בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדעי המוח - מבוא למהפכה

גופים אקדמיה בישראל ובעולם משקיעים כיום יותר ויותר בחקר המוח האנושי. כיצד יתקדמו בדרך לפענוח פעולת המוח במלואה?

תגובות

"על האדם לדעת כי מן המוח, ורק מן המוח, מתעוררים תענוגותינו, שמחתנו וצחוקנו וכן גם עיצבוננו, כאבנו, סבלותינו ודמעותינו, ובמיוחד - באמצעותו אנו חושבים, רואים, שומעים ומבחינים בין רע לטוב" - כך אמר היפוקרטס כבר במאה החמישית.

למרבה הצער, בעוד שהמוח האנושי הוא היסוד ליכולות מופלאות של תחושות ורגשות, האחראים לחשיבה, התנועה, האהבה, הסקרנות והיצירתיות, הוא גם המקור למחלות קשות המציבות אתגרים בפני הרפואה. את השיפור בהבנת ההיבטים בתפקוד המוח ניתן להשיג רק באמצעות סביבת מחקר הפרוסה על פני רמות שונות ובין מדענים מתחומים מגוונים.

חקר המוח הוא האתגר בה"א הידיעה של החוקרים בעידן המודרני. הצורך של האנושות להבין את המכונה המשוכללת ביותר בגוף החי גדל והולך ככל שתוחלת החיים הממוצעת עולה. מעל גיל מסוים, מתחיל המוח להתנוון ומחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון ואחרות נהפכות שכיחות.

ההכרח מוליד מחקרים חדשים, ולכן חדשות לבקרים ניתן להתעדכן בגילויים חדשים בתחום: מכונית הנהוגה תוך שימוש בכוח המחשבה בלבד, הקלה בסימפטומים לחולי פרקינסון על ידי החדרת אלקטרודה, הבנה טובה יותר של חלקי המוח השונים - מתא העצב ועד המערכות השלמות, יכולת התחדשות של חלק מתאי המוח ועוד גילויים רבים. אלה הם גבולות הספר החדשים של עולמות שעד כה לא היו ידועים לאדם.

מה המשותף לאוקינאווה ביפאן, מלבורן באוסטרליה, ירושלים בישראל, ניו יורק בארה"ב, פאריס בצרפת וערים נוספות רבות? עלייתם ופריחתם של מרכזי מחקר לחקר המוח במוסדות האקדמיים בהן. בפתח העשור השני של המאה ה-21, מוסדות אקדמיים חותרים להישגים משמעותיים בחקר המוח ומרכזי מחקר בתחום מוקמים במקומות רבים בעולם. ברוב המרכזים החדשים התגבשה ההבנה כי יצירת שיתוף פעולה בין חוקרים מתחומים שונים וחינוך מדענים הם הדרך הנכונה לפיענוח פעולת המוח. שיתופי פעולה כאלה מביאים לפיתוח טכנולוגיות חדשניות, בחינת רעיונות משותפים של תיאורטיקנים ונסיינים ויישום ידע בפיתוח כלים רפואיים כמו ממשק מוח-מכונה, גירוי מוחי עמוק המקל על חולי פרקינסון ואופטוגנטיקה - טכנולוגיה המאפשרת לראות תאים חיים ולרשום את פעולתם החשמלית.

ההשקעה במרכזים אלה נאמדת במיליארדי דולרים, המוקדשים לבניית תשתיות מחקר, רכישת ציוד מדעי, גיוס חוקרים חדשים, תמיכה במחקרים ועוד. כך למשל הוקם במרכז הרפואי הווארד יוז שבפאתי וושינגטון, בירת ארה"ב, קמפוס המחקר "ג'נליה פארם" בהשקעה של כ-500 מיליון דולר. אוניברסיטת קולומביה בניו יורק מקימה את המרכז על שם גריני בהשקעה של מאות מיליוני דולרים, ובסטנפורד, בוסטון, פאלם ביץ' וסן דייגו כבר נחנכו בעשור האחרון מרכזים לחקר המוח.

אירופה אינה מפגרת במרוץ. בלוזאן שבשווייץ מובילה אוניברסיטת EPFL פרויקט לסימולציה של המוח באמצעות מחשבי על. בפרנקפורט שבגרמניה מוקם מרכז לחקר המוח בהשקעה של 120 מיליון יורו, ומרכזים דומים נבנים גם בברזיל, יפאן, סין ואוסטרליה.

גם בישראל מתקדם ומתפתח חקר המוח באוניברסיטאות ובמרכזים אקדמיים, והחוקרים הישראלים עומדים בשורה הראשונה של המדענים בעולם. במרכז על שם אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC), המוקם בימים אלה בהשקעה של כ-130 מיליון דולר באוניברסיטה העברית, מרחיבים צוותי מחקר רב-תחומיים את הבנתנו בנבכי המוח האנושי, מגלים את הקשרים הסיבתיים בין גנים, תאי עצב ופעילותם במוח לבין התנהגות וקוגניציה, ומובילים גישות חדשות בהבנת מחלות נוירולוגיות ובפגיעות בתפקוד המוח.

בעשור האחרון הגיעו חוקרי האוניברסיטה העברית להישגים רבים במדעי המוח, ובהם פיענוח הבסיס התפישתי של דיסלקציה וקשיי למידה, יצירת בדיקת דם חדשה המזהה רגישות למצבי דחק (stress), טיפול במחלת הפרקינסון על ידי גירוי מוחי עמוק ופיתוח תרופות למחלות ניווניות.

המוח הוא איבר מרתק, שידיעותינו עליו מועטות. בה בעת, חשיבותו של הידע שכבר נצבר אינה מוכרת לרוב האנושות, ולכן המשאבים המוקצים לכך עדיין קטנים יחסית לגודל האתגר. ההשקעה הממשלתית בישראל עדיין מוגבלת, והחוקרים נאלצים להקדיש זמן רב לגיוס מענקי מחקר.

גם הרפואה המודרנית ביותר מצליחה להשתמש רק בחלק מהידע הקיים, ומשוועת למהפכת ידע בתחום מדעי המוח. אנו עומדים כעת על סיפה של מהפכה זו, והשינוי מורגש באוויר. מוסדות המחקר בעולם ובישראל מאמצים גישה חדשה למחקר בסיסי הכולל תיאוריה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פיסיקה ומדעי המחשב בשילוב מחקר הנדסי ורפואי. תורמים מתגייסים לתמוך בהקמת המרכזים החדשים, ואלה הנחשפים למידע חשים את תחושת החוויה.

המדענים מאמינים כי בעתיד ניתן יהיה להבין את אופן פעולת המוח במלואה. טיפוח החזון, היצירתיות, המשאבים והמאמצים הרב-תחומיים והבינלאומיים יביאו את החלוצים המודרניים למימוש שאיפה זו.

פרופ' ועדיה הוא ראש מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית. אבירם הוא מנהל המרכז



תצלום: אביר סולטן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו