בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להוציא עלבון מחולי

הסטיגמה המיוחסת למצבי תחלואה מוליכה את האקדמיה ללשון העברית לחפש שמות חדשים למחלות

תגובות

דיון ער התקיים בחודשים האחרונים בוועדה למונחי רפואה של האקדמיה ללשון העברית, בעת שזו חיפשה אחר מונחים חדשים בשפה העברית למחלות שונות. בחודש שעבר, למשל, נידונה בקשת הוועד המנהל של עמותת עמדא לחולי אלצהיימר ומחלות דומות, למצוא מונח עברי חדש למלה דמנציה. נציגי החולים טענו כי המונח הקיים, שיטיון, מנציח סטיגמה מעליבה.

בעבר כבר נדונה האפשרות להחליף את המונח אך נדחתה, בטענה שהמלה שיטיון מתארת את המתחולל במוח במהלך המחלה. העלייה במספר חולי הדמנציה בישראל - שלפי ההערכות, מגיע כבר ל-100 אלף - עוררה עתה דיון מחודש בוועדה, שבראשה עומד פרופ' צבי גימון, כירורג בכיר מבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

חלק מ-16 חברי הוועדה תמכו בהחלטה להותיר את המונח שיטיון, שכבר נקלט בציבור, אך הועלו גם שמות אחרים. בין השאר הוצעה המלה "נסגת", שלטענת כמה מהחברים, מתארת באופן טוב יותר את הלקות הקוגניטיבית המאפיינת דמנציה. עוד הוצעו "אבדנת", מלשון אבדן הדעת, "פחת בינה" ו"דרדרת בינה" וכן, "חדלת" ו"דעכת". ההצעות יובאו בקרוב בפני ועדת המינוח המרכזית באקדמיה, והמונח שיתקבל יועבר לאישור מליאת האקדמיה.

בשנה האחרונה נעשה ניסיון דומה למצוא תחליף לשם העברי למחלת הצליאק - כרסת, שם שנקבע בעבר כמאפיין את נפיחות הבטן הנלווית למחלה, שעיקרה רגישות לגלוטן. שכיחות המחלה בישראל - שלפי חוקרים במרכז שניידר לרפואת ילדים לוקה בה אחד מכל 157 ישראלים - הובילה את האקדמיה לדון מחדש בשם העברי.

נציגי עמותת צליאק בישראל ביקשו להחליף את המלה כרסת, שלדבריהם מעוררת לגלוג, במונח הקל יותר לעיכול - "דגנת". באקדמיה אומרים כי השם החדש אושר רשמית ואפשר להשתמש בו.

באחרונה נדרשה ועדת הרפואה באקדמיה ללשון לדון גם בשם עברי לבולימיה - הפרעת אכילה המתבטאת בהתקפי אכילה והקאות. תחילה הוצע השם "בולמוס", אך מלה זו מתייחסת לאירוע יחיד, לא לסינדרום, ולכן ההצעה נדחתה. כן הוצע השם "זללת", שאושר למרות החשש מסטיגמה שתתייג את הסובלים מההפרעה כאנשים הזוללים להנאתם.

מרכזת הוועדה למונחי רפואה באקדמיה ללשון העברית, איילת הראל, אומרת "אנו משתדלים להתייחס לסטיגמה הנלווית למחלות, אך לעתים העשייה הרפואית אינה מאפשרת לדבר בלשון נקייה כל כך".

לפני כמה שנים נידונה בוועדה בקשתה של עמותת "אחת מתשע", למען חולות סרטן השד, לשינוי המונח "כריתת שד", המעצים את החוויה הקשה בקרב החולות. הוועדה החליטה להותיר את המונח על כנו, מאחר שההליך הרפואי אכן מערב כריתה. "אנו פועלים תמיד בניסיון לאזן בין הרצון לשמור על לשון נקייה, לבין הנאמנות למקצוע הרפואה עצמו", אומרת הראל, ומדגישה כי "ככלל, האקדמיה לא נוטה להחליף מונח עברי קיים במונח עברי חדש".

לדברי מנהל המרכז לבטיחות החולה, פרופ' יואל דונחין, החבר בוועדה למונחי רפואה, "השאלה העומדת בפני קובעי המונחים הרפואיים היא באיזו מידה שם המחלה עלול לפגוע, ואם מותר לייפות את התיאור כדי לא לפגוע בחולים או משפחותיהם".

כמומחה לשפה רפואית עברית, נתבקש דונחין באחרונה לחוות דעתו על המונח העברי בלות למנופאוזה (תופעות גיל המעבר). "יש מי שביקשו להחליף אותו במונח שלא יעיד על בליה או סוף החיים. יש שהציעו את 'גיל העדנה', שאולי אין בו מן הדיוק, אך יש בו מן היופי", הוא מספר.

דונחין מעריך ש"תיאור גרפי של מחלה עוזר לתלמידי הרפואה ולרופאים לקשר בין שם המחלה לסימניה, וכמובן למצוא את התרופה המתאימה". אך הוא מסכים כי "אם נוצרה סטיגמה, מן הראוי שתוחלף ככל האפשר במונח יפה יותר, גם אם נשתמש בלשון סגי נהור. אחד המונחים שהתקבל בוועדה, ואף נקלט בציבור, הוא 'דאבת' לתיאור פיברומיאלגיה - מחלה המאופיינת בכאבים מפושטים בכל הגוף. המונח אינו פוגע בחולה, ומתאר היטב את המצב".

גם מגמת הרפואה המתגוננת מצאה את דרכה לוועדה למונחי רפואה. במחקר שנערך לפני שנתיים וחצי באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בקרב 877 רופאים מומחים מישראל במימון המכון הלאומי למדיניות בריאות, דיווחו 60% מהנבדקים כי הם מבצעים פעולות טיפוליות כדי להגן על עצמם מתביעות. 86% העידו כי התביעות המשפטיות נגד רופאים מגבילות אותם בעבודתם, 59% הודו כי הם שולחים יותר מטופלים לבדיקות וצילומים ו-30% אף דיווחו על עודף אשפוזים מחשש לתביעות משפטיות.

לבקשת האקדמיה ללשון העברית, החלה ועדת מונחי הרפואה לדון מחדש במלה "אסיני" (Iatrogenic), המציינת נזק בריאותי או סיבוך שנגרם מפעולה רפואית, לא בהכרח כתוצאה מרשלנות. בין ההצעות שהועלו היו "בישמזור", "גרמתי" או "גרימתי". כן הוצעה המלה גרמאסי, הנשענת על הארמית ומשלבת בין הפועל "לגרום" ו"אסיא" - רפואה בארמית. היו גם הצעות פשוטות יותר, כמו "טיפולני", "רפואני", "מזורני" ו"ארוכני". החיפוש עדיין נמשך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו