בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שחיקה במקום העבודה | תנאים של שחיקה

דווקא העובדים הנלהבים והנמרצים נמצאים בסכנה לשחיקה במקום העבודה. איך יוכלו לחדש את שמחת העבודה?

תגובות

אנשים היוצאים לעבודה גוזרים ממנה סוגים שונים של רווחים. הנפוצים הם אתגרי ביטוי עצמי, בהם האדם מוציא מהכוח אל הפועל את יכולתו בעבודה. רווח נוסף מצוי ביכולתו לתרום ולהשפיע על איכות הארגון שבו הוא עובד.

השחיקה "פולשת" לתחומי המקצועות הטיפוליים (מקצועות רפואיים ופרה-רפואיים כמו פסיכולוגיה, חינוך והוראה) וב-30 השנים האחרונות היא נהפכה לתחום מחקרי, תיאורטי והתערבותי שכיח, הזוכה לתשומת לב רבה במרחב האקדמי ובתקשורת.

ב-1982 התייחסה פרופ' כריסטינה מסלאך (Maslach), חוקרת חלוצה בתחום, אל השחיקה כאל "מחלה של שנות ה-80 והחיים המודרניים". מסלאך הגדירה שחיקה בשלושה מאפיינים: תשישות - המאופיינת בלאות גופנית ובהופעת תסמינים גופניים כמו עייפות, כאבי ראש, הצטננויות חוזרות, תחושה של התרוקנות, חוסר אנרגיה להעניק לעצמך ולאחרים ועומס יתר; עמדות שליליות של הפרט כלפי עצמו - תחושת כישלון והעדר הישג אישי, הבאה לביטוי בתחושת דיכאון, מורל נמוך, ירידה ביצירתיות, ירידה ביעילות העבודה, ירידה בהישגים וביכולת וחוסר אמונה באשר לאפשרות להתמודד; ושינוי לרעה בעמדות כלפי אחרים - המלווה ברגשות טינה, עוינות ועמדות ציניות כלפי לקוחות.

אחד הממצאים העקביים ביותר בנושא השחיקה מתייחס לסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם, לרבות שבץ מוחי, טרשת עורקים, סתימת עורקים ודום לב. הסובלים משחיקה כרונית נמצאים בסיכון גבוה פי שניים ואף פי שלושה ללקות במחלות לב וכלי דם.

עובד מחפש משמעות

פרופ' איילה מלאך-פיינס, חוקרת מאוניברסיטת בן-גוריון, בעלת שם בינלאומי, הגדירה את השחיקה "תחושה של תשישות פיסית, רגשית ומנטלית, הנגרמת מחמת מעורבות ממושכת בסיטואציות של תובענות רגשית".

מלאך-פיינס טוענת כי השורש לתופעת השחיקה מצוי בצורך של אנשים להאמין שלדברים שהם עושים יש משמעות. בתרבות האופיינית למערב, המערכת התעסוקתית מהווה מרכיב מרכזי בחיי הפרט. ואולם, המידה שבה מתממשות ציפיות העובד תלויה רבות בסביבת העבודה שלו.

אנשים בעלי מוטיווציה גבוהה בסביבת עבודה תומכת יכולים להשיג את יעדיהם, מאחר שסביבה זו מעניקה להם אוטונומיה, במשאבים ובתמיכה. לעומת זאת, בסביבת עבודה לא תומכת, גם אנשים המחפשים אתגר ומשמעות יתקשו להשיג משאבים והזדמנויות ולבסוף יחושו שחוקים.

מלאך-פיינס מצאה כי הסיכון לשחיקה גבוה יותר דווקא בקרב אידיאליסטים בעלי מוטיווציה גבוהה. אלה מאופיינים בהיותם מכווני מטרה, רגישים, חרדים, בעלי מחויבות ומעורבות, מכורים לעבודה, נגועים הן בהישגיות יתר והן במסירות יתר ומראים נטייה להתלהבות, פתיחות, הזדהות יתר ורצון עז שעבודתם תעניק משמעות לחייהם.

בשחיקה מקצועית אפשר לטפל בכמה דרכים. מצד הארגון, יש לדאוג לאווירה של תמיכה חברתית מתמשכת, הבאה לידי ביטוי במעורבות ובגילוי אכפתיות כלפי העובדים. אפשר גם לסייע לעובדים לבצע שינוי בתפקידם ולהתחדש בתפקידים אחרים, לסייע להם לצאת להשתלמות, ללימודים או להעשרה כלשהי, לאפשר להם לשמור על כושר גופני ורוגע באמצעות מכון כושר או טיפולי גוף ולהציע טיפול אישי או קבוצתי על ידי איש מקצוע.

גם העובד עצמו יכול לפעול כדי לטפל בשחיקה - למשל, באמצעות הצבת גבולות כלפי מקום העבודה, החלפת מקום עבודה וכמובן פנייה לטיפול מקצועי. השחיקה, כאמור, מזיקה לבריאות הגופנית והנפשית ומומלץ לזהותה בשלבים מוקדמים של הופעתה ולטפל בה.

הכותב הוא פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך, מורשה להיפנוט ולמחקר מדעי בהיפנוזה, מזכיר האגודה הישראלית להיפנוזה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו