בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר חדש מפריך את הקביעה כי שומן סביב הבטן גורם למחלות לב

בניגוד לסברה הרווחת, מתברר שעודפי שומן סביב הכרס אינם מסוכנים יותר מעודפי שומן סביב האגן

תגובות

חוקרים קובעים: הכרס איננה גורם סיכון עצמאי למחלות לב. בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים רבים על הסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם בקרב הסובלים מהצטברות עודפי שומן סביב הכרס, מראה שכבר זכה בחוגים רפואיים לכינוי "תפוח". זאת בהשוואה להצטברות עודפי שומן סביב האגן, במראה דמוי "אגס" הנחשב בטוח יותר מפני מחלות לב. ואולם, מאמר חדש המרכז נתונים מ-58 מחקרים בהשתתפות יותר מ-220 אלף איש קובע כי בניגוד לסברה, הצטברות עודפי השומן סביב הבטן איננה גורם סיכון עצמאי למחלות לב.

צוות החוקרים הבינלאומי, בראשות חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג', ריכז נתונים ממחקרים מ-17 מדינות מערביות על 221,934 נבדקים בוגרים בגיל 40 ומעלה, בעבודה שמומנה על ידי הקרן הבריטית למחלות לב (British heart foundation) והמועצה הבריטית למחקרים רפואיים. במחקרים שנפרסו על פני שנים פיתחו 14,297 נבדקים מחלות לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי. לאחר בחינת נתוני הנבדקים, לרבות לחץ דם, סוכרת ורמות הכולסטרול בדם, קבעו החוקרים כי למדד ההשמנה (BMI) - המחושב כמשקל בקילוגרמים חלקי הגובה במטרים בריבוע, וכן לעודפי שומנים בבטן וליחס בין השומנים העודפים בבטן בהשוואה לירכיים - אין השפעה מובהקת סטטיסטית על הסיכון המחושב למחלות לב בקרב תושבי מדינות מפותחות.

בשנים האחרונות רווחה ההנחה כי במקרים שבהם אין ממצאים זמינים באשר לרמות הכולסטרול בדם, חישוב מדד ההשמנה ומדידת היקף המותניים בסרט מדידה הם מדד עצמאי להערכת הסיכון למחלות לב. ואולם, המחקר הנוכחי מצא כי מדדים אלה תורמים רק כרבע מהתרומה לאומדן הסיכון למחלות לב שניתנת על פי רמות הכולסטרול הכוללות ורמות הכולסטרול הטוב (HDL) הנמדדות בבדיקות דם, ממצא המעלה את הצורך בזמינות גבוהה יותר של בדיקות מעין אלה.

הממצאים מתפרסמים השבוע בכתב העת הרפואי לאנסט. מחקרים קודמים מהשנים האחרונות העמידו את היקף המותניים הגבוה כגורם סיכון עצמאי למחלות לב וכלי דם. עבודה שנערכה לפני חמש שנים בקופת חולים לאומית אף חישבה את היקפי המותניים של מבוטחי הקופה במטרה לאבחן אם יש להתייחס בארץ להיקפי מותניים כגורמי סיכון בהתאם למדידות אמריקאיות או אירופיות. לפי המדד האירופי שנקבע באפריל 2005, הסיכון למחלות לב הופך משמעותי בהיקף מותניים מעל ל-94 ס"מ לגבר ו-80 ס"מ לאשה. ביפאן נהוג לאבחן היקף מותניים פתולוגי מעל 85 ס"מ לגבר ו-90 ס"מ לאשה, בעקבות מבנה גוף שונה. ואילו בישראל מצאו החוקרים כי יש לאמץ את המודל האמריקאי, הקובע היקף מותניים פתולוגי מעל 102 ס"מ לגבר ו-88 ס"מ לאשה.

המחקר הנוכחי מעמיד בספק את סכנת עודפי השומנים בבטן, בדומה למחקרים נוספים שכבר זכו לכינוי "פרדוקס ההשמנה" כשאבחנו סגולות לבריאות דווקא בקרב אלה הסובלים מעודפי משקל. כך למשל, מחקר ישראלי שהתפרסם בינואר 2007, בראשות פרופ' אורי גולדבורט, ראש היחידה לאפידמיולוגיה במכון לחקר הלב באוניברסיטת תל אביב, מצא כי גברים שעלו עלייה קלה במשקל סביב גיל 40 הם בעלי סיכויים דומים להאריך ימים ולהגיע לגיל 80, בהשוואה לגברים בגיל 40 שמשקלם נורמלי. בבדיקה נוספת נמצא סיכוי גבוה במיוחד להאריך ימים מעל גיל 80 בקרב גברים שהעלו בשנות ה-40 לחייהם קילו-שניים (52.6%) או שלושה-ארבעה ק"ג (52.1%), לעומת אלו שלא שינו ממשקלם או איבדו קילו (49.9%). בעבודה נוספת המבוססת על אותו מאגר נבדקים התברר כי עודף משקל קל וקפלי שומן סביב הכרס אף מגנים מפני התפתחות אלצהיימר בגיל המבוגר.



מימין: אשה בעלת מבנה אגסי. החוקרים קבעו כי למדד ההשמנה אין השפעה מובהקת על הסיכון למחלות לב בקרב תושבי מדינות מפותחות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו