בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חולים שטיפוליהם נדחו: תומכים במאבק הרופאים

ההמתנה לניתוחים מתארכת

תגובות

שביתת הרופאים הביאה אתמול לדחייה של אלפי טיפולים וניתוחים לא דחופים, שתוכננו להתבצע ביומיים הקרובים בבתי החולים הציבוריים וקופות החולים כללית ולאומית ברחבי הארץ. אחד מנפגעי השביתה הוא משה פיילר, בן 70 מקיבוץ סאסא, המאושפז במחלקת עיניים במרכז הרפואי זיו בצפת, וממתין לניתוח ברשתית העין שנדחה בעקבות השביתה. למרות ההמתנה הנוספת שנגזרה עליו, אמר פיילר כי הוא תומך במאבק הרופאים. "בתי עובדת סוציאלית, ואני יודע מה היא שביתה ואת המצב הבלתי אפשרי בו נתונים הרופאים והעובדים הסוציאליים, וכל אלו האמונים על שמירת בריאותו של האזרח. אני חרד לעתיד המדינה הזו, כשבממשלה יושבים אנשים שאינם רואים את נחיצות וחיוניות תקצוב מקצועות אלו ותוספת כוח אדם לטיפול בכל אלו הזקוקים לכך", אמר פילר. אתמול הועבר עניינו לבדיקתה של ועדת החריגים של בית החולים זיו כדי להחליט אם לבצע לו ניתוח למרות השביתה, בהתאם לדחיפות מצבו הרפואי.

א', בת 30 מהגליל העליון, אמורה היתה לעבור היום בבית החולים זיו ניתוח לקיצור קיבה, שהיא ממתינה לו כבר שמונה חודשים, אך שוחררה לביתה מהמחלקה הכירורגית כתוצאה מהשביתה, לאחר שכבר עברה הכנות שכללו בדיקות מעבדה וצום, והניתוח המתוכנן נדחה למועד לא ידוע. "אני מרגישה מתוסכלת מאוד", אמרה אתמול, "אני עובדת עם ארבעה ילדים קטנים, כבר התארגנתי בעבודה להעביר את המטלות למחליפה, ארגנתי בייביסיטר לילדים, בעלי לקח חופש מהעבודה, ובדקה התשעים הכול השתבש", היא אומרת. לדבריה, "מצד אחד, אני מבינה את הרופאים והם צודקים במאבק שלהם, אבל נגרמה לי עוגמת נפש".

ג', בת 30 ואם לשתי בנות מאזור ירושלים, קיבלה אתמול הודעה על דחיית תור למרפאת הכבד בבית החולים הדסה עין-כרם, תור לו המתינה שלושה חודשים. "אמנם אני תלויה באוויר לגמרי לגבי בעיותיי הרפואיות, אבל השביתה מובנת לי לחלוטין", היא אומרת, "יש לי גם גיסה שמנהלת יחידה לטיפול נמרץ באחד מבתי החולים במרכז הארץ, ואני רואה כמה שעות היא עובדת, כמה שעות הרופאים בהדסה עובדים, וכמה הם משקיעים את הנשמה שלהם, ובסוף אני רואה את תלוש המשכורת של גיסתי, וזה מבייש כמה שהרופאים מרוויחים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו