בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במועצה לניסויים בבע"ח חוששים ממבקר המדינה

ביקורת חריפה צפויה בדו"ח הקרוב על הגוף שמפקח על הניסויים בחיות. באחרונה דחתה המועצה את המלצת מנכ"ל משרד הבריאות לפתוח את דיוניה לתקשורת

תגובות

לאחר שנים רבות שבהן לקה הפיקוח על התחום בחסר, דו"ח מבקר המדינה שיתפרסם בקרוב צפוי לבקר את אופן ההתנהלות של המועצה לניסויים בבעלי חיים במשרד הבריאות. לאורך השנים הצטברו ביקורות רבות על המועצה שקמה בשנת 1995, ואמונה על הפיקוח על הניסויים בחיות בישראל. על רקע דו"ח המבקר הקרוב החליטה המועצה לראשונה לדון באפשרות לגבות אגרות ממבצעי ניסויים בחיות. אולם בניגוד להמלצת מנכ"ל משרד הבריאות החליטה לעת עתה לא לפתוח את דיוניה לתקשורת.

דיוני המועצה לניסויים בבעלי חיים מוגדרים כחסויים על פי חוק צער בעלי חיים משנת 1994. סעיף 23 לחוק אף קובע עונש מאסר של שנה, ובעבירה מתמשכת אף קנס, לכל המגלה תוכנו של מסמך מתוך המועצה ללא היתר בכתב מהיו"ר. מליאת המועצה הרחיבה בזמנו את האיסור גם על הנאמר בדיוניה.

החל ממארס 2006 החלה המועצה לפרסם את פרוטוקול ישיבותיה. זאת בעקבות דרישות לפתיחת הדיונים לתקשורת. אולם אף פרסומים אלו לא היו אותנטיים לחלוטין שכן הם נערכו על ידי יו"ר המועצה ופורסמו רק כעבור שלושה חודשים ממועד הישיבה. כמו כן, שמרה המועצה על דיוניה סגורים. בחודשים האחרונים פנו נציגי ארגונים למען בעלי חיים למנכ"ל משרד הבריאות ד"ר רוני גמזו לבחון את פתיחת דיוני המועצה לתקשורת. מגמה דומה כבר הניע משרד הבריאות בעבר עם פתיחת ועדת סל התרופות לתקשורת בשנת 2007, לאחר עשור שבו קוימו הדיונים במחשכים.

אף שד"ר גמזו המליץ לפני כחודשיים לפתוח את הדיונים, בהצבעה שנערכה במועצה בשבוע שעבר על הנושא, הוחלט על המשך המתכונת הנוכחית. יו"ר המועצה פרופ' אהוד זיו, המשמש גם חוקר ורופא ביחידה לסוכרת בבית החולים הדסה עין-כרם, היה מהתומכים בהשארת המצב הנוכחי על כנו.

לדברי ד"ר גמזו, "גם ועדת הסל חששה בעבר מפתיחת דיוניה לתקשורת, ולבסוף המהלך הביא להורדת כל החששות. עם זאת, אינני מעוניין כרגע לכפות את עמדתי על המועצה". גמזו מעריך כי במועצה חוששים מ"אי נוחות או הטיה בשיקול הדעת של החברים".

בנוסף לכך שישיבות המועצה אינן גלויות, גם הניסויים עצמם סובלים מפיקוח רופף וזאת בשל מחסור במימון. כעת לראשונה ב-15 שנות פעילות המועצה, הסכימו חבריה על הקמת ועדה לבחינת האפשרות לגביית אגרות ממבצעי ניסויים בחיות בישראל - אגרה שתאפשר את מימון הפיקוח. בעבר פנו נציגי ארגוני בעלי החיים למועצה כדי שזו תנצל את חוק צער בעלי חיים שמתיר גביית אגרה למטרה זו, אך אלו נדחו. על רקע פרסומו הקרוב של דו"ח המבקר, החליטה המועצה בישיבתה בשבוע שעבר למנות ועדה לבחינת נושא גביית האגרות, צעד המוגדר בפי פעילים בארגוני בעלי החיים "מעט מדי ומאוחר מדי".

ההמלצות לא מולאו

הביקורת של משרד מבקר המדינה על פעילות המועצה לניסויים בבעלי חיים החלה בעקבות דיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בדצמבר 2009, בו נמתחה ביקורת מצד ארגוני בעלי החיים על תפקוד המועצה. דו"ח קודם של המבקר על המועצה התפרסם במאי 2004, אך מרבית מהמלצותיו לא מולאו מאז. בדיון ביקש יו"ר הוועדה ח"כ יואל חסון מנציגי המועצה להתחיל בגביית אגרות ממבצעי ניסויים בחיות להגברת הפיקוח, אולם עד כה לא מולאה בקשתו. בינואר 2010 טענה המועצה כי היא נמנעת מגביית אגרות, מחשש שאלו לא יגיעו לשימוש המועצה, אלא לאוצר.

תחום נוסף שהפיקוח עליו נהיה לרופף עם הקמת המועצה הוא אישור הניסויים בבעלי חיים. אחריות זו הועברה לוועדות פנימיות במוסדות האקדמיים במדינה, והמועצה מאשרת את האישורים רק בדיעבד.

בנוסף, וטרינרית המועצה ד"ר דפנה ססלר היא האחראית היחידה במועצה לפיקוח על הניסויים בחיות בישראל, ומבצעת בנושא ביקורות וביקורות פתע מדגמיות. רק לפני כשנתיים הוחלט במשרד הבריאות להגדיל את היקף משרתה ממשרה חלקית למשרה מלאה, ובנוסף לבחון העסקת וטרינרית נוספת בתחום הפיקוח. נכון ל-2007 משמשת ססלר פקחית חיצונית בודדה על ניסויים ב-62 מוסדות בכ-340 אלף חיות. אם משווים את המצב לבריטניה, שם פועלים 28 פקחים על ניסויים ב-200 מוסדות בכ-3.15 מיליון חיות.

קובעים את הכללים

לפי מסמך עמדה שהוגש החודש למנכ"ל משרד הבריאות על ידי עו"ד שגיא אגמון בשם "נח", התאחדות הארגונים להגנת בעלי חיים בישראל, "חלה חובה לגבות אגרות להידוק הפיקוח של המועצה על המוסדות". במסמך נטען כי תוספת תקציבית תוכל לממן פעילות וטרינרים מקצועיים שאינם עוסקים בבעלי חיים, שיוכלו לשמש נציגי ציבור בוועדות הפנימיות של המוסדות האקדמיים, ולפקח על הנעשה בהם ועל ביצוע הניסויים בהתאם להיתרים הניתנים בכל מוסד.

המועצה לניסויים בבעלי חיים מונה 23 נציגים מסקטורים שונים ובהם האקדמיה, משרדי ממשלה וגם כמה נציגים לארגונים להגנה על בעלי חיים. במהלך 15 שנות פעילותה החליפה מספר יושבי ראש, הבולטים שבהם היו פרופ' רמי רחמימוב המנוח, שהיה המדען הראשי במשרד הבריאות, פרופ' שרגא סגל המנוח, ממייסדי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון, ומאז 2004 מכהן בתפקיד פרופ' זיו. בין מטרות המועצה קביעת כללים לניסויים בבעלי חיים, אופן עריכתם, מזעור הסבל של החיות ומניעת ניסויים מיותרים.

לא מחפשים חלופות

ענת רפואה, מנהלת עמותת "מאחורי דלתות המעבדה", אומרת כי "מאחר שרוב חברי המועצה לניסויים בבעלי חיים, כולל היו"ר, הם נסיינים בבעלי חיים, כל החלטות המועצה הן תמיד לטובת הנסיינים ולא לטובת בעלי החיים. יש לשנות את הרכב המועצה בחוק ולמנות אדם ניטרלי בראשה. כחצי מיליון בעלי חיים מוכנסים מדי שנה למעבדות בישראל ועוברים גיהינום ללא כל פיקוח וללא הגנה מינימלית".

בין הנושאים שלגביהם נמתחה ביקורת על פעילות המועצה נכללת הימנעותה מאישור חלופות מחייבות לניסויים בחיות בישראל. למרות ביקורת שהועלתה בנושא בדו"ח המבקר משנת 2004, לאורך כל שנות פעילותה קיבלה המועצה החלטה לגבי חלופה אחת לניסויי רעילות המבוצעים במספר רב של חיות, והמתה של מחציתן (ניסוי המכונה (50-LD), וגם במקרה זה החלופה ניתנה כהמלצה בלבד, ולא כהנחיה מחייבת.

ב"הארץ" פורסם כי בנובמבר 2009 דחתה המועצה בהמלצת ועדה פנימית הצעה לאשר חלופה לניסויים בארנבות לבדיקת רעילות של תרופות, למרות שזו הפכה בשנת 2009 לחלופה מחייבת באיחוד האירופי מטעם הארגון האירופי לבדיקת חלופות לניסויים בחיות (ECVAM). בחודש שעבר הפיץ מנכ"ל משרד הבריאות חוזר המדגיש כי ניסויים בחיות לא יבוצעו בארץ אם קיימות דרכים חלופיות לביצועם, בהתאם לחוק ולאמנת הלסינקי שעודכנה לאחרונה בשנת 2008. ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "ככלל מנכ"ל המשרד תומך בנקיטת מהלכים שנועדו לייצר שקיפות מערכתית. עם זאת, היות שמדובר בפרסום דברי חברי הוועדה, הרי שיש לבקש את רשותם והסכמתם וזו יכולה להתקבל באמצעות החלטת חברי המועצה".

יו"ר המועצה פרופ' זיו הבהיר בתגובה כי "ישיבת המועצה האחרונה נערכה בהשתתפות 15 חברים. ישיבותיה נערכות בנוכחות החברים ומוזמנים נוספים לפי העניין. זה למעלה משש שנים שאנו מקיימים שקיפות ופתיחות מקסימלית בדיוני המועצה ופרסומם לציבור. כל הישיבות מוקלטות במלואן, מתומללות ומפורסמות ללא כל שינויים ועריכה באתר המועצה, באתר משרד הבריאות. יש לציין שהדיונים נערכים ברמה גבוהה של פתיחות, חלקם תוך ויכוחים מתוך הערכה וכבוד הדדי בין החברים. הרוב המוחלט של חברי המועצה (מכל הסקטורים) מצאו לנכון להשאיר את המצב כפי שהוא ואנו נקיים את החלטת המועצה".

לדבריו של פרופ' זיו, "נושא נוסף שנדון בישיבה היה המשך פיתוח אמצעים לפיקוח על הניסויים בבעלי חיים. עובדתית, רמת הפיקוח בישראל מקבילה ועולה על הנעשה בעולם. הוכפלו תקני הפיקוח בשלוש השנים האחרונות, ונקבעו מסלולים כגון קביעת היקף המשרה של הווטרינרים במוסדות המחקר. בדיון קבעו רוב חברי המועצה שנושא האגרות הוא אמצעי ולא מטרה. לשם כך הוקמה ועדה ייעודית שתגיש למועצה המלצות בנושא. הישיבה הראשונה של הוועדה תהיה בעוד כשבועיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו