בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאן נעלמו הפנימאים?

* גם החלטת הממשלה על תוספת מיטות אשפוז והגדלת תקנים לא תועיל לטיפול במשבר במחלקות הפנימיות, שרבים מהרופאים העובדים בהן מחפשים את דרכם החוצה

תגובות

בהתקף של חמלה בודהיסטית החליטה ממשלת ישראל, כי בשש השנים הבאות יתווספו 960 מיטות אשפוז לבתי החולים במדינה. מספר המיטות הזה הוא טיפה בים. אבל גם אם ההחלטה תמומש במלואה וכל המיטות האלה אכן יגיעו לבתי החולים, הן לא יוכלו לפתור בעיה קשה עוד יותר: המחסור במומחים לרפואה פנימית. מספרם של המומחים בתחום הולך ופוחת ורופאים צעירים אינם פונים להתמחות בו. אם לא יגדל מספרם של הפנימאים, הרפואה הפנימית יהיה מקצוע בסכנת הכחדה. מה הפך את מי שעד לפני שנים מעטות נחשבה מלכת הרפואה לסינדרלה מסמורטטת? לאן נעלמו הפנימאים?

ב-1988, כשהודעתי למנהל המחלקה הפנימית שבה עשיתי את הסטאז' שאת תקופת ההתמחות שלי אני מעוניין לעבור במחלקתו, הוא הביט בי בדאגה אבהית ושאל אם יש לי חום. באותן שנים רק מעטים פנו לתחום התמחות זה. כדי למשוך רופאים צעירים למקצוע, הציעו להם פיתויים שונים. בבית חולים גדול מאוד במרכז הארץ, לדוגמה, הבטיחו התמחות נחשקת ברפואת עור, בתנאי שלפני כן יעבדו הרופאים כמתמחים שנתיים במחלקה פנימית. ב-1990 חל מהפך במגמה והמחלקות הפנימיות מלאו רופאים צעירים שהגיעו עם גל העלייה מברית המועצות לשעבר. בשנים האחרונות שוב מורגש המחסור ברופאים.

סדנאות יזע

רופאים שזה עתה סיימו את הסטאז' בוחרים שלא להתמחות ברפואה פנימית. ברוב המקרים, רופאים מטפלים במקרים המעניינים והאניגמטיים ביותר בתחום הרפואה הפנימית במסגרות הקהילה, באשפוז יום או במכונים שונים בית החולים. במחלקות הפנימיות מתאשפזים על פי רוב חולים במצב קשה וקשישים. הרפואה הפנימית הופכת לרפואה גריאטרית.

סיבה נוספת להימנעות מרפואה פנימית היא הקשיים הרבים שמצפים למתמחים. שגרת יומו של המתמחה במחלקה הפנימית עמוסה מטלות, ישיבות, תיאומים עם יועצים שונים, ביקורי חולים ואחת ליומיים-שלושה תורנות סיזיפית. מעבר לשעות העבודה הארוכות, המתמחה נדרש להכין מדי פעם הרצאות לעמיתיו במחלקה וללמוד לקראת מבחני ההתמחות. פחות ממחצית הניגשים למבחנים ברפואה פנימית עוברים אותם בהצלחה. בשנות ההתמחות הרופא נמצא במצב של עייפות מתמשכת וסובל ממחסור בשעות שינה.

אם לא די בכך שההתמחות מייגעת, היא גם אינה מתגמלת. בסיומה מביטים הפנימאים בעיניים כלות בחבריהם שבחרו במקצועות מכניסים יותר, כמו פלסטיקה, רפואת עור, רפואת עיניים וכו', ששכרם גבוה הרבה יותר.

למרות כל הקשיים, בשנות ה-90 צלחו רופאים רבים את כל המשוכות וקיבלו את התואר מומחה ברפואה פנימית. היכן הם כל הרופאים האלה? חלקם עזבו את בתי החולים, לאחר שלא נמצא להם תקן, ופנו לעבוד במרפאות קופות החולים.

רופאים אחרים, שרצו לפתח קריירה בבית החולים, הבינו שהפנימית היא סדנת יזע לא מתגמלת. רופאים אלו פנו לאחר סיום ההתמחות בפנימית לתת התמחות, כלומר להתמחות שנייה באחד מענפי הרפואה הפנימית: קרדיולוגיה , גאסטרואנטרולוגיה, אנדוקרינולוגיה (הורמונים), אימונולוגיה ואלרגולוגיה (מערכת החיסון), פנוימולוגיה (רפואת ריאות), נפרולוגיה (מערכת השתן), ריאומטולוגיה (מחלות אוטואימוניות), המטולוגיה (מערכת הדם) או מחלות זיהומיות. תת התמחות אורכת בממוצע שנתיים, ומתחילה לאחר סיום ההתמחות בפנימית.

להתמחות שנייה יש כמה יתרונות: העבודה מתבצעת במכונים, והלחץ שם אינו דומה ללחץ במחלקות הפנימיות. חלק מהתמחויות אלו מבטיחות עלייה בהשתכרות, הודות לתגמול על פעולות פולשניות. ברוב המקרים רופא העוסק בתת התמחות פועל כיועץ, ללא אחריות ישירה לחולה המאושפז.

ישות בסכנת הכחדה

תת ההתמחות היא חור שחור, השואב לתוכו פנימאים רבים. ריבוי רופאים במקצועות המשניים מוביל באופן טבעי לשימוש יתר בשירותיהם. הדבר נובע מכמה סיבות: כל מקצוע נוטה ליצור צורך בשירותיו והוא דואג לייצר עבודה. סיבה נוספת היא תהליך המדיקו-לגליזציה (ובעברית: כסת"ח). הרופאים חוששים לקבל החלטות ומחפשים שותפים לחלוקת האחריות. כתוצאה מכך קיימת עלייה ניכרת בבקשות לייעוץ. דא עקא, שלריבוי המומחים במקצועות המשנה יש מחיר. ככל שיש יותר קרדיולוגים, גאסטרואנטרולוגים ומומחים במחלות זיהומיות, כך עולה מספרם של הצנתורים המיותרים ובדיקות האנדוסקופיה הלא נחוצות וגובר שימוש היתר באנטיביוטיקה.

איך יוצאים מהפלונטר? דרושה מדיניות שתכיר ברפואה הפנימית כבמקצוע נדרש ובפנימאי כאורגניזם בסכנת הכחדה. יש לדרוש מהממשלה מיטות אשפוז לפי הסטנדרטים המקובלים באירופה. יש לספק למיטות שיתווספו אנשי צוות רפואי וסיעודי על פי התקן. כדי שכל אלה יקרו, ראוי שהצוות הרפואי יפסיק לאשפז אנשי ציבור ומכובדים אחרים בחדרים פרטיים. יואילו לשכב עם כל בני ישראל בפרוזדורים. כן יש להכריז על תאריך יעד, שממנו ואילך לא יתקבלו חולים לאשפוז במסדרונות. אשפוז במסדרון הופך את הרופאים והאחיות לשותפים לדבר עבירה, מכיוון שאנו מפרים את זכותו של המטופל לפרטיות ולרפואה הוגנת.

בנוסף, יש לקבוע את המספר הדרוש של מומחים בתחומים השונים ולאשר תת התמחויות בצורה מושכלת. את הפנימאים שיסכימו להישאר במחלקות הפנימיות יש לשכנע לעבוד בבית החולים בלבד. הרופא יידע שיום העבודה שלו מסתיים בשעה סבירה ושאין לו צורך בהשלמת הכנסה מחוץ לבית החולים. כדי להפוך את העבודה במחלקה הפנימית לנסבלת יש להנהיג שבוע עבודה של חמישה ימים. אין להעלות את שכר הפנימאים - יש להכפילו. בתנאים אלו יימצאו מספיק רופאים טובים שיסכימו לאייש את המחלקות הפנימיות.

הכותב הוא מומחה לרפואה פנימית ולמחלות זיהומיות במרכז הרפואי אסף הרופא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו