בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "ז'ק מישל, הרופאים מהרצפלד צריכים לעמוד לדין?"

שיחת היום

תגובות

פרקליטות המדינה החליטה לסגור תיקים פליליים נגד שישה רופאים שנחשדו בביצוע ניסויים לא חוקיים בבני אדם, בבתי החולים קפלן והרצפלד בתחילת העשור. שנה וחצי לאחר החלטת הפרקליטות להגיש טיוטת כתבי אישום נגד הרופאים ולאחר שימוע שנערך להם, הודיעה בחמישי שעבר פרקליטת מחוז מרכז רחל שיבר על ההחלטה לסגור את התיקים הפליליים, בשל העדר ראיות לעבירות פליליות נגד הרופאים ומחלוקת מומחים באשר להתנהלות הרפואית בפרשה. התיקים הועברו למשרד הבריאות, שם יבחנו בקרוב את העמדתם לדין משמעתי. במהלך הניסויים מתו שתי חולות, בהן ברטה ויזל, ניצולת שואה, שמכתב בעניינה חשף את הפרשה.

יו"ר הוועדה שבדקה את הנושא מטעם משרד הבריאות, פרופ' ז'ק מישל, המשמש גם ראש ועדת הלסינקי לאישור ניסויים בבני אדם בבית החולים הדסה, הוא אחד המבקרים שיצאו השבוע נגד החלטת הפרקליטות.

פרופ' מישל, האם בטוח כיום לאנשים בישראל להשתתף בניסויים בבני אדם?

"אי אפשר לומר שהרופאים בארץ עושים ניסויים לא אתיים. הרוב המכריע של המחקרים נעשה על ידי אנשים ישרים על פי הכללים הנדרשים, אבל יש לצערי מיעוט מאוד מסוכן שיכול לפגוע במחקר הרפואי בארץ. מעשים שכאלה משפיעים על תדמית מקצוע הרפואה. איני שותף לרופאים שמבצעים ניסויים בניגוד להנחיות, ואם לא נוקיע את מעשיהם, אנו באופן פסיבי משתפים אתם פעולה".

האם החוק הישראלי מגן על המשתתפים בניסויים?

"יש כיום חלל גדול בין האתיקה הנדרשת בעת ביצוע ניסוי לפי אמנת הלסינקי הבינלאומית לבין החוק הקיים. בארץ החוק כולל את האמנה משנת 1975, כשבפועל כבר פורסמו מאז כבר חמש מהדורות חדשות, עד זו בשנת 2008, וחבל שכך. בשנת 2005 פרסם מבקר המדינה דו"ח בקרה על ניסויים בבני אדם, וגילה אי סדרים במקומות רבים, כך שיש רפיון בהקפדה על הכללים. יש לזכור גם שמי שעלה לראשונה על הפרשה בקפלן-הרצפלד לא היה משרד הבריאות, אלא משרד מבקר המדינה".

האם משרד הבריאות נהג כהלכה בפרשה?

"היותה של הוועדה במשרד הבריאות חסויה הוא חלק מהבעיה, אם כי חלקים מהדו"ח שלנו יצאו החוצה ופורסמו, וטוב שכך. יש הסכם בין משרד הבריאות להסתדרות הרפואית כי ועדות בקרה ואיכות הן חסויות, אם כי לוועדה זו זומנו עדים ובוצעו בה הקלטות ונרשם פרוטוקול בדומה למתכונת המוגדרת במשרד הבריאות לוועדת בדיקה שאיננה חסויה. בפרשה הנוכחית המנכ"ל דאז פרופ' אבי ישראלי בחר להתייחס לממצאים הקשים, והעבירם ליועץ המשפטי לממשלה, שהורה בהמשך על חקירת משטרה. משרד הבריאות היה צריך לדון בעניין הרופאים הללו. תמיד יש סיבות טובות למה לא לדון בנושאים אלה, כי מדובר בעניינים שאינם נוחים: פעם כי המשטרה חוקרת ופעם כי הפרקליטות בודקת. בינתיים חלק מהרופאים המעורבים ממשיכים לעבוד. אין לי כוונה אישית לרדוף את הרופאים האלה, לא מדובר בעניין אישי, אלא חשוב לי למנוע מפרשה כזו לקרות שוב. אנו כפרופסיה חייבים לנקוט עמדה חד משמעית, ולצערי אנחנו מאוד רחוקים מהמקום שהיינו אמורים להיות בו".

מה תוכל לומר לאנשי הפרקליטות שהחליטו כך?

"אם החוק הנוכחי היה מאמץ את המהדורה האחרונה של אמנת הלסינקי, לפרקליטות היה קל יותר להגיש כתבי אישום לבתי המשפט. עבירה של רופא צריכה להידון על פי ביצועה, ולפי על פי התוצאה - האם החולה מת או לא. בכל מצב - אם החולה נפגע או לא - יש להתייחס לעבירה שנעשתה כעבירה. בניסויים בקפלן-הרצפלד היו נבדקים שנפטרו מבלי שהעניין דווח למשרד הבריאות, והיו חולים לא שפיטים שנכנסו למחקר בלי קבלת הסכמה על ידי האפוטרופוסים. קשה לי לקבוע אם מדובר בעבירות פליליות, אך אלו עבירות על הנחיות משרד הבריאות. לדעתי האישית, ביצוע מחקר על אנשים שאינם שפיטים ללא הסכמה אפילו גובל בתקיפה. היה לי נוח יותר שהפרשה הזו תידון בבית המשפט, והפריע לי שסגרו את התיק בפרקליטות, כנראה מחשש שלא ישיגו הרשעה. זו מגמה שקיימת היום, מבלי לתת לבית המשפט לשמוע את הצדדים השונים ולקבל את ההחלטות".

איזה מסר מעבירה הפרשה לציבור הישראלי?

"המסר היה צריך להיות תקיף וחד משמעי, שבארץ אין מקום לעבירות שכאלה בתחום הניסויים, ומי שמבצע אותן צריך להיענש, אך לצערי המסר שעובר בעייתי מאוד. הדרך שבה עושים כיום מחקרים בבני אדם משקפת במידה רבה את החברה בה אנו חיים. כעת ייתכן שייפתח הליך משמעתי במשרד הבריאות, ומסקנותיו עשויות להתקבל באיחור של עשר שנים מאז היוודע הפרשה, וזה כבר לא יהיה שווה. גם הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית לא קיבלה החלטות, כשהייתה צריכה להעביר מסר תקיף יותר. יש לה קוד אתי הקורא לכיבוד אמנות בינלאומיות בתחום המחקרים בבני אדם, שאני בספק אם רופאים מפנימים אותו. ללשכה לאתיקה אין כיום שיניים".

האם החוק החדש שמקדם משרד הבריאות יועיל?

"בתחום הניסויים בבני אדם הרבה דברים אפורים, וגם בחוק קיים ליקוי עקרוני, כי הוא מתייחס לניסויים בבני אדם בתרופות ואמצעי ריפוי (קליניים). אך בארץ ניתן לעשות ניסויים בסטודנטים לא במסגרת בית חולים, ואז הם לא מוגדרים "קליניים", ואינם כלולים בפיקוח שמציע החוק. חוק להסדרת הפיקוח על ניסויים בבני אדם אמור להיות מקיף ויומרני יותר מזה שמוצע כיום, ומתקדם יותר. ברור שיש אנשים שלא מעוניינים בחוק, כי הם לא רוצים גבולות בתחום, אך המדינה חייבת לעשות סדר ולקדם את החקיקה המשתהה".

הפרשה תפגע בהיענות ישראלים להשתתף בניסויים ?

"אין ספק שאחת ההשלכות של פרשות מסוג זה היא ירידה בהיענות להשתתף בניסויים רפואיים. לפני עשרות שנים, 90% מהמטופלים שנשאלו הסכימו להשתתף בהם, היום במקרה הטוב זה 50%, ולפעמים פחות מכך".



פרופ' ז'ק מישל. 'עבירה של רופא צריכה להידון על פי ביצועה ולא על פי התוצאה - האם החולה מת או לא'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו