בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהמזל רע

נשים היולדות תינוק מת מתמודדות עם אובדן שהחברה אינה נותנת לו לגיטימציה

תגובות

כשלוש עד חמש לידות מתוך כאלף לידות בישראל לא מסתיימת בתחושת אושר והקלה לשמע בכיו של תינוק, אלא בתחושת צער ולעתים גם הלם מהדממה שבה יוצא לעולם תינוק מת. במאמר ?האבל הלא מוכר - אבל בעקבות לידת מת?, שפורסם ב?הרפואה? בדצמבר 2005, עסקו יעל בשור, מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, מאיר נדב, פסיכולוג ראשי במחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי סורוקה וד?ר אשר שיבר, מנהל המחלקה, בקשיים הייחודיים בעיבוד האבל לאחר לידת מת, ?לידה שקטה?. קשיים אלה קשורים בפער בין תחושת האובדן הקשה של האם לבין יחס החברה, שלא נותנת להורים לגיטימציה להתאבל על האובדן.

כבר בבית החולים, רבים מההורים נתקלים ביחס בעייתי. ברוב המקרים אין נהלים מיוחדים לטיפול במצב כזה, ולעתים האשה שוכבת במחלקת יולדות, והפער הגדול בין הסביבה השמחה ומלאת הציפייה לבין מצבה ברור. ?נשים סיפרו שנאמר להן ?תעשו חדש?, ?אתם עוד צעירים??, אומרת בשור, ?וגם אם הכוונה של הדברים טובה, המשמעות שלהם היא ביטול האבל שבני הזוג חשים?.

אחרי השיבה הביתה, צריכים ההורים להתמודד עם החברה, שלא תמיד יודעת איך להתמודד עם אשה שאיבדה תינוק בלידה. נשים שחוו אובדן כזה חשות פעמים רבות אשמה, אכזבה, פגיעה בדימוי העצמי, צער עמוק ולעתים סובלות מפחדים וחרדות. תגובת הסביבה אינה מכילה תחושות קשות אלה כלל. פעמים רבות, הסביבה רואה באובדן של תינוק במשך ההריון דבר פחות חשוב או משמעותי מאובדן ילדים שמתו לאחר הלידה, ומתקשה בהפגנת אמפתיה. נשים בפורום אובדן הריון בתפוז מספרות פעמים רבות על משפטים שנאמרו אולי מתוך כוונה טובה, אך פגעו בהן מאוד, כמו ?תשמחי שזה נגמר ככה ולא נשארת עם ילדה נכה?, ?טוב שזה קרה עכשיו, לא הספקת להיקשר?, ואפילו: ?יותר טוב ככה, את לא יודעת כמה קשה להיות בהריון כשיש ילד קטן בבית!? נשים אחרות מספרות על חברים ומכרים שנעלמו, אולי מתוך מבוכה.

אדם בתהליך אבל, מסבירה בשור, מנסה למצוא משמעות לאובדן בהקשר הרחב של חייו, וחלק מהתהליך נעשה על ידי שיחות וקבלת התייחסות מהסביבה. החברה מתקשה לקבל את העובדה שהאובדן משמעותי. ברמה החברתית האובדן לא קיים, כי העובר הוא non person. הפער בין הצער הפרטי של ההורים לבין חוסר הלגיטימציה החברתית לאבל יוצר קושי מיוחד.

לפי הגישה הסמיוטית?חברתית, קיימים גורמים המסמנים ומתווכים את משמעות האבל, כמו טקסים, שפה או ביטוי אמנותי, והאבל הופך למשמעותי רק אם ניתן לו ביטוי כזה. במקרה של לידת מת קיים קושי לתת משמעות לאבל, להפוך אותו ללגיטימי ולקבל אמפתיה, משום שהעובר המת אינו ישות מוכרת. גם ביהדות, בתפישת האבל הרגיל אנשי הקהילה שותפים לאבל המשפחה, ואילו במקרה של לידת מת, הציבור אינו מחויב לכללי התנהגות ברורים, ונוצרת סתירה בין הצורך של הפרט להתאבל לבין חוסר העניין הציבורי. מצב זה הופך את האבל למורכב יותר מאבל רגיל ומצביע על אפשרות לסיבוך ולפסיכופתולוגיה.

לפי המאמר, הפער בין התחושות האישיות לבין הסביבה צריך להצטמצם לפחות על ידי העלאת המודעות בקרב אנשי הצוות הרפואי: הקמת מערך מסודר של התמודדות ברמה הארגונית במקרה של לידת מת, בעיקר בקרב הצוותים בחדרי הלידה ומחלקות הנשים, ושימת דגש על הקשיים הרגשיים של אמהות החוות לידת מת. בנוסף, נראה נכון לשכן יולדות כאלה בחדר נפרד, שלא בחברת נשים שילדו או עומדות ללדת תינוקות בריאים, ולעודד בני משפחה לשהות אתן בחדר. במידת הצורך, ובדומה להתייחסות במקרים אחרים של אובדן, יש לשקול התערבות פרטנית. ?הייתי רוצה שבכל משמרת תהיה לפחות מיילדת אחת שיודעת איך להתמודד עם זוגות כאלה, ושמצב כזה לא מפחיד אותה?, אומרת בשור, ?שתדע להציע להורים לראות את התינוק כדי להיפרד ממנו, או לצלם את התינוק, כך שאם ירצו לראות אותו בעתיד תהיה להם אפשרות לעשות זאת. המחלקה צריכה להיות מאורגנת כך שיהיה ברור שהאשה הזאת אינה אחרי לידה רגילה, ושלא יקרה מצב - כפי שקורה לעתים - שההבדל בינה לבין הנשים האחרות אינו ברור, ומישהו אומר לה מזל טוב?.

הקשר הרגשי נמשך

טלי גב, דוקטורנטית מאוניברסיטת פאלו אלטו בקליפורניה, משתתפת בצוות שחוקר נשים מישראל ומארצות הברית, במסגרת מחקר משותף עם אוניברסיטת סן פרנסיסקו הבודק השפעה מתמשכת של אובדן ילד או עובר על בני המשפחה. ?בעבר חשבו שלפי שלבי האבל, אחרי כמה שנים יש התגברות על האובדן, ואם אדם ממשיך למשל לשמור חפצים של המת או לחלום עליו, זה מעיד על תקיעות בתהליך. החידוש בגישה שמתפתחת כעת בארצות הברית הוא שאנשים ממשיכים לחוש קשר רגשי נפשי או רוחני לילד או לעובר המת, גם שנים רבות אחרי המוות, ודבר זה חיוני ופונקציונלי להתמודדות עם האובדן. זהו קשר מתמשך, המתבטא למשל בחלומות ובשיחות עם הדמות המתה, ותחושה שהילד או העובר ממשיכים להיות חלק בלתי נפרד מהזוג או המשפחה גם לאחר מותם?. אחת ממטרות המחקר, אומרת גב, היא לעזור לאנשי מקצוע להבין יותר את ההשפעה הייחודית שיש לסוג אובדן זה על בני הזוג, ואת המהות של הקשר המתמשך, כך שיוכלו לתמוך בצורה ראויה בזוגות ומשפחות שעוברים סוגי אובדן כאלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו