בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אופנת הרטרו של הזיכרון

* שיטת שיקום חדשנית מסייעת לסובלים מהפרעת זיכרון מסוג אמנזיה ברכישת מידע חיוני ומיומנויות יום-יומיות

תגובות

חווה (שם בדוי), מורה להיסטוריה ולתנ"ך בתיכון, בת 54, נשואה ואם לשלושה, עברה לפני שנה ניתוח להסרת גידול ממוחה. בתקופת ההחלמה סבלה מפגיעה משמעותית בתפקוד, שתאמה את הסיכונים האפשריים הכרוכים בניתוח, כפי שאלה הוסברו לה על ידי הרופאים.

הפגיעה באה לביטוי, בין השאר, בצורך במאמץ רב כדי להיזכר בידע היסטורי שהיה לה בעבר, כמו גם בחוויות שחוותה בילדותה. קודם לניתוח, היא היטיבה לזכור פרטים אלה. היא גם נזקקה למאמץ גדול בכל פעם שניסתה להיזכר בעובדות שבעבר היו שגורות בפיה. כשהחלימה וחזרה לקרוא בספרי היסטוריה, הבחינה במהרה שיכולת הקריאה לא אבדה לה, אבל גילתה שהיא מתקשה לזכור את מה שקראה אך זה עתה. באבחון נוירופסיכולוגי מקיף שעברה, נמצא כי חווה סובלת מאובדן משמעותי של יכולת הזיכרון - אמנזיה. פגיעות במערכת העצבים המרכזית, כתוצאה ממחלה, חבלה, הסרת גידולים, שטפי דם ומחלות ניוווניות שונות, עלולות לגרום לאמנזיה. האזורים היותר רגישים לפגיעה שעלולה לגרום לאמנזיה הם פנים האונות הרקתיות, בשני מרכזים עצביים הקרויים היפוקמפוס. בכל שנה לוקים מאות חולים בישראל באמנזיה מסוגים שונים.

למעשה, בראשית החיים כל אדם סובל מאמנזיה. קיימת אצל כולנו "אמנזיה של הילדות המוקדמת", הנובעת כנראה מאי בשלותם של קשרים עצביים בין ההיפוקמפוס למרכזים מוחיים אחרים. היווצרות הקשרים האלה בגיל מוקדם מאפשרת גם את התפתחות הזיכרון.

זיכרון תחום בזמן

קיימים סוגים שונים של אמנזיה. על ציר הזמן מבחינים בין אמנזיה רטרוגראדית, שבה האדם חווה קושי ניכר בהיזכרות באירועי עבר עד הפגיעה המוחית, לבין אמנזיה אנטרוגראדית, שבה קיים קושי בזכירת מידע שנקלט במוח לאחר הפגיעה המוחית. בדרך כלל אמנזיה רטרוגראדית תחומה בזמן, ואילו אמנזיה אנטרוגראדית אינה תחומה בזמן ולכאורה עלולה ללוות את האדם כל חייו.

הבחנה חשובה נוספת נוגעת לסוג התוכן שאינו נזכר. ככלל, הסובלים מאמנזיה מתקשים בעיקר לזכור מידע וחווים קשיים פחותים בזכירת מיומנויות. הם עלולים לאבד מידע אישי חשוב, כמו חוויות עבר, תאריכים חשובים וזהות של חברים וקרובים, ובה בעת לזכור מיומנויות כמו דיבור, נהיגה והפעלת מכשירים. יתרה מכך, ממחקרים רבים ידוע כי אנשים הסובלים מאמנזיה מסוגלים ללמוד מיומנות חדשה ברמה מסוימת (למשל, פירוק והרכבה של מכשיר שלא הכירו קודם), אבל מתקשים לזכור את הסיטואציה שבה למדו מיומנות חדשה זו. מחקרים אלה ואחרים מלמדים כי קיימות שתי מערכות זיכרון מובחנות זו מזו: הזיכרון הגלוי (Explicit memory) והזיכרון הסמוי (Implicit memory).

הליקוי העיקרי שמאפיין אנשים הסובלים מאמנזיה הוא בזיכרון הגלוי, הקשור במידע מוצהר. פחות מכך, אם בכלל, קיים ליקוי בזיכרון הסמוי. הסובלים מאמנזיה נוטים לחזור על טעויות שעשו כבר, גם אם קיבלו הערות בנוגע אליהן והסברים בנוגע לתיקונן. החוקרים הבריטים אלן בדליי וברברה וילסון, טענו כבר באמצע שנות ה-90 שהסיבה לליקוי זה היא פערים בין הזיכרון הגלוי הלקוי לבין הזיכרון הסמוי, התקין יחסית. לדעתם, אנשים אמנסטים חוזרים על טעויות מכיוון שאלה נטמעות בזיכרון הסמוי, ואילו ההערות לתיקונן אינן נקלטות משום שהן מעובדות באמצעות הזיכרון הגלוי שאינו תקין.

כדי להתגבר על הקושי הציעו חוקרים אלו ואחרים לטפל באנשים עם אמנזיה בשיטה המכונה למידה ללא טעויות. בשיטה זו המדריך מעביר הנחיות באופן הפוך מהמקובל בשיטת למידה רגילה, שלפיה אנו פועלים באופן אינטואיטיבי בכל יום. בשיטת ההוראה הרגילה, מלמדים את התלמיד עיקרון או הליך מסוים, מדגימים אותו ומאפשרים לו להתנסות. אם התלמיד מבצע היטב את ההליך שלמד - מה טוב. אם הוא טועה - מתקנים אותו וחוזר חלילה, עד שהתלמיד מבצע היטב את ההוראות. השיטה מבוססת במידה רבה על ניסוי וטעייה.

הדגמה חוזרת

בלמידה ללא טעויות, לעומת זאת, המלמד מנסה ככל האפשר למנוע מהתלמיד לבצע טעויות, משום שאלו ייטמעו כחלק מהפעולה הנכונה ויחזרו על עצמן. המדריך מבצע עם התלמיד את כל הפעולות וחוזר עליהן אתו, בלי להניח לו להתנסות ולטעות, עד שהוא בטוח שהתלמיד מבצע אותן באופן נכון ועצמאי. הלמידה מחולקת לחלקים הקטנים ביותר האפשריים, וכל פרק בלמידה מודגם שוב ושוב כדי שהלומד יוכל לבצע את הפעולה באופן נכון כבר בניסיון העצמאי הראשון. לדוגמה: בלמידת מיומנות מוטורית כמו שימוש בעכבר של מחשב, או הפעלת מכשיר חשמלי לא מוכר, המדריך אוחז בידו של התלמיד ומבצע אתו את הפעולה, ובלבד שלא יעשה פעולות שגויות.

לפי סקירת מחקר שפורסמה ב-2003, שיטה זו יעילה ביותר כדי להקנות לסובלים מאמנזיה מידע חיוני לחיי היום-יום ולאפשר להם ללמוד מיומנויות חשובות בעבודה. נמצא גם כי השיטה יעילה כדי להקנות מיומנויות לחולים שליקוי הזיכרון שלהם קשור בקיומה הכרוני של מחלת נפש (סכיזופרניה).

אף שהשיטה קלה להבנה, שימוש בה כאמצעי לימוד הוא תהליך ממושך וקשה. המדריכים צריכים להיות בעלי מיומנות מקצועית גבוהה, כדי שלא יעשו שימוש שגוי בשיטה. חווה לא שבה ללמד היסטוריה בתיכון. זה היה קשה מדי אפילו למורה מנוסה כמותה. אבל לאחר תקופה של הדרכה אינטנסיבית בשיטת הלמידה ללא טעויות, היא הצליחה להכין סדרת מערכי שיעור בהיסטוריה של המקרא לכיתות הנמוכות, למדה לפתח את השיעורים ולהתכונן אליהם בכוחות עצמה וחזרה ללמד באופן חלקי בכיתות יסודיות.

הכותב הוא פסיכולוג שיקומי ורפואי, נוירופסיכולוג קליני, מנהל המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש ומרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית



בדיקת אימון זיכרון במרכז רקאנטי לשיקום, המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו