בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצחוק, האמונה באל והלכידות החברתית טובים לבריאות

אף שרוב החרדים בישראל משתייכים למעמד סוציו-אקונומי נמוך, מתברר שבמדדי בריאות כגון תמותה ממחלות לב ומומים מולדים, מצבם טוב מזה של החילונים

2תגובות

לפני 15 שנה הבחינו חוקרי בית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה בממצא מעניין. מחקר שהשתרע על פני 16 שנה בשנות ה-70 וה-80, ובחן את נתוני התחלואה והתמותה ב-22 קיבוצים, גילה יתרון בריאותי לתושבי הקיבוצים הדתיים.

צוות החוקרים, בראשות פרופ' ג'רמי קרק, ניתח את שיעור התמותה ב-11 קיבוצים דתיים בהשוואה ל-11 חילוניים, ומצא פערים בתמותה לרעת החילונים בכל שכבות הגיל. שיעור התמותה ממחלות לב בקיבוצים החילוניים היה גבוה ב-93% בהשוואה לקיבוצים הדתיים, ואילו שיעור התמותה בקרב חולים שסבלו מגידולים היה גבוה ב-67%. מאחר שאיכות הטיפול הרפואי בקיבוצים משני הסוגים היתה דומה, העריכו החוקרים כי מעבר לחיי הקהילה המאפיינים את כלל הקיבוצים, התמיכה החברתית הקיימת בקיבוצים הדתיים תורמת לבריאות תושביהם.

ממצאים אלה, שפורסמו במאי 1996 בכתב עת אמריקאי לבריאות הציבור, מקבלים עתה אישוש נוסף. רוב החרדים בישראל מצויים בשכבה סוציו-אקונומית נמוכה, מה שעשוי להגדיל את הנטייה לפתח מחלות שונות. ואולם, ממצאים השוואתיים שנאספו באחרונה, בהסתמך על נתוני משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגלים כי דווקא ביישובים חרדיים, שיעורי התחלואה ותמותת התינוקות נמוכים משמעותית בהשוואה ליישובים החילוניים. הממצאים הוצגו בכנס "גוונים של בריאות" המוקדש לבריאות הקהילות החרדיות, שנערך בנובמבר האחרון ברמת גן.

הקהילה החרדית בישראל מונה כ-780 אלף נפש, יותר מ-10% מהאוכלוסייה, ומאופיינת בהכנסה נמוכה ובשיעור ילודה גבוה. ככלל, ביישובים המשתייכים למעמד סוציו-אקונומי נמוך, שיעורי התמותה גבוהים יותר. ואולם, מהנתונים שריכז ד"ר שלמה צביאלי, מנהל רפואי ב"אסיא שירותי בריאות", גוף המעניק שירותי רפואת משפחה לקופות החולים, בעיקר בנגב, התגלה כי שיעור התמותה ביישובים חרדיים וחילוניים, היה דומה למדי. יתרה מכך, בחלק מהיישובים החרדיים שנבדקו, שיעור התמותה אף היה נמוך יותר.

פחות מומים מולדים

שיעור התמותה לאלף בני אדם, כפי שנמצא בבדיקה מדגמית, היה 5.8 בני אדם ברחובות, ו-5.3 בני אדם ברמת גן. בצפת אמנם נרשם שיעור תמותה גבוה מעט יותר, 5.9 מיתות לכל אלף בני אדם, בדומה לשיעור הארצי (6 מיתות לאלף נפש), ולזה של תל אביב-יפו (6.4). ואולם, בבני ברק דווח שיעור נמוך יותר, 5.5, ושיעורי תמותה נמוכים במיוחד דווחו בערים החרדיות אלעד (4.3) ומודיעין עילית (2.3).

שיעורי המומים המולדים לאלף לידות של במודיעין עילית (10), ביתר עילית (10.9), בני ברק (12.6) ובית שמש (13.9), בדומה לשיעור שנרשם בתל אביב-יפו, היו נמוכים בהשוואה לשיעור הכלל ארצי, 15.3 מומים מולדים לאלף לידות, ולזה המדווח ביישובים החילוניים רעננה (14.6), רחובות (16.4) ורמת גן (18).

גם שיעור התינוקות הנולדים במשקל נמוך מ-2.5 קילוגרם הפתיע את החוקרים. השיעור הארצי הוא 8.3% ואף גבוה מכך ביישובים חילוניים כרעננה (8.7%), רמת גן (9.2%), רחובות (9.4%) ותל אביב-יפו (9.9%). ביישובים החרדיים לעומת זאת, נרשמו שיעורים נמוכים יותר: מודיעין עילית (6.2% מהלידות), ביתר עילית (6.7%), בני ברק (7.3%) ובית שמש (7.4%).

"יש הנחה שחרדים עניים יותר, ולכן הם מזניחים יותר את בריאותם ומהווים נטל על המערכת הרפואית", אומר צביאלי. "אמנם יישובים חרדיים משויכים למעמד סוציו-אקונומי נמוך, אך קיימות בהם קהילות חברתיות מגובשות עם לכידות פנימית מרבית, הן בתמיכה חומרית והן בתמיכה רוחנית וחברתית".

לדבריו, הממצאים הפתיעו גם גינקולוגים. "קשה לרופאים להסבירם, בעיקר לנוכח נטייתם של זוגות מהמגזר החרדי למעט בבדיקות במהלך ההריון, בניגוד למגמה בקרב חילונים", אומר צביאלי.

הפערים הסוציו-אקונומיים מתבטאים בתחומים אחרים. תמותת תינוקות עד גיל שנה עדיין גבוהה יותר ביישובים החרדיים, לרבות צפת (6.8 מיתות על כל אלף לידות), ביתר עילית (6.3) וירושלים (5.5), בהשוואה לרמת גן ורעננה (3.6), ורחובות (3.1). שיעור תמותת התינוקות עד גיל שנה בבני ברק (4.8 לאלף לידות) דומה לזה של תל אביב-יפו (4.7) ומתקרב לשיעור הארצי (5.5).

הצד האפל של הקהילה

בעשור האחרון הצטברו ראיות מחקריות ליתרונות הרפואיים של הצחוק, האמונה באל והלכידות החברתית. צוות חוקרים אמריקאי וישראלי שבחן באחרונה את שיעורי התמותה בקרב חולי כליה המטופלים בדיאליזה, מצא כי במגזר הערבי בישראל שיעורי התמותה נמוכים בהשוואה למגזר היהודי. 85% מהמטופלים הערבים שרדו לאחר שנה, לעומת 79% מהמטופלים היהודים.

כעבור עשר שנים, שיעור ההישרדות במגזר הערבי הוא 22%, בהשוואה ל-11% בלבד במגזר היהודי. תמונה דומה נמצאה גם בארצות הברית, שם למיעוטים האפרו-אמריקאים וההיספאנים יש שיעורי הישרדות גבוהים יותר בטיפולי דיאליזה.

החוקרים מעריכים כי הגישה שמאמצות קבוצות מיעוטים כלפי מחלות, המאופיינת בתמיכה רוחנית וקהילתית, עשויה להוביל לשיפור במצב הבריאותי. למחקר שותפים חוקרים ישראלים מהמרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בית החולים מאיר ואוניברסיטת תל אביב וחוקרים אמריקאים מאוניברסיטת קליפורניה, וממצאיו התפרסמו בגיליון נובמבר-דצמבר של כתב העת Seminars in Dialysis.

על תרומתן של גישות רוחניות לבריאות נכתב גם בסקירת מחקרים שפירסמו באפריל 2002 חוקרות מבית הספר לסיעוד של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה עין כרם בירושלים, בכתב עת אמריקאי לבריאות הציבור.

בסקירה נמצא כי נשים היספניות בארה"ב נוטות להתמודד עם העוני באמצעות הליכה לכנסייה בקביעות, וכי נוהג זה משפר את לכידותן החברתית וככל הנראה מסייע בשמירה על בריאותן. ואולם, לדברי צביאלי, הצורך לעמוד בדרישות הנוקשות של הקהילה והלחץ החברתי, עלולים לגבות גם מחיר בריאותי. ואכן, הנתונים מעידים על נטייה מוגברת למצוקות נפשיות בחלק מהיישובים החרדים. שיעור האשפוזים הפסיכיאטריים ל-100 אלף איש הרבה יותר גבוה בצפת (338.9 אשפוזים), אלעד (309) ובני ברק (220.5), בהשוואה לרעננה, למשל (42.8 אשפוזים).

גם בקיבוצים, המאופיינים בלכידות חברתית גבוהה, מדווח בשנים האחרונות על שיעור גבוה של מצוקות נפשיות. לפי עבודה שהוצגה לפני חמש שנים, תושבי קיבוצים סובלים מהפרעות אכילה יותר מהאוכלוסייה הכללית, וחוקרים ממשרד הבריאות מצאו לפני שש שנים, בסקר שבוצע בשני קיבוצים, כי למרות תמיכה בשילוב חולים פסיכיאטריים עם שאר חברי הקיבוץ, עדיין קיימת סטיגמה בקיבוצים כלפי מחלות פסיכיאטריות. זו מתבטאת בין השאר בחוסר נגישות של החולים לחלק מהעבודות המוצעות בקיבוץ, ובנכונות רבה יותר של חברי הקיבוץ לתמוך כלכלית בחולה סרטן מאשר בנפגע דיכאון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו