בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שביתת הרופאים | השביתה חדשה, המצוקות ישנות

שביתות רופאים היו בעבר מחזה נפוץ בישראל. כותרות העיתונים מלמדות שדרכי המאבק השתנו - אבל הבעיות היו תמיד

תגובות

יש שמופתעים ששביתת הרופאים פורצת לראשונה זה 11 שנים - מאז שביתת הרופאים הגדולה בשנת 2000 שליוותה את כהונתו של ראש הממשלה דאז אהוד ברק, וארכה ארבעה חודשים וחצי. בעבר, היה הציבור הישראלי מורגל לשביתות רופאים שהתרחשו בתדירות של אחת לשלוש-ארבע שנים. הסיפורים שליוו את השביתות בעבר מזכירים את אלו שעולים לכותרות השבוע.

1983 היתה שנה גדושה בשביתות במערכת הבריאות, בחודשים שקדמו לפרישת ראש הממשלה דאז מנחם בגין. בשביתת הרופאים הכללית שפרצה באפריל השתמשו הרופאים בנשק שהיום נחשב לא מקובל: העלאת מחירי הטיפולים הרפואיים שיינתנו בימי השביתה. תחילה החליטו הרופאים להעלות ל-600 שקלים כל ביקור בחדר מיון או טיפול רפואי, ובהמשך אף ל-1,000 שקלים לטיפול. המטרה היתה ללחוץ על המעסיקים להגיע איתם להסכמות במהירות. שר הבריאות דאז, אליעזר שוסטק, הבהיר כי חולים שייכנעו לדרישה וישלמו סכומים אלה לא יקבלו החזר בתום השביתה.

יצחק פרץ, אז חבר כנסת מטעם ש"ס, היה אמור באותם ימים לעבור ניתוח לב פתוח בבית החולים בילינסון, ונדחה על ידי ועדת החריגים המקומית. בהמשך פנה לבית החולים איכילוב, ושם קיבל את אישור הוועדה לעבור את הניתוח, לקול מחאתם של הרופאים מבילינסון שטענו להפרת שביתה מצד עמיתיהם.

בהמשך המאבק, לאחר כישלון משא ומתן ושביתות אזהרה שהתארכו, הפעילו חלק מהרופאים ביוני 1983 נשק נוסף - שביתת רעב. המחאה החלה על ידי קבוצת רופאים בבית החולים סורוקה, אך במהירות התפשטה לבתי חולים אחרים ברחבי הארץ, ובתקשורת תועדו רופאים שאושפזו בעקבות חולשה לאחר שלא אכלו, וחוברו לעירוי נוזלים. בהמשך דווח על סגירת מחלקות, ויצאה קריאה רשמית מטעם משרד הבריאות להימנע מלהגיע לחדרי מיון ללא צורך.

המצב הוסיף להחריף, ובסוף חודש יוני כבר דווח על סגירת בתי חולים. בין השאר נסגר רמב"ם והפך לבית חולים צבאי, ובהמשך נסגרו גם בתי החולים זיו וסורוקה. בשיבא דווח על 200 רופאים שובתי רעב, ברוטשילד בחיפה, כיום בית החולים בני ציון, 96 רופאים שבתו רעב, ובאסף הרופא מחצית הסגל הרפואי שבת רעב. בדומה למכתב התמיכה שהעבירו אתמול הסטודנטים לרפואה להסתדרות הרפואית, גם אז הביעו סטודנטים לרפואה תמיכה פעילה במאבק, והקימו משמרות מחאה מול בית ראש הממשלה.

בהמשך התגלו סדקים במחנה, כשחלק מחברי ועדי הרופאים העלו טענות על חברים אחרים שפתחו מרפאות פרטיות וניצלו את השביתה כדי להגדיל את הכנסותיהם האישיות. השביתה הסוערת הסתיימה רק כשהוצאו צווי ריתוק נגד הרופאים. בסוף, אגב, המאבק השתלם והרופאים קיבלו תוספות שכר בהיקף של עד 60%, בפריסה של שנה.

ההבנות החזיקו מעמד רק ארבע שנים. בספטמבר 1987 כבר שבו רופאי קופת חולים כללית לשבות, ולאחר שזכו בתוספות שכר, פתחו גם רופאי בתי החולים הממשלתיים בשביתה מינואר 1988 להשוואת התנאים. הכותרות בישרו על 38 אלף איש שממתינים לניתוחים שנדחו בבתי החולים. את השביתה הוביל סקטור הרופאים המרדימים, שדרש תוספת שכר גדולה יותר, כמו היום, בעקבות תנאי העבודה הקשים והמחסור ברופאים מומחים.

בשנת 1993 יצאה ההסתדרות הרפואית שוב למאבק לאחר הסכם מסגרת שפג בדצמבר 1992, מאבק שלווה גם אז בשביתות אזהרה. באותה שנה מחו הרופאים גם על כוונות לקיצוץ בשכר רופאי קופת חולים כללית שנקלעה אז לגירעון קשה, כשעוד היתה חלק מהסתדרות העובדים הארצית.

גם בשנות השישים והשבעים פרצו שביתות רופאים אחת לשלוש שנים בממוצע. כך למשל, במאי 1965 החליטו הרופאים על שביתת האטה, במסגרתה יצאו לביתם בתום משמרות הלילה והאטו את עבודתם במחלקות בתי החולים, במחאה על תנאי ההעסקה הקשים. בתקשורת דיווחו אז על עזיבתם של עשרה מרופאי בית החולים בילינסון לחו"ל כעדות למצוקה.

כעבור שנתיים, באפריל 1967, שוב שבתו הרופאים, בדרישה להעלות את שכר התורנויות והכוננויות, שביתה שהסתיימה רק בהתערבות ראש הממשלה דאז לוי אשכול. למי שחושב ששיפור התנאים בפריפריה הוא שיח של השנים האחרונות - כבר אז התקוממו הרופאים על המצוקה החריפה ואף על הלנות שכר "בקרב רופאים באזורי כפר וספר".

האם במהלך שביתות הרופאים מתו יותר בני אדם או פחות? סגן שר הבריאות יעקב ליצמן טען השבוע כי בשביתת הרופאים הקודמת ירדה התמותה, וזאת בהסתמך על מאמר שפורסם בבריטיש מדיקל ג'ורנל בשביתה הקודמת (יוני 2000). המאמר מצטט נתונים מהג'רוזלם פוסט, לפיהם במאי 2000, במהלך השביתה, ירד מספר הלוויות בירושלים ל-93, בהשוואה ל-153 באותו חודש ב-1999. מגמה כזו דווחה גם בבתי לוויות בתל אביב.

עם זאת, בשביתה הגדולה של 1983 דווקא נשמעו טיעונים הפוכים, ודווח על עלייה של 12% בתמותה הכללית בבתי החולים הציבוריים בשלושת חודשי שביתת הרופאים, לעומת התקופה המקבילה בשנת 1982.



''הארץ'', 19.6.2000



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו