בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עלייה בשיעור תמותת תינוקות במגזר הבדואי

תמותת התינוקות עד גיל שנה במגזר הבדואי גבוהה פי 4 ויותר בהשוואה ליישובים היהודיים בישראל. מחסור באחיות הביא לסגירת תחנת טיפת חלב

תגובות

כ-7,000 משפחות מתגוררות בוואדי נעים, אחד הכפרים הבדואיים הלא מוכרים הגדולים בישראל, השוכן מדרום לבאר שבע. קצב הילודה בכפר גבוה, ולמשפחות רבות מעל עשרה ילדים. באזור כולו מתגוררים כ-30 אלף בדואים, ורק לפני חמש שנים פתח משרד הבריאות תחנת טיפת חלב בכפר. ואולם, לפני שנתיים וחצי ננעלו שערי המבנה בשל מחסור באחיות וטרם נפתחו מחדש.

בתחנת טיפת חלב בוואדי נעים עבדו בשעתו שתיים-שלוש אחיות. תושבי המקום היו מביאים את התינוקות לצורך מעקב גדילה והתפתחות וקבלת חיסוני ילדות. "פתאום סגרו לנו את המרפאה, בהפתעה. הסבירו שאין מספיק כוח אדם", מספר עאטף אבו רביעה, רכז אזור הדרום בארגון "עדאלה" הדואג לזכויות המיעוט הערבי בישראל.

"משפחות שצריכות עכשיו חיסונים לתינוקות, נאלצות לנסוע 15 ק"מ עד לשגב שלום כדי לקבל שירות", מספר אבו רביעה. כתוצאה מכך, מוותרות רבות מהמשפחות על השירות החיוני, ותינוקות רבים אינם מקבלים חיסונים כנדרש. ייתכן שמדובר בהסבר לתמותת התינוקות במגזר הבדואי בנגב, הגבוהה עד פי 10 מהממוצע הארצי. בשנים האחרונות המצב אף החמיר.

תמותת תינוקות בישראל

מול תחנת טיפת חלב הסגורה פועלת מרפאה של קופת חולים כללית, הנפתחת מדי יום, ובה רופא, אחות ואספקה סדירה של תרופות לתושבי הכפר. "אנחנו זוכים לטיפול רפואי קרוב, אבל בשביל התינוקות צריך לנסוע ולהפסיד יום עבודה", מספר דיאב אלדנפירי, אב ל-19 ילדים המתגורר בכפר. "חלק מהתושבים לא מחסנים את התינוקות מאז שטיפת החלב נסגרה. יש כאלה שלא נוח להם לצאת למסעות עם כל הילדים ולחכות בתור".

תמותת התינוקות עד גיל שנה במגזר הבדואי גבוהה יותר מפי ארבעה בהשוואה ליישובים היהודיים בישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2010, שנאספו בעקבות מפקד האוכלוסין ב-2008, שיעור תמותת התינוקות בכפרים מוסלמיים (כולל היישובים הבדואיים) הוא 11.2 מקרי מוות לכל אלף לידות, בהשוואה ל-2.7 לאלף לידות ביישובים היהודיים ו-7.6 לאלף לידות בקרב מוסלמים ככלל. השיעור הכולל של תמותת תינוקות בישראל הוא 3.8 לאלף לידות, אך ביישוביים הבדואיים הלא מוכרים, הכוללים את ואדי נעים, תמותת התינוקות מגיעה ל-12.2 לאלף לידות.

מנתונים של משרד הבריאות וארגון רופאים לזכויות אדם, ניתן להצביע אף על החמרה בתמותה. לפי הארגון, בשנים 2007-2009 היתה תמותת התינוקות במגזר המוסלמי בדרום (לרבות ביישובים הבדואיים) 10.5 מקרי מוות לאלף לידות. לשכת הבריאות במחוז דרום מדדה ב-2010 את שיעור תמותת תינוקות הבדואים בדרום ומצאה כי מדובר ב-13.6 לאלף לידות.

משקלם הנמוך של היילודים במשפחות הבדואיות אינו מספק הסבר לפערים. לפי נתונים של הלמ"ס מהשנים 2001-2004, שיעור תמותת התינוקות בקרב מוסלמים (לרבות בדואים) היה גבוה בהשוואה לשיעור התמותה בקרב יהודים, גם כאשר משקל הילוד הוא זהה. כך, למשל, במשקל לידה של 1-1.4 קילו, שיעור התמותה אצל מוסלמיים הוא 125.7 לאלף לידות, לעומת 59.1 לאלף אצל יהודיים.

גם שיעור הילודה הגבוה במגזר הבדואי אינו מסביר את הפער. מנתוני הלמ"ס בשנים 1997-2000 עולה כי במשפחות מוסלמיות עם שמונה ילדים עומד שיעור תמותת התינוקות על 11.2 לאלף לידות, 90% יותר מאשר במשפחות יהודיות עם שיעור ילודה זהה.

בהשוואה למדינות העולם, שיעור תמותת התינוקות הכולל בישראל משתווה לזה שבמדינות המערב, בעוד במגזר הבדואי שיעור התמותה דומה יותר לזה שמדווח במדינות ערביות. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי לשנת 2010, השיעור הכללי בישראל דומה למדווח בגרמניה ואירלנד (4 מקרי מוות לאלף לידות). ביישובים הבדואיים הלא מוכרים (12.2 לאלף), דומה שיעור התמותה לזה שבבחריין (10 לאלף) ובלבנון (12 לאלף).

במחלקת היולדות במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע מכירים מקרוב את הנושא. 60% מהיולדות בבית החולים הם בדואיות, ורובן ככולן מגיעות מהיישובים הפזורים בדרום כדי ללדת בבית החולים.

בבית החולים נוהגים לכנות נשים שאינן באות כלל למעקבי היריון, ומופיעות לראשונה אצל רופא בלידה עצמה, בראשי התיבות - Lack of Prenatal Care) LOPC היעדר מעקב טרום לידתי). באחרונה התברר כי מדובר בשיעור לא מבוטל של 12% מהלידות בבית החולים, רובן בדואיות. "יולדות אלה לרוב דורשות התייחסות ראשונה להיריון, כשהן כבר בחדר הלידה, ומבלי שקיים בפני הרופאים תיעוד כלשהו לבדיקות שעברו בהיריון. זה כמובן מעלה את הסיכון לסיבוכים באופן משמעותי", אומר פרופ' ארנון ויז'ניצר, מנהל החטיבה למיילדות וגינקולוגיה.

קופת חולים כללית הקימה בשנים האחרונות כמה מרכזים למעקב אחר נשים בדואיות בשלבי ההיריון, לרבות ברהט ובאר שבע. ואולם, משנולדים התינוקות, עוברת האחריות למשרד הבריאות ותחנות טיפת חלב, והמצוקה פוגעת ביכולת להשיג שיפור משמעותי.

ד"ר זויה רזברגיה ממרפאת הכללית בערוער מעבירה הרצאות ביישובים בדואיים מטעם בית החולים סורוקה. היא מוסיפה כי "יש גם תופעה של יולדות בדואיות מבוגרות - עד 20% מהיולדות הבדואיות הן בנות ארבעים ומעלה. הן לא יודעות שהגיל המבוגר וריבוי לידות בעבר מעלים את הסיכון למומים עובריים, ומסרבות לבדיקת מי שפיר בהיריון שמטרתה לוודא התפתחות עוברית תקינה".

בארגון רופאים לזכויות אדם קוראים להגדיל את המשאבים לצמצום הפערים בתמותת התינוקות במגזר הבדואי. לדברי וסים עבאס, מנהל פרויקט הבריאות בחברה הערבית מטעם הארגון, "המדינה לא עושה מספיק לצמצום הפערים. קיים מחסור אדיר בתשתיות ובלי תוכנית לאומית מקיפה, הפער יישאר תהומי".

שלומית אבני, מנהלת מחלקת תושבים בארגון, מוסיפה כי "כדי לצמצם פערים בבריאות נדרשת תוכנית ממשלתית בין-משרדית שקופה לציבור ומוגדרת בזמן וביעדים, כדי לטפל בגורמים לפערים, גם מחוץ למערכת הבריאות".

ההזנחה במצבן של תחנות טיפת החלב במגזר הבדואי אינה זרה למשרד הבריאות. תמותת התינוקות מוגדרת ברפואה כמדד למצבה של מערכת הבריאות בכל מדינה, והתייחסות המשרד נדרשת כעת ביתר שאת, מאז הצטרפה ישראל לארגון המדינות המפותחות.

ממשרד הבריאות נמסר כי "השירות בטיפת חלב בוואדי נעים הופסק בגלל מחסור חמור בכוח אדם סיעודי. בימים הקרובים צפויים להתקבל תמריצים נוספים כדי לעודד אחיות לעבוד בתחנות אלה". במשרד מדגישים שלא מדובר בחוסר בתקנים או בתקציב, אלא בקושי לאייש את התקנים.

באשר לפערים בשיעור תמותת התינוקות בישראל נמסר כי "בין הסיבות לפערים ניתן לכלול מחלות תורשתיות ומומים מולדים - 43% ממקרי מוות בתינוקות הבדואים עד גיל שנה, לעומת 16% במגזר היהודי. בנוסף, קיים במגזר הבדואי מצב סוציו-אקונומי נמוך המתבטא בשיעורי עוני גבוהים, פערים בהשכלת האם וחוסרים תזונתיים, בעיות בנגישות לשירות רפואי והיענות נמוכה לבדיקות המומלצות". במשרד מציינים כי הנושא נמצא בראש סדר העדיפויות ומנכ"ל המשרד אף הקצה תקציב מיוחד לקידום הבריאות של נשים הרות ויילודים בדרום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו