בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משפחת תרופות שכזאת

* לפי מחקר ישראלי חדש, התרופות הפופולריות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים מסייעות למניעת סרטן הערמונית. מצד אחר, יעילותן במניעה של מחלות לב מוטלת בספק

תגובות

בעשור האחרון לא מפסיקים להלל את הסטטינים, תרופות להורדת כולסטרול שהן אחת משתי הקבוצות הנמכרות ביותר של תרופות מרשם, לצד תרופות לטיפול בדיכאון וחרדה. יש רופאים - חלקם ישראלים - שאינם מהססים להמליץ על החדרת סטטינים למי השתייה, בעקבות מחקרים רבים שמצאו כי הם תורמים באופן משמעותי להפחתת כולסטרול ולהורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם. חוקרים ישראלים מצאו לאחרונה כי סטטינים אף עשויים לסייע במניעת סרטן.

במחקר שביצעו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממחוז מרכז בקופת חולים כללית, שיוצג ביום רביעי בכנס השנתי של איגוד רופאי המשפחה, נמצא כי נטילת סטטינים בקביעות מפחיתה את הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית.

החוקרים, בראשותו של ד"ר אלכס לוסטמן מהמחלקה לרפואת משפחה באוניברסיטת תל אביב, העריכו את הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית בקרב 66,746 גברים מבוטחי הכללית. 1,813 מהנבדקים היו חולי סרטן הערמונית. בניתוח סטטיסטי התברר כי שימוש קבוע בסטטינים הוריד את הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית. שימוש בסטטינים במשך חמש שנים אף הוביל לירידה של 67% בסיכון לחלות במחלה.

בניתוח תרומתם של סטטינים מסוגים שונים להפחתת הסיכון לסרטן, הם מצאו כי לאחר שישה חודשים שבהם נטלו הנבדקים את התרופות מדי יום, סטטינים מסוג סימבסטטין הפחיתו ב-51% את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית; אטורבוסטטין הפחית את הסיכון ב-48% וסטטינים מסוג רוזובסטטין הפחיתו ב-74% את הסיכון למחלה.

במכון הלאומי לבריאות בארצות הברית (NIH) בודקים אם סטטינים עשויים לתרום למניעת סרטן המעי הגס וסרטן העור מסוג מלנומה. מחקרים בהיקף קטן הראו כי יש סיכוי לממצאים חיוביים. החוקרים מעריכים כי המנגנון שבאמצעותו משפיעים הסטטינים על תאים של כולסטרול "רע" (LDL), מאפשר פיקוח על הפעילות של כלל תאי הגוף ועל אופן ההתחלקות שלהם. לפי ההשערה, מנגנון זה מונע חלוקה מסוכנת של התאים, באופן שמביא להתפתחות גידול סרטני.

725 אלף ישראלים מטופלים כיום בתרופות מקבוצת הסטטינים. תרופות אלו מזרזות את פירוק הכולסטרול הרע על ידי עיכוב אנזימים בכבד. לפי מחקרים שונים, הן מפחיתות ב-21% את הסיכון לחלות במחלות לב או כלי דם. צוות חוקרים ממכבי שירותי בריאות בדק בשנים האחרונות את השפעות הסטטינים. במחקר שפורסם בספטמבר 2010 בכתב העת "PLoS Medicine" קבעו החוקרים, בראשות ד"ר ורדה שלו, מנהלת מחלקת מדיקל אינפורמטיקס במכבי, כי שימוש בסטטינים תורם למניעת התפרצותה של דלקת פרקים. במחקר נבדקו נתונים על מבוטחי הקופה, שנאספו במשך כעשר שנים. התברר כי הסיכון להתפרצות דלקת פרקים היה גבוה ב-51% בקרב מטופלים שלא טופלו בסטטינים, בהשוואה למטופלים שטופלו בקביעות בתרופות אלה.

במחקר אחר, שפורסם בפברואר 2010 בכתב העת "Annals of Epidemiology", דיווח אותו צוות כי הסטטינים יעילים למניעת קטרקט. לפי מחקר של מכבי שירותי בריאות, המתפרסם החודש בכתב העת "Ophthalmic Epidemiology", סטטינים אינם עוזרים למניעת ניוון הרשתית. ד"ר גבריאל חודיק, מנהל יחידה לחקר בסיסי נתונים במכבי, אומר: "ככל הנראה, קטרקט נגרם מתהליכים דלקתיים המעלים גם את הסיכון להתקפי לב, שהסטטינים יעילים במניעתם. ניוון רשתית היא מחלה המתפתחת בתהליך אחר, ולכן כנראה טיפול בסטטינים אינו מסייע במניעתה".

ראיות מוגבלות

לפי נתונים שנאספו במכבי, בעשור האחרון היתה עלייה תלולה בשימוש בסטטינים. בין 2003 ל-2010 זינקה צריכת הסטטינים בקרב מבוטחי מכבי ב-249%. התחלואה במחלות לב ירדה באותה תקופה. שיעור התקפי הלב בקרב גברים בני 65 עד 74, הקבוצה בסיכון הגבוה ביותר לחלות במחלות לב, היה 8.5 לאלף מבוטחים ב-1999; ב-2007 ירד שיעור חולי הלב בה לשישה לאלף. באותה תקופה ירד שיעור הנשים שחלו במחלות לב מחמש לאלף לשלוש לאלף. לפי הערכות הנסמכות על נתוני מכבי, בישראל נמכרות כיום יותר מחמישה מיליון אריזות של סטטינים בשנה.

עם זאת, לפי מחקר שנערך בקרב 230 אלף מבוטחי מכבי, ההתמדה של המטופלים בסטטינים נמוכה למדי. לפי הממצאים, בין 2001 ל-2010 מטופלים שצוידו במרשמים לסטטינים קנו רק חצי מכמות התרופות שהתבקשו לרכוש. שלושה מכל ארבעה מטופלים (75%) הפסיקו את רצף הטיפול לפחות פעם אחת בשנתיים שלאחר תחילת הטיפול. ההתמדה בטיפול היתה נמוכה במיוחד בקרב חולים שלא סבלו ממחלות לב או ממחלות כרוניות כמו סוכרת ויתר לחץ דם, וכן בקרב צעירים ונשים.

חולים עם רמה גבוהה של כולסטרול רע וחולים הנוטלים תרופות למחלות כרוניות אחרות, גילו נטייה רבה יותר להתמיד בטיפול. דווקא בתחום הפעילות המרכזי שלהן - מניעת מחלות לב - תרופות מקבוצת הסטטינים ספגו לאחרונה פגיעה בתדמית.

חוקרים מבריטניה פירסמו ניתוח שנוי במחלוקת של 14 מחקרים, שבהם השתתפו 34,272 אלף מטופלים. הניתוח, שהתבסס על נתוני הספרייה הרפואית Cochrane Database העלה כי התועלת של סטטינים במניעה ראשונית של התקפי לב נמוכה. בחודש ינואר קבעו החוקרים, כי אף שבקרב מטופלים בסטטינים היתה ירידה בתמותה ממחלות לב, נמצאו ראיות מוגבלות בלבד ליעילותן של תרופות אלה במניעה ראשונית של התקפי לב. לכן טוענים החוקרים, כי אין למהר ולרשום סטטינים לאנשים בעלי גורמי סיכון מעטים לחלות במחלת לב.

המחקר עורר לא מעט ביקורת. בין השאר נטען, כי לא נכלל בו ניתוח מחקרים מקיף שפירסמו ב-2010 חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, המצביע על הטבה משמעותית במצבם הבריאותי של המטופלים בסטטינים.

ביולי 2010 פירסמה החברה הישראלית לחקר מחלות כבד נייר עמדה, הקורא לבצע בדיקות תקופתיות של תפקודי כבד למטופלים המקבלים סטטינים בקביעות. למטופלים הנוטלים סטטינים במינונים גבוהים (20 מ"ג סימבסטטין ו-40 מ"ג פרבסטטין ומעלה) מומלץ לבצע בדיקת תפקודי כבד לפני תחילת הטיפול בסטטינים, 12 שבועות לאחר תחילת הטיפול ובהמשך, פעמיים בשנה. הסיבה היא שנטילת סטטינים עלולה להביא להתפתחות הפרעות בתפקודי הכבד. ארגוני רופאים בארה"ב קבעו בעבר שמטופלים בסטטינים אינם זקוקים לבדיקות תפקודי כבד שגרתיות. בישראל הוחלט לאמץ גישה זהירה ולדבוק בהמלצה לבדיקות תקופתיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו