בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עובדת סוציאלית: למרות הסיפוק האדיר, אם השכר לא יועלה לא אשאר במקצוע

בניסיון להבין את המאבק ליווה "הארץ" את מיכל שוורץ מאיכילוב

תגובות

"אלה הרגעים הכי קשים, שבהם הלב שלי דופק. רגע לפני לחיצה על הכפתור, שפותח את הדלת, אני לוקחת שתי נשימות עמוקות כי אני לא יודעת מה מחכה לי מעבר לדלת", אומרת מיכל שוורץ, עובדת סוציאלית בבית החולים איכילוב, בעודה יורדת במעלית בדרך לקריאה שהתקבלה מחדר ניתוח בעת כוננות נוספת.

"ללא תמיכת המערך הסוציאלי, העומס במיון יהיה חמור יותר", אומר הד"ר פיני הלפרין, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים איכילוב. "אנו מסתמכים על מערך סוציאלי באופן בלתי נפרד מהצוות הרפואי כשבין השאר פועלים לאיתור בני משפחה ודיווח על מצב יקיריהם. כך גם במקרים שבהם יש צורך באשפוז סוציאלי או הגנתי. בעת שביתה אנשים יופקרו לגורלם. התוצאות המיידיות יהיו שהטיפול יתארך, כי צוות רפואי לא מיומן בביצוע עבודתם של העובדים הסוציאליים. יאושפזו יותר אנשים על כל המשמעויות הנובעות מכך וישתחררו חולים מבלי שעברו הערכה, מה שעלול להוביל גם לסכנת חיים אמיתית, כשאנו לא יודעים אם בבית יש אמצעים ומי שידאג לאדם לטיפול המשך".

מטופל פסיכוטי תקף

בין שלל הטיפולים שמעניקים העובדים הסוציאליים במחלקות השונות ניתן למנות כמה ששיתוקם קריטי ובעל השלכות עתידיות. אם מדובר בהיעדר מערך איתור ילדים וקשישים בסיכון, לא יטופלו מקרי אובדנות, לא יבוצעו השתלות איברים מן החי, אשפוזים ושחרורים יבוצעו ללא חוות דעת סוציאלית שתוביל לעומס מצד אחד ושחרורים ללא תוכנית טיפול בהמשך מנגד.

"יש לנו שני ילדים שאמורים לצאת לאימוץ ואם לא נסיים את התהליך, הם יישארו כאן כשלא ברור כמה זמן תארך השביתה", אומרת ציפי דורות, עובדת סוציאלית בבית החולים ליס לנשים ויולדות, "אנשים שלא חשבו שיראו עובד סוציאלי בחייהם עלולים להיפגע כשוועדות הפסקת הריון ישותקו כליל, לא יינתן טיפול לנפגעות תקיפה מינית, אמהות ישוחררו לביתן עם תינוקות גם במצבי דיכאון לאחר לידה שמצריכים טיפול. הורים לפגים, מצב בו אנשים פשוט מתרסקים, ייוותרו ללא מענה במצבי אי-ודאות קשים, כשהם מעין הורים על תנאי".

שוורץ, בת 30, עובדת סוציאלית במחלקת אונקולוגיה בבית החולים "דנה" לילדים התחילה את הקריירה כעובדת סוציאלית בדיור מוגן של נפגעי נפש בקהילה. לאחר שהותקפה על ידי מטופל פסיכוטי החליטה לעזוב וכשחיפשה מקום בטוח יותר, הגיעה לאיכילוב.

"לעובדים סוציאליים אין ממש יום שגרתי", עונה שוורץ על השאלה מה צפוי לה היום, אותו התחילה בשמונה בבוקר והיא מסיימת בשבע בערב, עם כוננות, אותה תמשיך בביתה. "היום לא צפויות להגיע משפחות חדשות, שטרם קיבלו את הבשורה כי ילדם חולה סרטן, אז מדובר בעבודה שוטפת עם מטופלים מאושפזים במחלקה או כאלה שמגיעים לטיפול יום", היא אומרת ומחבקת את עדו, שבא לטיפול יום והוא מתעקש לקבלו בחדרה, המעוטר בציור קיר צבעוני.

10 כוננויות בחודש

"במחלקה שלנו הטיפול הוא טיפול מתמשך שמתחיל ב'שיחת הבשורה' של הרופא עם המשפחה שבה אני נוכחת. זה רגע קשה שמשנה ברגע אחד את חייהם. אנשים רואים את השמיים נופלים", מסבירה שוורץ תוך כדי ביקור ילדה פיליפינית בת שלוש, המאושפזת במחלקה, שאמה מסבירה כי היא ממעטת לדבר היום. אך פגישה עם שוורץ מעלה מיד חיוך על פניה. "הקשר ממשיך בטיפול עם המשפחה והילד בפן של עיבוד המידע והנאמר. הדבר מלווה לרוב בהתפרקות המשפחה ולאחר מכן איסוף מחדש ובניית תוכנית ההמשך, בהיבטים כמו תמיכה נפשית, הכנת הבית לתנאים חדשים ומיצוי זכויות".

לאחר יום טיפול בילדים ובהורים במחלקה, מתחילה שוורץ כוננות, אחת מני רבות בחודש. בשעות אלו תוקפץ לאירועים בכל מחלקה בבית החולים, כשהכל יכול לקרות. בחודש מתקבלות 50-80 קריאות מגוונות. "התערבויות בזמני משבר כוללות תאונות דרכים קשות, אונס, התעללויות. כוננות שבת האחרונה הסתכמה בשלוש קריאות, כשבשש בבוקר נקראתי לטיפול בנפגעת תאונת דרכים, בארבע אחר הצהריים היה ניסיון אובדני ובשמונה בערב הוקפצתי לטיפול בדורס מהתאונה בבוקר. יש חשיבות גדולה מאוד לאופן מתן ההודעה למשפחה שבנה בן 17 נהרג בתאונה, יש לזה השפעה גדולה בהליך ההתמודדות העתידי. העזרה שלנו מסייעת לצוות האחיות והרופאים שעסוקים מאוד בפן הרפואי ולא יכולים להתעסק גם עם הפן הרגשי. בזכות שיתוף פעולה מצוין, אנו מגיעים לכל מי שצריך עזרה".

כשעה לאחר תחילת הכוננות, עם סיום שיחה עם אם שבאה עם בנה לטיפול, מגיעה קריאה מחדר ניתוח, כשאשה שבעלה קיבל דום לב לקראת סוף ניתוח, קיבלה את הבשורה בצורה קשה והוחלט להזעיק עובד סוציאלי. שוורץ עוזבת את המחלקה בדרכה לחדר ניתוח. "אלה הרגעים הקשים כשלא יודעים מה צפוי", היא אומרת, "בדרך כלל אנחנו עם הרופא כשמבשר בשורות קשות, אך כאן לא צפו תגובה כזו". שוורץ משוחחת עם הרופא שמסביר כי מצב האיש לא יציב ופונה לחדר שאליו הוכנסה האשה כדי למנוע סצינות בחדר ההמתנה.

"את נמצאת כאן לבד?", שואלת שוורץ והאשה מסבירה כי בנה היה במקום אך עזב. "אולי כדאי לבקש שיחזור", אומרת שוורץ בעדינות והאשה תוהה אם כדאי. שוורץ עונה בחיוב. האשה יוצאת החוצה, מלווה בשוורץ, כדי ליצור קשר עם הבן. בינתיים דואגת שוורץ כי חברה מהעבודה שממתינה לאשה תצטרף אליה. "יש מקרים שבהם אין הרבה מה לעשות מעבר לתמיכה. בדרך כלל, במצבים כאלה נבדוק אם יש ילדים בבית ואם יש להם סידור, במקרה זה יש ילדה נוספת אך בוגרת".

בכך לא תמה הכוננות. בחמש וחצי בבוקר נקראה שוורץ לחדר המיון לאיתור בני משפחה של פצוע בתאונת אופנוע. הטיפול בקריאה ארך שעתיים. אחר כך שבה לביתה, התקלחה ויצאה לבית החולים, לתחילת יום עבודה.

הבסיס - 3,200 שקל

שוורץ, סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית, מועסקת ב-85% משרה, כשמשכורת הבסיס שלה היא 3,200 שקל. תוספות של השלמת הכנסה וכ-10 כוננויות בחודש ישדרגו שכרה לנטו של 6,000 שקל, אך המחיר גבוה, גבוה מדי, כששוורץ מודה, בעייפות ניכרת לאחר יום עבודה ארוך, כי אם לא יחול שינוי בתנאים, לא תישאר במקצוע. "הלכתי ללמוד את המקצוע בידיעה שהשכר נמוך, אך זה התחום שבו רציתי לעסוק. רק כשמתחילים לעבוד מבינים שהשכר לא נמוך, אלא בלתי אפשרי וללא תמיכה כלכלית מהמשפחה, לא הייתי יכולה להישאר כאן. בשלב כלשהו, מבינים שהסיפוק האדיר מהעבודה לא שווה את מלחמת ההישרדות", היא אומרת.



מיכל שוורץ עם מטופל. ''אני מקבלת דפיקות לב לאחר אזעקה לחדר ניתוח'', היא מספרת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו