בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על המטופלים להבין, כי מנוחה של הרופא עשויה לתרום לאיכות הטיפול בהם

תגובות

באמצע יום עמוס גנבתי לי כמה דקות לחטוף משהו לאכול. לפתע נהדפה הדלת, ובפתח בתייצבה מטופלת שהופיעה באופן בלתי מתוכנן. אותה אשה, שחודשיים קודם לכן אובחנה כחולה בסרטן השד, ירתה לעברי שורה של הערות - החל בהצעות לייעול המערכת וכלה בהתייחסות להעדר סוכר חום בפינת השתייה.

בידי החופשית, נטולת הסנדוויץ', ניסיתי לאותת שכדי לענות לה, עלי קודם לבלוע. שמעתי אותה נוזפת: "סלח לי, אבל אינני רק פציינטית אלא גם לקוחה. תחושתי היא, שטרם הספקת להתייחס להצעותי". בעודי לוטש עיני בסנדוויץ' המתרחק אט אט מפי, מיהרתי לתת מענה לשלל הנקודות שהועלו בפני.

כעבור כמה שעות תהיתי אם התנהגתי בצורה ההולמת רופא בכיר. התייחסתי להערותיה כאל ביקורת בונה, שהרי כל מחלקה גדולה לרוב טעונה שיפור. יתר על כן, למה שמאושפזים ומלוויהם לא יוכלו להתפנק עם כוס קפה לטעמם? גם אם התנהגותה לא עמדה בדיוק בכללי הנימוס המקובלים, עלי להביא בחשבון את מצוקתה. אבל בימינו, בעיצומו של עידן "זכויות החולה", האם נעז לקוות שגם הפציינט נושא באחריות ואפילו (שומו שמים) מתחשב בזכויות הרופא? אולי גם אלו שמעניקים תמיכה לזולת צמאים לתמיכה עצמית (Self Care)?

הסגל הרפואי זקוק לתמיכה עצמית לנוכח המתח שמובנה בתפקיד. אנחנו מודעים ללחצים שמציפים את בתי החולים, ולכן אין זה מפתיע ש-60% מ-1,700 האונקולוגים שנשאלו בסקר לאומי שנערך בארצות הברית ב-2005, הודו שהם סובלים משחיקה. לשחיקה יש תופעה נלווית, המכונה "תשישות חמלה" (Compassion Fatigue). תופעה זאת, שהגדרה שלה מופיעה בספרות הרפואית, נובעת מהלחץ הכרוך בסיוע לאחר ואפילו ברצון לסייע לו. במקרים קיצוניים, התשישות גורמת לבעלי המקצוע לראות בחמלה נטל, לא נכס.

המושג תמיכה עצמית, שעולה בזמן האחרון, נתפש כחיסון מפני תשישות חמלה. תמיכה עצמית יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון צורות, בהתאם לתחומי העניין של כל אחד - מדיטציה, עיסוי, קריאה, גינון - והיא מצריכה, בין היתר, הפוגות ביום העבודה.

אנשי המקצועות הטיפוליים אינם היחידים שמזניחים את עצמם בעודם מפנים את תשומת לבם לאחר. אני מוטרד מהורים שמקדישים את עצמם באופן מתיש, אולי בלעדי, לילדיהם. כיצד אמהות עובדות מצליחות לתמרן בין קריירה למשפחה? נראה שהן מתפשרות על מנוי במכון כושר או מוותרות על חוג ציור. האם הגיוני שאנו נמנעים מתמיכה עצמית מתוך רגשות אשם על עיסוק מרובה בעצמנו?

הפסיכולוג האמריקאי טוני שוורץ מדווח שאפילו ספורטאים ברמה אולימפית נדרשים לפסקי זמן, כדי להמשיך לתפקד בכושר שיא יותר מ-90 דקות. הגוף זקוק לכך, כדי לשמור על רמת תפקוד סבירה. ללא הפוגות סדירות אנחנו נוטים לפהק, מתקשים להתרכז וסובלים מרעב. תמיכה עצמית יעילה מאפשרת לנו לשדר זמינות לאלה שנתמכים על ידנו. דוגמה מובהקת היא הנחיות הבטיחות של חברות התעופה, שלפיהן בעת חירום עלינו לחבוש את מסיכות החמצן האישיות, טרם שנחבוש את המסיכות לילדינו. תמיכה עצמית אינה ביטוי לאנוכיות. ההיפך הוא הנכון. מטפל שדאג לשלומו-שלו, ייתן טיפול טוב יותר לאחר.

מעבר לגישה הפרקטית, נוכחתי לדעת שיש הצדקה נוספת לתמיכה עצמית. כל אחד מאתנו ראוי למשמעות בחייו, ותמיכה עצמית עשויה לחולל התחדשות של הערכים היקרים ללבנו. בכנס רפואי מצאתי את עצמי מפטפט עם עמיתים, שעמם לא נפגשתי מזה זמן מה. נדהמתי לגלות שאחד ממכרינו המשותפים, כירורג צעיר ומבטיח, מת מסרטן.

הוא היה מנתח מוכשר ומאמן כדורסל, שפעם הוביל נבחרת של תיכוניסטים לזכייה באליפות כלשהי. אבל הוא טבע בעבודתו, שכח את תחביביו וגם לא מצא זמן לבדוק נגעים שהופיעו על עורו. כשלבסוף הבין שמדובר במלנומה, המחלה כבר התפשטה והכניעה אותו. אפשר להניח שגורמים רבים (בין היתר הכחשה, מבוכה) תרמו למותו. בתוך רשימה ארוכה של תירוצים עגומים נכחה התפישה השגויה שרופא אינו מחויב לטפל בעצמו. היא הביאה להזנחה והסתיימה במוות. כמה טרגי שאיש שעשה חיל בעולם הרפואה והעניק תקווה להמונים, לא ניתב ולו מעט מכוחותיו לכיוון אישי.

חכמינו אמרו "אם אין אני לי מי לי", ואולי למען התקינות הפוליטית הוסיפו: "כשאני לעצמי מה אני". אבל בסופו של דבר נותרת השאלה "אם לא עכשיו אימתי?" כלקח ראשון מפרשה זו, ביקשתי ממזכירתי לשריין לי בכל יום חצי שעה, להפסקת צהריים מסודרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו