בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפסיכיאטרים גיבשו נוהל להגנה מתביעות של משפחות מתאבדים

נייר עמדה חדש של איגוד הפסיכיאטרים קובע כי במקרה התאבדות, האחריות אינה בהכרח של הרופא המטפל

תגובות

איגוד הפסיכיאטרים גיבש באחרונה נוהל חדש להערכת מטופלים אובדניים שיאפשר לפסיכיאטרים להתגונן מול תביעות משפטיות במקרה של התאבדויות. זאת לאחר שבשנים האחרונות נתבעו בבתי משפט פסיכיאטרים בגין אחריות להתאבדות מטופליהם, ובמיוחד כאשר אלו אירעו בבית החולים. פסק דין מכונן שניתן בבית המשפט העליון ביוני 1999 חייב את הדסה בתשלום פיצויים למשפחתו של מאושפז אובדני בן 35 שקפץ מהקומה השמינית של בית החולים.

בישראל מתועדים בשנים האחרונות כ-400 התאבדויות בשנה וכ-4,000 פניות לחדרי המיון בגין ניסיונות אובדניים. נייר העמדה החדש של האיגוד הפסיכיאטרי קובע לראשונה כללים להערכת מטופלים אובדניים. לפי ההנחיות, שאושרו באחרונה בוועד האיגוד ומופצות לפסיכיאטרים בארץ, יידרש מעתה כל פסיכיאטר שמטפל באדם אובדני לבצע הערכת סיכון מוסדרת. לאחר השלב הזה, רשאי הפסיכיאטר לקבוע כי אין צורך בטיפול כפוי למטופל האובדני ואף אם אותו מטופל יתאבד - האחריות לא תוטל בהכרח על המטפל.

הנוהל גובש על ידי בכירי הפסיכיאטרים בישראל, ועם החתומים עליו נמנים ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות הד"ר גדי לובין, מנהל בית החולים הפסיכיאטרי "לב השרון" הפרופ' אבי בלייך ויו"ר האיגוד הפסיכיאטרי ומנהל המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע פרופ' זאב קפלן.

בנייר העמדה נכתב כי "מתאבד מותיר בקרב יקיריו תחושה קשה של אובדן מיותר, כאב, תסכול, כעס ורגשי אשם. אלה מושלכים או מועתקים על כל גורם חיצוני שיכול לשאת או לפחות להתחלק באשמה, ואולי גם להיתבע בפיצוי כספי בגין 'רשלנותו' ... מכאן קצרה הדרך לראות בהתאבדות כישלון של המטפל".

"כמעט בלתי אפשרי לנבא איזה מטופל יפגע בעצמו. יש תפישה בציבור כי אם מאשפזים אדם המאיים להתאבד במקום סגור, ושוללים את חירותו, עוזרים לו ומסייעים במניעת המעשה האובדני", אומר קפלן. "אך לעתים התהליך הפוך, ואשפוז או השגחה ללא הסכמת המטופל עשויים להפחית את אחריות המטופל למצבו ועלולים להגביר את הסיכון למעשה האובדני".

בנייר העמדה נקבעים כללים להערכת סיכון בקרב מטופלים אובדניים, לרבות התייחסות לרמת הסיכון לאובדנות; רמת הדחיפות לסיכון; מהם הגורמים הפעילים המשפיעים על הסיכון והמשמעויות של טיפול והשגחה בכל מקרה לגופו.

נקבע כי על פסיכיאטר לבצע בחינה לבירור ביטויים שונים של התנהגות אובדנית; להעריך גורמי סיכון לרבות התנהגות אובדנית בעבר, הפרעה פסיכוטית קודמת, אירועי דחק קשים בחיי המטופל וזמינותו לאמצעי קטל וכן להתייחס למחויבותו ליקירים - בהם קרובי משפחתו, התמיכה המשפחתית והחברתית וטיב הקשר הטיפולי בינו לבין המטפל.

בהתאם להערכת הסיכון, נקבע כי על הפסיכיאטר לשקול פעולות שונות, לרבות אשפוז, הרחקת אמצעי פגיעה עצמית, גיוס מערכות תמיכה, טיפול תרופתי בהפרעה הפסיכיאטרית היסודית הכולל התייחסות לתסמינים מסכנים כמו התפרצויות זעם ונדודי שינה, טיפול פסיכותרפי, התערבות סביבתית ומעקב וניטור מתמשך אחר המטופל.

נייר העמדה קובע כי אין להטיל בהכרח אחריות על הפסיכיאטר במקרה שהמטופל התאבד בסופו של דבר. "הטלת אחריות גורפת על המטפל והפחתה באחריות המטופל עלולות לדחוק את המטפל לשיקולי רפואה מתגוננת, לפגוע במרחב שיקול הדעת והנכונות שלו להעניק התערבות מותאמת ונכונה", נקבע.

כמו כן, מתייחס נייר העמדה גם לאחריותו של המטופל האובדני. "הפקעת האחריות האישית מהמטופל תורמת לנסיגה נוספת בדימויו העצמי הפגוע במילא. חשוב לכן לשמר את ממד האחריות האישית, המשפטית והמוסרית של המטופל שהינו בעל שיפוט וביקורת המציאות, על מלוא הכרעותיו האישיות, כולל על התנהגותו האובדנית".

לדברי קפלן, "אפשר לראות במסמך רפואה מתגוננת, אך מטרתו להחזיר את יכולת השיפוט לאנשי המקצוע, ולא לשלול מהם את האחריות הזו. המסמך לא עושה לאנשי המקצוע חיים קלים, ודורש מהמטפל לבצע הערכת סיכון מפורטת ותיעוד, ולבסוף לקבל על סמך אותה ההערכה החלטה מקצועית לגבי הפעילות הנדרשת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו