בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תמותת מטופלי דיאליזה שחורים וערבים נמוכה משאר האוכלוסייה

חוקרים בארה"ב ובישראל: גישות רוחניות בקרבם מובילות לשיפור רפואי

תגובות

חוקרים אמריקאים וישראלים: גישות נפשיות ורוחניות בקבוצות מיעוטים כלפי מחלות מובילות לשיפור רפואי טוב יותר. צוות החוקרים שבחן את ההבדלים בשיעורי התמותה בקרב מטופלי דיאליזה, הגיע למסקנה כי שיעורי התמותה בקרב המיעוט הערבי בישראל נמוך בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. מהמאמר עולה כי תמונת המצב הזו נכונה גם לגבי האפרו-אמריקאים בארה"ב, בהשוואה ללבנים.

שיעור מטופלי הדיאליזה בארץ עולה בהתמדה בשנים האחרונות, מ-17.4 למאה אלף תושבים בשנת 2000 ל-19.3 למאה אלף בשנת 2007. בשבע שנים עלה מספרם ל-4,800 מטופלים. 23% ממטופלי הדיאליזה בארץ ערבים כאשר שיעורם באוכלוסייה 19%. העלייה בשיעורי המטופלים במגזר הערבי משנת 1990 עד 2007 גבוהה פי 2.1 יותר מאשר במגזר היהודי.

ואולם, בבדיקת שיעורי ההישרדות במהלך טיפולי הדיאליזה מתגלה כי לאחר שנה אחת של טיפולים שורדים 85% מהערבים ורק 79% מהיהודים. הפערים בין האוכלוסיות אף מתרחבים בהמשך: כעבור חמש שנים ההישרדות עומדת על 48% בקרב מטופלי דיאליזה ערבים בהשוואה ל-35% ביהודים, וכעבור עשר שנים על 22% במגזר הערבי בהשוואה ל-11% ביהודי. תמונה דומה מאובחנת גם בארה"ב, שם קבוצות מיעוטים - לרבות אפרו-אמריקאים והיספאנים - מציגים שיעורי הישרדות גבוהים יותר בטיפולי דיאליזה.

העבודה - שלה שותפים גם חוקרים מהמרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות בארץ, חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת UCLA וחוקרים ישראלים מבית החולים מאיר ואוניברסיטת תל-אביב - מומנה על-ידי קרן של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) וממצאיה התפרסמו באחרונה בכתב העת "Seminars in Dialysis".

ממצאים אלו מנוגדים לפערים באוכלוסייה הכוללת המצביעים דווקא על תוחלת חיים נמוכה יותר בקבוצות מיעוטים. ביישובים ערביים בישראל נמוכה תוחלת החיים ב-3 עד 4 שנים בהשוואה ליישובים יהודיים.

החוקרים מצביעים על כמה סיבות לתופעה, ובמרכזן הרווחה הנפשית של החולים מקבוצות מיעוטים, המקבלת ממד משמעותי יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. כבר לפני עשור מצא מחקר אמריקאי כי אוכלוסיית האפרו-אמריקאים המטופלים בדיאליזה נוטה לאמץ גישות טיפוליות רוחניות יותר מאשר לבנים. בישראל לא בוצע מחקר דומה. הערכה נוספת של החוקרים לנסיבות התופעה מצוייה בהרגלי התזונה של אוכלוסיות מיעוטים מקרב מטופלי הדיאליזה, הנוטות דווקא לאמץ פחות את משטר התזונה הקפדני המחוייב לאורך הטיפול. החוקרים מעריכים כי צריכה מוגברת של חלבונים בקרב מטופלים מאוכלוסיות מיעוטים, הקשורה להישמעות חלקית בלבד להמלצות, עשויה דווקא להועיל להישרדותם."תזונה בריאה יותר כתוצאה מהרגלים פחות מוקפדים עשויה להוות סיבה ליתרונות בהישרדות בקרב קבוצות מיעוטים", קובעים החוקרים.

לטענת החוקרים, זיהוי הפערים בין קבוצות אוכלוסייה יועיל לקידום הטיפול הרפואי לכלל האוכלוסייה. לדברי פרופ' עוזי גפטר, מנהל מערך הנפרולוגיה בבית החולים בילינסון, "הממצאים מפתיעים כיוון שרוב הנתונים האפידמיולוגיים מצביעים על כיוון אחר. אוכלוסיית מטופלי דיאליזה לרוב מגיעה משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות יותר". לדבריו, "בארה"ב האפרו-אמריקאים בסיכון גבוה יותר לעבור דיאליזה בגלל שיעור גבוה יותר של יתר לחץ דם וסוכרת. התופעה המאובחנת במחקר מאוד מורכבת, ואין סיבה אחת שיכולה להסבירה". פרופ' גפטר הוסיף: "בקרב המטופלים, אלו השמנים חיים יותר מאשר רזים. זהו פרדוקס המנוגד לסכנות ההשמנה, כפי שהן ידועות בשנים האחרונות לרפואה".



מטופלים במחלקת דיאליזה. למצולמים אין כל קשר לכתבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו