בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסכסוך בין האוניברסיטאות לבית החולים שיבא מגיע לשיא

מלחמת גרסאות בין המוסדות האקדמיים למרכז הרפואי בנוגע לפגיעה בהכשרת הסטודנטים הישראלים. מחרתיים תדון בנושא ועדת החינוך

תגובות

טיעוני האוניברסיטאות

בימים האחרונים חלה החרפה ביחסים בין אוניברסיטת תל אביב למרכז הרפואי שיבא. זאת על רקע יוזמת בית החולים להכשרת סטודנטים זרים לרפואה, בשיתוף אוניברסיטאות ניקוסיה ולונדון-סנט ג'ורג'. קריאת ועד ראשי האוניברסיטאות לביטול התוכנית תידון מחרתיים בכנסת, ובמועצה להשכלה גבוהה מתריעים כי יישום היוזמה דורש את אישורה.

המתיחות בין שיבא, בית החולים הגדול במדינה, לאוניברסיטת תל אביב - המכשירה יותר רופאים מכל אוניברסיטה אחרת בישראל - הגיעה בימים האחרונים לשיא: הנהלת האוניברסיטה פנתה לשיבא בבקשה לפתוח מחדש את ההסכם בין שני הגופים להכשרת סטודנטים לרפואה בתוכנית הארבע-שנתית החדשה המיועדת לבוגרי תואר ראשון במדעים. זאת בכוונה לצמצם את מספר הסטודנטים שיוכשרו בשיבא ולהפנות יותר סטודנטים לבתי חולים אחרים. מנכ"ל שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין, הבהיר כי "מדובר בצעד שלא יעלה על הדעת. אם ייפתח ההסכם, נבקש החזר מלא לכלל העלויות שלנו בגין ההוראה, ואף נקנוס את אוניברסיטת תל אביב עד הכפלת עלות ההכשרה לסטודנט בבית החולים".

מוקד הפרשה בהסכם שנוי במחלוקת שנחתם באחרונה בין הנהלת שיבא לאוניברסיטת ניקוסיה בקפריסין ואוניברסיטת לונדון-סנט ג'ורג' בבריטניה. לפי היוזמה שגובשה בין הגופים, התוכנית החדשה תימשך ארבע שנים ותכלול שנתיים של לימודים עיוניים בקפריסין באנגלית ולאחריהן הכשרה מעשית של שנתיים נוספות בשיבא. ההרשמה לתוכנית החלה ותימשך עד יוני, והתוכנית מיועדת לבוגרי כל תואר ראשון בציון ממוצע 75 שיעברו בהצלחה מבחן ידע במדעים בשם MCAT המוכר בבריטניה. עלות הלימודים כ-25 אלף אירו בשנה.

גם ישראלים

התוכנית מיועדת ל-60-80 סטודנטים בשנה, ובמשרד הבריאות התנו את אישור ההסכם בשילוב סטודנטים ישראלים, שייקלטו בהמשך במערכת הבריאות בארץ, במטרה להתמודד עם המחסור הגובר ברופאים. בשיבא התחייבו כי בין שליש למחצית מהסטודנטים שיתקבלו לתוכנית יהיו ישראלים, ורוטשטיין מוסיף כי "התוכנית תעודד סטודנטים ישראלים באמצעות מלגות". בתום הלימודים יקבלו הסטודנטים תואר רופא MBSS, כפי שנהוג בבריטניה, שמוכר לעיסוק ברפואה גם בישראל.

ד"ר אנדראס צ'רלמבוס מקפריסין - הדיקן הממונה על התוכנית מטעם אוניברסיטאות ניקוסיה ולונדון-סנט ג'ורג' - שיגר השבוע מכתבים לבכירים במערכת הבריאות בישראל. במכתבים מתח ביקורת על עמדת אוניברסיטת תל אביב, שמתנגדת ליוזמה לצד האוניברסיטאות בארץ. מהתכתובות עולה כי דיקן הפקולטה לרפואה בתל אביב, פרופ' יוסי מקורי - אחד מהמתנגדים הנחרצים ליוזמה - היה בשלוש השנים האחרונות שותף בניסיון לגבש הסכם עם שיבא ואוניברסיטת ניקוסיה להכשרת סטודנטים זרים לרפואה. לדברי צ'רלמבוס, מקורי אף הציע במשא ומתן לקלוט באוניברסיטת תל אביב סטודנטים מקפריסין בשנת הלימודים השלישית, ולסדר עבורם הכשרות בבתי חולים אחרים, אם בשיבא לא יעמדו בעומס. כמו כן נידון מינויו של מקורי לדיקן של בית הספר לרפואה בקפריסין. ואולם, הנהלת אוניברסיטת תל אביב סירבה לאשר את התוכנית.

שיתוף הפעולה הנוכחי אינו היחיד של שיבא עם מערכת הבריאות בקפריסין. בשנות התשעים חתם המרכז הרפואי על הסכם שיתוף פעולה עם משרד הבריאות הקפריסאי, במסגרתו מאושפזים בשיבא תושבי קפריסין הנזקקים לטיפול רפואי מורכב, לרבות השתלות מח עצם וניתוחים נוירו-כירורגיים. "שרי הבריאות בקפריסין שולחים מטופלים לישראל בעלות מיליוני אירו מכספי משלם המסים הקפריסאי", אומר צ'רלמבוס.

בשיבא מתחו השבוע ביקורת על התנגדות האוניברסיטאות בישראל ליוזמה, שנחשפה בשבוע שעבר ב"הארץ". זאת מאחר ששלוש מארבע הפקולטות לרפואה בארץ, ובהן זו של אוניברסיטת תל אביב, מקיימות זה למעלה מעשרים שנה תוכניות להכשרת סטודנטים זרים לרפואה, בעיקר מארה"ב, בתוכניות שעלותן מעל ל-20 אלף דולר בשנה לסטודנט. בחודשים האחרונים הנחה משרד הבריאות את האוניברסיטאות לצמצם את היקף התוכניות ל-120 סטודנטים בכל הארץ, בניסיון לסייע להעלאת מספר הסטודנטים הישראלים.

לדברי רוטשטיין, "התנגדות ראשי האוניברסיטאות מונעת מבורות, צביעות וצדקנות. האוניברסיטאות מציגות מצג כאילו לוקחים מהישראלים משאבים ומעבירים אותם לזרים, וזה הבסיס לדברים האיומים שנעשו בעבר לבני עמנו באירופה, כשלא נתנו להם ללמוד במוסדות אקדמיים".

פרופ' רבקה כרמי - יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיאת אוניברסיטת בן-גוריון ואחת ממובילות המאבק הנוכחי ביוזמה החדשה - הבהירה השבוע כי "התוכניות להכשרת סטודנטים זרים לרפואה באוניברסיטאות בארץ החלו לפני שנים רבות, לפני בעיית המחסור ברופאים, וכיום לא היינו פותחים אותן". לדבריה, "אלו תוכניות יוקרתיות, שכל רווחיהן מיועדים להשבחת ההוראה. רוב הסטודנטים בתוכניות יהודים, וחלקם עושים עלייה ונשארים בארץ. התוכנית גם תורמת לרשת של היכרויות, ובזכותה יש לנו חברים בעמדות מפתח במערכת הבריאות האמריקאית, המאפשרים לרופאים בכירים בישראל לעבור התמחויות והשתלמויות בחו"ל".

לדברי דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב פרופ' מקורי, "התוכנית החדשה בשיבא תעמיד את המשך גידול הפקולטה לרפואה בסכנה, ותיאלץ אותנו להקטין את מספר הסטודנטים בשנים הבאות כדי לשמור על סטנדרטים גבוהים". פורום הדיקנים לרפואה בישראל החל לפעול באחרונה לביטול או עיכוב יוזמת שיבא. לדברי פרופ' ערן לייטרסדורף מבית החולים הדסה - המשמש יו"ר הפורום ודיקן בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית - "ראוי שהתוכנית החדשה תאושר במועצה להשכלה גבוהה, כפי שנעשה לגבי פתיחת בית הספר לרפואה בצפת".

את הדיון שייערך מחרתיים בנושא בוועדת החינוך של הכנסת יזמה ח"כ ד"ר רחל אדטו, הקוראת לבחון מחדש את היוזמה. "הניסיון לפתור את מצוקת המחסור ברופאים בישראל באמצעות מסלול פרטי בבית חולים ממשלתי הינו פתרון מסוכן. אסור לישראל להתפשר ולהתנער מאחריותה להכשרת הרופאים. יש כאן מדרון חלקלק שיוביל בתוך זמן קצר ללימודי רפואה במכללות פרטיות שמטרתן המוצהרת הינה הגדלת רווחים כספיים", אומרת אדטו.

המתנגדים ליוזמה קיבלו אתמול רוח גבית ממנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה משה ויגדור, ששיגר מכתבים לרוטשטיין ולמנכ"ל משרד הבריאות, ובהם מתריע כי נדרש אישור המועצה לקידום היוזמה.

"סוגיה נוספת המחייבת את התייחסותנו היא שימוש שנעשה במיטות קליניות, שהן משאב ציבורי, לסטודנטים זרים, במציאות של צורכי מדינה המצביעים על מחסור בסטודנטים לרפואה עקב היעדר מיטות להוראה קלינית", קובע ויגדור.

בדרך להפרטה

בוועד ראשי האוניברסיטאות חוששים כי יוזמת שיבא תהיה צעד ראשון לקראת הקמת בית ספר פרטי לרפואה בארץ, וקוראים לביטולה. לדברי כרמי, "התנהלות הנהלת שיבא בלתי מסודרת וכמעט בריונית בשימוש בתשתיות ציבוריות. הכוונה לפתוח בית ספר פרטי לרפואה בארץ מפעפעת מתחת לפני השטח, כי מדובר במקור הכנסה משמעותי לבתי החולים. ברגע שיפתחו בארץ מערכת מקבילה פרטית, תהיה הצפת שוק - כמו במקצוע עריכת דין, ונאבד את יכולתה של ישראל להכשיר רופאים ברמה נאותה".

בתגובה אומר פרופ' שלמה נוי, סמנכ"ל שיבא ומנהל בית החולים השיקומי בשיבא, כי "שיבא אינו מוסד להשכלה גבוהה ואינו מתכנן לפתוח בית ספר לרפואה, אלא ילמד סטודנטים זרים רפואה קלינית, בדיוק כמו שלומדים בו סטודנטים מתל אביב".

רוטשטיין מוסיף כי "עקרונית, אינני מתנגד לפתיחת בית ספר פרטי לרפואה בישראל. בתי ספר פרטיים לרפואה קיימים בכל העולם, רק לא בישראל, כי כאן קיימת גילדה וחשש מתחרות. אם האוניברסיטאות בארץ לא ממלאות את הצורך ברופאים, עדיף לפתוח בית ספר פרטי לרפואה שאינו מסובסד, וכמה שיותר מוקדם יותר טוב".

בימים האחרונים הגיעה הפרשה גם למשרד הבריאות. מבקר הפנים של המשרד אריה פז שיגר מכתב למנכ"ל המשרד ד"ר רוני גמזו, לאחר שהתברר כי יוזמת שיבא לא אושרה במחלקה המשפטית במשרד. בפנייתו ביקש פז לבחון מחדש את האישורים לתוכנית גם על רקע פרשה קודמת שבה העניקה הנהלת המרכז הרפואי ייעוץ בהקמת בית חולים בגינאה המשוונית, בהסכם שנחתם בשנת 2005 עם אשת העסקים הישראלית ירדנה עובדיה. דו"ח מבקר המדינה במאי 2009 קבע כי מנהל שיבא לא ביקש אישור ממשרד הבריאות לפעילות ההיא, ואף מתח ביקורת על המשרד שלא דרש פרטים מהנהלת שיבא על הפרויקט, כשהתקבל מידע על אודותיו.

בשבוע שעבר שלח גמזו מכתב לח"כ אדטו שבו הבהיר כי הוא תומך ביוזמת שיבא כצעד נוסף בהתמודדות עם המחסור ברופאים בישראל. במשרד הבריאות שואפים להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל ל-900 בשנה, בשעה שבשנתיים האחרונות הוגדל המספר מ-350 ל-520 בלבד. פתיחת הפקולטה החמישית לרפואה בצפת בשנה הבאה תגדיל את מספרם ל-600. גמזו הבהיר כי במקביל תומך המשרד בהגדלת מספר הישראלים הלומדים רפואה בחו"ל, שנאמד כיום ב-280 בשנה. לדברי גמזו, "תוכנית שיבא נכללת בקטגוריה זו. אם מספר הישראלים הנרשמים יהיה גדול, צעיר ישראלי שלא מצליח למצוא את מקומו במסגרת 600 ברי המזל (הלומדים באוניברסיטאות בארץ, ד"א), במקום שילמד בתוכניות חו"ל זרות, עדיף שילמד בתוכנית ארבע-שנתית שחצייה בישראל".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "ההסכם ייבחן שוב בקפדנות. רוב בתי החולים הגדולים בארץ משתתפים בהוראה קלינית במשך השנה לסטודנטים בפקולטות בהונגריה, וההבדל מתוכנית שיבא הוא במשך ההוראה הקלינית (שנה למול שנתיים), ובשאלה אם צריך הכרה של המועצה להשכלה גבוהה בשיבא גם לצורך ההוראה הקלינית כשלוחה לאוניברסיטה בחו"ל".

מאוניברסיטת תל אביב נמסר כי "אבן הנגף העומדת בפני הגדלת מספר הסטודנטים הישראלים לרפואה, המוכשרים ברמה אקדמית נאותה בארץ, היא מספר המיטות בבתי החולים להכשרת הסטודנטים בשנים הקליניות של תוכנית הלימודים. הסבת מיטות להכשרת סטודנטים מחו"ל באופן חד-צדדי, וללא תכנון כולל על ידי המל"ג ומערכת הבריאות הציבורית, תפגע קשות בבתי הספר לרפואה. תהליך כזה של הפרטה לא מבוקרת של ההכשרה הרפואית עשוי לפגוע ברמת הרפואה בישראל, בשעה שרווח כספי קצר טווח למספר מוסדות רפואיים יהפוך להפסד ארוך טווח של כולנו. בשעתו אכן הוצע לאוניברסיטת תל אביב שיתוף פעולה עם האוניברסיטה בקפריסין ועם שיבא. האוניברסיטה דחתה את ההצעה, לאחר שהסתבר לה שהדבר יבוא על חשבון הסטודנטים הישראלים. התוכניות להכשרת סטודנטים לרפואה מחו"ל הנהוגות באוניברסיטאות ותיקות ופועלות זה עשרות שנים. מדובר בתוכניות בעלות חשיבות לאומית, שהיבטיהן השונים נבחנו ואושרו על ידי המל"ג".



פרופ' זאב רוטשטיין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו