בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כן, החולה שותף

* רופאים נוטים לראות מכשול בצורך לקבל את הסכמת החולה לטיפול. ואולם, הסבר מקיף עשוי דווקא למנוע תביעות והוא משפר את רמת הרפואה בארץ

תגובות

קבלת הסכמה מהחולה לטיפול רפואי נהפכה, עם התפתחות השיח המשפטי סביב זכויות האדם, לאמצעי לביטוי האוטונומיה של האדם על גופו. התפתחות הפסיקה בתחום הרשלנות הרפואית, המאלצת את הרופאים להתחשב באוטונומיה של החולה, מעוררת את הרופאים לנסות ולקעקע את זכות היסוד הזאת בטענה כי הכללים המשפטיים "מפריעים לעבוד" או "אינם מציאותיים". לפיכך מנסים הרופאים מדי פעם לשנות את הכללים גם באמצעי חקיקה באופן שיקל עליהם, ולאו דווקא על החולים.

חוק זכויות החולה, שנחקק לפני כ-15 שנה, לא המציא שום דבר שלא היה קיים לפניו. החוק רק מיסד בחקיקה פסיקה רבת שנים, שבה נקבע כי אין לתת טיפול רפואי לאדם בלי הסכמתו. הדבר מהווה רשלנות רפואית. ההסכמה מדעת אינה מתממשת ב"חתימה על הטופס", אלא דווקא במתן הסבר לחולה על הטיפול. הטופס החתום הוא רק כלי עזר בידי הרופא, להוכיח שההסבר אכן ניתן כנדרש בחוק.

רופאים טוענים כי החולה אינו רוצה לשמוע את הסברים. לעתים קרובות יש אמת בטענה, אולם הרופא אינו יכול ואינו צריך להכריח את המטופל לשמוע על כל הסיכונים הכרוכים בטיפול. תפקידו להציע את כל המידע שבידיו הנוגע לטיפול, סיכוניו וסיכוייו, כדי לאפשר למטופל להחליט. חולה שסירב לשמוע את הפרטים הללו מהרופא, וסירובו תועד ברשומה, לא יוכל לטעון בבית המשפט כי הטיפול בוצע ללא הסכמתו. רופא שיתעד את ניסיונו להסביר לחולה את סיכוני הטיפול ואת סירוב החולה להאזין ייצא ידי חובתו.

עיון בתביעות המוגשות לבתי המשפט מלמד, כי במקרים רבים בתי החולים אינם מקבלים הסכמה מהחולה או שהם הופכים את הטופס לחותמת גומי. בפסק דין של בית המשפט השלום בירושלים (ת"א 1857/06, גבאי נגד הדסה) נקבע כי התובע הוחתם על טופס הסכמה לניתוח לייזר בעיניו ביום הניתוח, כשעה לאחר שקיבל ואליום ודקות ספורות לפני הניתוח. בית המשפט קבע שבית החולים והרופא גרמו לזילות תהליך קבלת ההסכמה והפכו את הטופס לחסר ערך. בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 6436/04, קקון נגד ד"ר ספקטור) נקבע שנוירוכירורג זייף את טופס ההסכמה לאחר שהניתוח נכשל, והוסיף עליו בדיעבד אזהרות בדבר סיכונים שלא היו בטופס המקורי. הוא הועמד לדין פלילי והורשע.

בבית המשפט העליון נדון עניינו של אדם שעבר ניתוח ליישור מחיצת האף ובו נכרתו פוליפים שהיו באפו (ע"א 6153/07, שטנדל נגד פרופ' שדה). הפוליפים נכרתו בלי שהמטופל נתן את הסכמתו לכך ובלי שהוזהר מפני דימום כבד שעשוי להתרחש בעקבות הניתוח. הדימום אכן התרחש ובעטיו אושפז האיש שוב ואף קיבל מנות דם. העליון פסק כי הופרה זכותו של החולה לקבל את מלוא המידע בדבר הניתוח וסיכוניו.

באותו פסק דין נקבע הכלל, שככל שדרגת האלקטיביות של הניתוח גבוהה יותר ותכליתו העיקרית היא שיפור איכות החיים, כך מתעצמת חובת המסירה של כל המידע. בית המשפט העליון אף אימץ תפישה הקיימת במדינות אחרות בעולם, שלפיה זכאי המטופל לפיצוי על עצם הפגיעה באוטונומיה שלו, כלומר על אי שיתופו בהחלטות על הליכים שנעשו בגופו, גם אם הוכח שהוא היה מסכים להם לו התייעצו עמו מלכתחילה.

זכות האדם לאוטונומיה על גופו הוכרה כחלק מערכי היסוד החוקתיים של מדינת ישראל והיא מעוגנת גם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חלף העידן הפטרנליסטי, שבו הרופא החליט מה טוב לחולה והחולה שם מבטחו ברופא בצורה עיוורת. חובת מתן ההסבר - אם תיושם כהלכה - רק תגביר את האמון בין החולה לרופא. המצב שבו הרופא מסביר לחולה שבטיפול יש גם סיכונים, יסייע לתיאום ציפיות וללא ספק ימנע תביעות משפטיות שנובעות מפער בין הציפיות למציאות.

גם הרופאים מודים שהתביעות בתחום הרשלנות הרפואית והפסיקה הענפה בתחום העלו את רמת הרפואה בארץ. שלילת זכויות יסוד רק תסיג לאחור את רמת הרפואה ואיכותה. יש להתנגד בתוקף לניסיון לבטל את החובה לקבל את הסכמת החולה לטיפול רפואי, כשם שאין להסכים להתארגנויות מונופוליסטיות, שכל יעדן הוא מתן חסינות לא מוצדקת לרופא, על חשבון זכויות החולה.

הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין רון-פסטינגר, המתמחה בנזיקין וברשלנות רפואית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו