בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רפואת מבטחים

* שנים רבות של דיונים עדיין לא הובילו להקמת יחידה לבטיחות החולה במשרד הבריאות. במקום זאת, המשרד מפרסם רשימת אירועי בטיחות חריגים שבהם תידרש התנצלות בפני מטופלים

תגובות

באחרונה קיבלו הרופאים בישראל הודעה חשובה ממינהל שירותי רפואה במשרד הבריאות, על הפסקת השימוש בתכשירים מסוימים בשל פגמים שנפלו בהם. בסוף המכתב, כמקובל במערכות ממשלתיות, מופיעה רשימה של כ-60 מכותבים, ובהם מנכ"ל המשרד, מנהלי בתי חולים, מנהלת חברת הביטוח הרפואי ומנהלת אגף להבטחת איכות.

ואולם, ברשימת המכותבים הארוכה של המכתב, לא מופיעה כלל המלה "בטיחות". הסיבה לכך שהמלה אינה מוזכרת, נעוצה בעובדה הפשוטה שלמשרד הבריאות, שתפקידו להגן על בריאות תושבי המדינה, אין מחלקה, אגף או אפילו בעל תפקיד אחד המטפל בבטיחות החולה.

הבטיחות הרפואית היא החלק המוזנח ביותר במערכת הבריאות של מדינת ישראל. במוקד תשומת הלב עומד הטיפול בתוצאות של חוסר הבטיחות, כמו נציב קבילות החולים או ועדת משמעת להענשת אלה שגרמו לנזק לחולה או למערכת. הטיפול אינו במחלה, אלא בתוצאותיה.

יתר על כן, בסקירה של ההוראות החשובות היוצאות ממשרד הבריאות, מתברר כי אין בהן כל דרישה מהמשרד עצמו, אלא רק העברת ידע (חשוב ומבורך), והטלת עול נוסף על הצוות הרפואי, ללא כל תוספת תקנים או השקעה כספית מינימלית.

אם מחליטים כי למען טובת החולה תרופות מסוימות חייבות להינתן רק לאחר ששתי אחיות בודקות את המרשם, לעולם לא תבוא ההוראה כי יש להוסיף אחות למשמרת. אם יוצאת הוראה כי יש לרחוץ ידיים בתדירות גבוה יותר, לא יתווסף לה תקן למספר ברזים וכיורים שיש להתקין במחלקה. ההוראות - המוצדקות על פי רוב - מונחתות ללא התשתית הנדרשת.

נהלים חסרים

בסוף דצמבר הפיצה הנהלת משרד הבריאות טיוטת חוזר המגדירה אירועים חריגים של פגיעה בבטיחות החולה, שבגינם יידרש בית החולים להתנצל בפני המטופל ולא יוכל לדרוש מקופת החולים תשלום על האשפוז. אירועים אלה כוללים נפילה של חולה שגרמה לשבר במהלך אשפוז; השארת גוף זר במהלך ניתוח; ניתוח האיבר הלא נכון; גרימת כוויה מדרגה שנייה או שלישית בניתוח; טעות במתן דם או מוצריו, שהובילה למות המטופל; וביצוע ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך לאחר חמישה ימי אשפוז, ללא הצדקה רפואית. הנהלים החדשים פורסמו כמובן ללא כל תקן חדש לכוח אדם רפואי שיאפשר מניעה יעילה של אירועים חמורים אלה, בבחינת "תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו" (שמות ה', ט"ז).

שישה שרי בריאות וכמספר הזה בערך של מנכ"לים במשרד קיבלו הצעות להקים מערכת לשמירה על בטיחות ומניעת תקלות, שתרוכז במוסד בלתי תלוי במערכת הרפואית, שבידו יהיו כלי המחקר להערכה והפעלה של תוכניות מניעה. מוסד זה הוא המרכז לבטיחות בעבודה והנדסת אנוש שבטכניון, ולמען הגילוי הנאות, החתום מעלה הצטרף לצוות המרכז לפני כ-15 שנה.

כבר ב-2001 הוגשו לשר הבריאות ומנכ"ל משרדו הצעות להקמת גוף שירכז את הבעיות ויפעל לשיפור המצב, עוד לפני מקרה של תקלה או אסון, ולא כתגובה לתביעה משפטית או פרסומים בעיתון, שעליהם נוטה המשרד להגיב במהירות מפתיעה.

בטיחות אינה מצרך אלא ערך שיש להנחילו מלמעלה למטה. היא אינה מתקיימת על ידי משלוח מכתבים והוצאת הוראות חדשות לבקרים, קל וחומר על ידי ענישה, ועדות משמעת או החמרה בדרישות מהעובדים, שממילא נמצאים בסביבה עוינת וקשה. הדרישה לדווח על תקלות להנהלת בית החולים או למשרד הבטיחות, אינה מאפשרת לבצע פעילות מניעה, שהיא נשמת אפה של הבטיחות.

במדינת אינדיאנה שבארצות הברית מחייב החוק לדווח על כל אירוע רפואי חריג, אך במשך שנה אחת דווחו פחות ממאה אירועים במערכת בריאות המונה מאות בתי חולים ומרפאות, דהיינו מספר זניח וחסר חשיבות.

ניגוד עניינים

במקום חיטוט וחיפוש אחר אירועים חריגים ונקיטת צעדים בדיעבד, יש לעודד את עובדי הרפואה לדווח על מפגעים בטיחותיים וקשיי תקשורת בין אנשי צוות, ולהציע פתרונות תוך השתתפות באכיפתם. כך, להערכתי, ניתן להקטין או אף להסיר את מגיפת התקלות הרפואיות.

בעבודת הדוקטורט של ד"ר עדו מורג מהטכניון, בבתי החולים של הדסה ורמב"ם, שהסתיימה במארס 2009, התבקשו אנשי הצוותים הרפואיים לספר "מה מציק להם". בפרק זמן קצר, אסף מורג מאות תגובות, שהצביעו על נקודות חולשה שבהן רצוי להתערב כדי למנוע תקלות.

משרד הבריאות הוא גם הבעלים של בתי החולים וגם הגוף המפקח. יש כאן ניגוד עניינים ברור, ולא פלא שקל יותר להפעיל נציב קבילות מאשר נציב בטיחות. דיווחים על מכשלות עלולים לגרום להוצאה כספית, ואילו ועדת חקירה, הקמה בעקבות מותו של חולה, היא זולה יחסית, כאשר מסקנותיה אישיות על פי רוב (לפטר, להעניש).

הקמת מרכז לאומי לבטיחות החולה מחוץ למערכת הממשלתית, אך בעידודה, עשויה להניב פירות. כפי שיש מוסד לבטיחות וגהות המטפל במפעלי תעשייה, יש הכרח במרכז לאומי שיעסוק כל הזמן בחקירת המערכת הרפואית ובמשלוח התראות למקומות מועדים לפורענות.

שרי בריאות ומנכ"לי המשרד לשעבר, קיבלו תמיד את החתום מעלה בסבר פנים יפות, וביקשו נייר עמדה ותוכנית פעולה (בליווי הצעת תקציב). הם תמיד קיבלו את מבוקשם, אלא שנייר העמדה הזה, והעתקיו הרבים שמורים אי שם במערכת הבריאות כשעליהם החותמת "התקבל".

בקריקטורה מפורסמת אומר המנהל לעובד שבא לבקש התערבות למניעת תקלות: "אין לנו כסף לבטיחות, אז תהיה זהיר!" כנראה שזה המסר שמעביר משרד הבריאות לשטח.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "מנכ"ל המשרד אימץ את הצעתו של פרופ' דונחין, ומכרז למנהל יחידה לבטיחות החולה אושר ונמצא בהליכי פרסום על ידי הנציבות. לאור המלצת דונחין והמלצות נוספות שקיבל המנכ"ל, הוחלט על שלושה תקנים - שני רופאים ואחות. היחידה תעסוק בהנחיית המערכת בכל הנוגע לבטיחות החולה".

הכותב הוא מנהל המרכז לבטיחות החולה בבתי החולים של הדסה בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו