בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הבריאות בוחן חלופות בניסיון לממן טיפול תרופתי לנשאי איידס חסרי מעמד

תגובות

ו"ל היא מהגרת עבודה מהפיליפינים. אין לה ביטוח בריאות. לרוע המזלה, היא נשאית של נגיף האיידס. מחלתה הגיעה לשלב מתקדם ולכן היא נזקקה לאשפוז של עשרה ימים בבית החולים איכילוב, שהציל את חייה. בעת האשפוז קיבלה ו"ל את כל התרופות החיוניות לטיפול במחלתה, אולם לאחר שחרורה לא היה המשך לטיפול. ההצלה באה לה באמצעות הוועד למלחמה באיידס, שסיפק לה את התרופות החיוניות בזכות תרומות של חברות התרופות.

י"ל, גם הוא נשא של מחלת האיידס, התקבל לאשפוז דחוף באיכילוב לאחר שאיבד את הכרתו. אשפוזו היה ארוך יותר ונמשך יותר מחודש ימים. בגלל המחלה נפגעו מערכות רבות בגופו - המוח, הכליות, מערכת הדם והריאות. הוא טופל במחלקה הפנימית ועבר בדיקות שונות - הדמיות, ניקורים ובדיקות דם ופתולוגיה. בנוסף קיבל טיפול תרופתי מורכב ויקר למדי. למרבה הפלא והשמחה הטיפול הצליח, וי"ל נחלץ ממה שנראה תחילה כמוות בטוח. גם במקרה שלו הצליח הוועד למלחמה באיידס לספק את התרופות החיוניות עם שחרורו.

שני הסיפורים האלה מדגימים היטב את המציאות הבלתי נסבלת והבלתי הכרחית שאליה נקלעו אלה מבין נשאי האיידס בישראל שאין להם מעמד מוסדר וביטוח רפואי. מצד אחד, אין הם מקבלים את הטיפול התרופתי החיוני שיכול למנוע את הידרדרות מצבם בעקבות התפרצות המחלה, שעלולה להוביל למותם. מצד אחר, בהעדר טיפול שכזה מצבם מחמיר והם מתאשפזים לקבלת טיפול שאמנם מציל פעמים רבות את חייהם, אבל עלותו גבוהה והם אינם מקבלים תרופות שימנעו הישנות מקרים כאלה בעתיד.

יוצא אפוא, שהמדינה נגררת להוצאות של מאות אלפי שקלים על טיפול רפואי מציל חיים הניתן לנשאים ולחולים מאושפזים - אבל הוצאות אלה יכולות היו להימנע כמעט לחלוטין, אם אותם חולים היו מקבלים במועד טיפול תרופתי למניעת הידרדרות מצבם.

אין צורך למות

לפי רישומי הוועד למלחמה באיידס, בישראל חיים כיום 140 נשאים וחולים חסרי מעמד ופליטים. למספר זה יש אישור מנתונים המצויים בידינו, עמותת רופאים לזכויות אדם. למרות דיווחים על עלייה בשיעור הנשאים בקרב פליטים, מספר הנשאים והחולים גדל בשנתיים האחרונות ב-2% בלבד. מאחר שהוועד למלחמה באיידס לא הצליח עד כה להשיג מענה לאספקת התרופות ליותר מ-40 חולים, חברו עמותת רופאים לזכויות אדם ואגודת רופאי האיידס בישראל בניסיון לסייע בפתרון הבעיה של אספקת התרופות.

במאמץ להתגבר על הבעיה הגשנו למשרד הבריאות כמה חלופות ליבוא מספר מוגבל של תרופות לאוכלוסייה זאת. אחד הפתרונות הוא יבוא תרופות אלה מהודו, שם הן מיוצרות ללא הגנת פטנט ומחירן הוא אחוז אחד מהמחיר שגובות החברות בישראל. בשל זכויות הפטנט הרשומות לתרופות הללו, שאותן מקבלים נשאי האיידס בישראל, אי אפשר בינתיים לעקוף מגבלה זאת, ולו כדי לטפל באוכלוסייה קטנה ומוגדרת.

הצענו גם לייבא את התרופות דרך הרשות הפלסטינית, שכן חלק ניכר מהתרופות המיובאות לרשות עובר דרך ישראל ואפשר להשתמש במסלול זה לצורך יבוא תרופות לפליטים - אך לפי שעה נדחתה גם הצעה זאת. כיום ממליץ משרד הבריאות כי הטיפול שמקבלים 140 חולים אלה ימומן באופן דומה למימון שניתן לנשאי האיידס בישראל. הצעה זאת עדיפה מכל ההצעות האחרות והיא מבטיחה טיפול סדיר ומתמשך למטופלים אלה. ואולם, ההצעה עדיין ממתינה לאישור משרד האוצר וקשה לצפות כי זה ימהר לאשרה בשעה שהוא מטיל קיצוץ תקציבי על כל משרדי הממשלה. אבל העלות הכוללת של ההצעה אינה גדולה ובסופו של חשבון היא תחסוך למדינה את ההוצאות הגדולות והמיותרות שנגרמות עקב אשפוזים דחופים, יקרים וממושכים הניתנים למניעה.

האיידס חדל להיות מחלה קטלנית מאז הוכנס לשימוש ה"קוקטייל" המפורסם, הכולל צירוף של כמה תרופות אנטי-וירליות המדכאות את הנגיף ומביאות להתאוששות מערכת החיסון. כיום לא "צריך" למות מאיידס. זאת מחלה כרונית נשלטת ואפשר לחיות אתה באיכות חיים מצוינת, ובתוחלת חיים שאולי אינה נופלת מתוחלת החיים הממוצעת. כל זאת בתנאי שהחולים יתמידו בטיפול התרופתי, אם מצבם דורש זאת.

גם עפרה חזה לא היתה "צריכה למות". אפשר להניח כי הזמרת מתה מבושה, מכיוון שלא פנתה לקבל טיפול בזמן, גם לנוכח החמרה במצבה. לרוב הציבור, וגם למחוקקים בכנסת, לא ידוע כי זה המצב גם ברבות ממדינות אפריקה כיום, כולל ארצות המוצא של מרבית הפליטים המגיעים אלינו משם - סודאן, אריתריאה ואתיופיה. במדינות אלה אפשר לקבל את הטיפול התרופתי בחינם, ושיעורי התחלואה באיידס והתמותה מהמחלה יורדים. לפיכך, הפליטים מארצות אלה אינם מגיעים אלינו כדי לקבל את הטיפול. מתן הטיפול לקבוצה זאת לא יביא עלינו שיטפון של חולי איידס, שכן הם מגיעים לישראל מסיבות אחרות, כמו רדיפה ומצוקה כלכלית, ולא בגלל האיידס.

חשוב יותר לזכור כי הטיפול הנכון בנשאים שכבר נמצאים בישראל יקטין את התחלואה ויצמצם גם את הסיכון שאחרים יידבקו. בסיכומו של דבר, מבחינה רפואית ואנושית ראוי לטפל בפליטים ובחסרי המעמד בטרם יידרדר מצבם - אבל כדאי לעשות זאת גם מהבחינה הכלכלית, ולטובת המדינה.

הכותב הוא יו"ר עמותת רופאים לזכויות אדם וראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס בפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו