בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פריצת דרך במאבק במלריה: מדענים מצאו שיטה להפיץ בטבע יתושים עמידים למחלה

חוקרים טוענים כי פיתחו טכניקה שתאפשר להרבות יתושים מהונדסים גנטית שאינם יכולים להעביר את טפיל המחלה

תגובות

המאבק במחלת המלריה, האחראית למותם של מאות אלפי בני אדם מדי שנה, מתרכז בשנים האחרונות בהנדוס גנטי של יתושים, האחראים להפצת המחלה, במטרה למנוע מהם את היכולת להיות נשאים של הטפיל הגורם למלריה, פלסמודיום (Plasmodium).

אלא שהמדענים נתקלים בבעיה משמעותית: כיצד מאפשרים ליתושים הטרנסגניים (מהונדסים גנטית), שנמנעת מהם האפשרות להיות נשאים של הטפיל, להגדיל את תפוצתם על חשבון אוכלוסיית היתושים המעבירה את המחלה? הבעיה הזו עומדת כמכשול בפני קידום המאבק במחלה הקטלנית, ממנה מתים מדי שנה למעלה מ-800 אלף בני אדם, רובם ילדים אפריקאים (מאפריקה שמתחת לסהרה).

כעת טוענים חוקרים, במאמר שהתפרסם בכתב העת Nature, כי הצליחו להנדס במעבדה יתושים עם גן שמתפשט באוכלוסייה בתוך פרק זמן קצר יחסית. אלמנט גנטי כזה יכול לשמש בעתיד כלי לשיבוש יכולתם של יתושים להיות נשאים של הטפיל הגורם למלריה.

מובילי המחקר, פרופ' אוסטין בורט וד"ר ניקלואי ווינדביצ'לר מאימפיריאל קולג' בלונדון, ופרופ' אנדריה קריסטני מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, החדירו ליתושים גן "אנוכי" (homing-endonuclease gene או HEG). גן זה מסוגל להתפשט לעבר אתרים אחרים בגנום ולשכפל את עצמו שם באמצעות מנגנון מתוחכם, ובכך להגדיל את תפוצתו באוכלוסייה. האנזים שהוא מייצר מזהה רצפים מסוימים בדנ"א, חותך אותם ומחדיר לאתר החיתוך העתק משוכפל של הגן האנוכי.

בתחילת הניסוי הוחדרו שני אלמנטים גנטיים ליתושים: הגן האנוכי ואתר המטרה שלו, הרצף הגנטי המסוים שהאנזים של הגן יודע לזהות ולהכניס אליו העתק של הגן האנוכי. במסגרת הניסוי הצליחו יתושים טרנסגניים שהיו רק אחוז מאוכלוסייה של 600 יתושים להתרבות ל-60% מהאוכלוסייה בתוך 12 דורות (תוחלת החיים של יתושים היא בין שבוע לכמה שבועות, בהתאם למין). בניסוי אחר התרבו היתושים הללו ל-40% בתוך עשרה דורות.

האתגר הבא העומד בפני המדענים הוא כפול: בעוד בניסוי הנוכחי הוכנסו אתרי מטרה מהונדסים שניתנים לזיהוי על ידי האנזים של הגן האנוכי, בטבע לא ניתן יהיה לעשות זאת. לכן יהיה צריך לשנות את הגן האנוכי כך שהאנזים שלו ידע לזהות רצפים שכבר קיימים בגנום היתושים. האתגר השני יהיה לשלב את הגן האנוכי עם המרכיב הגנטי שימנע מהיתושים להיות נשאים וישתכפל יחד עם הגן האנוכי.

לדברי פרופ' בני שילה ממכון ויצמן למדע, "זה מחקר משמעותי ותוצאות המעבדה נראות מבטיחות. המניפולציות שעשו החוקרים מאוד מתוחכמות, וזה מפתיע שגם באוכלוסייה המהונדסת הגן מתפשט בצורה יחסית מהירה בתוך מספר קטן של דורות. כדי ליישם את הממצאים לאוכלוסיות טבעיות ישנם אתגרים משמעותיים בדרך, אבל עם מערך הכלים המתוחכם שנמצא היום בידי הביולוגיה המודרנית יש סיכוי סביר שיצליחו חוקרים לפתור את הקשיים".

פרופ' שילה אומר שלא נשקפת סכנה מהחדרת יתושים מסוג זה לטבע: "מה שתיפגע היא יכולת היתושים מזן מסוים להיות נשאים של מלריה. התכונה תעבור רק בין יתושים מאותו המין דרך הפריה". לדבריו, "יש לשקול את האפשרות שהיתושים יפתחו מערכת ביולוגית שתנטרל את השפעת הגן שהוחדר להם, אבל זה רק יחזיר אותם למצב שבו הם נמצאים היום. כדי להימנע מאפשרות זאת, ניתן להשתמש במקביל ביותר מאמצעי אחד כדי למנוע את יכולת היתוש להיות נשא של מלריה".



אמא וילדה מחלימות ממלריה בבית חולים בבורונדי. מדי שנה גובה המחלה יותר מ-800 אלף קורבנות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו