת לכתוב בה "ביטחון", "מלחמה" או "אף שעל".

אבל לא. האות חיים, הידועה בפי המעצבים בכינוי "חיים שמן" (לעומת אחותה הצעירה ממנה, "חיים צר", שנולדה בהמשך), עוצבה בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת בווארשה על ידי יעקב חיים לויט ברוח הבאוהאוס, וחוללה מהפכה בתפישת הכתב העברי, שהיה עד אז מעוגל וגנדרני. עיצובה הנקי והמרובע התריס וקרא תיגר על מה שקדם לה - התנ"כי, הקישוטי והסריפי - מטען שהועמס ביגון על כתפיהן הדקות של האותיות העבריות ששבו מאירופה לפלשתינה.

מעצבי המדינה-שבדרך התקשו לעמוד בפני יתרונותיה הגלויים של האות הצעירה, הבולטת והקלה לשימוש, ותוך זמן קצר כבשה חיים את מעוזות הפרופגנדה והשיווק, ונמרחה בדיו שחורה ואדומה על כל כרזה פוליטית, פשקוויל, עיתון יומי או מודעה להצגה חדשה בתיאטרון הלאומי. ב-70 ומשהו השנים שחלפו מאז עוצבו מאות גופנים (פונטים) עבריים חדשים, אבל בעיתונים הגדולים ובמערכות הבחירות עדיין מתקשים להיפרד מחיים המקשישה. איכשהו, טרם נמצאה להם אות טובה יותר לכתוב בה "הזעם והאימה", "בדם קר" ו"הטרור חזר".

(אורנה אושרי)

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ