בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלכודת לעובד: בניינים רבים חשופים לזיהום סביבתי

כנס שייערך מחר בנושא בריאות תעסוקתית יעסוק בתופעה, שאינה מקבלת טיפול ראוי

תגובות

כאשר בא ד"ר בני מלנקי אל בנייני משרדים שאליהם הוזמן במסגרת עבודתו כמומחה לבריאות תעסוקתית, התלונה השכיחה שהוא שומע היא "אין לי מספיק חמצן". כאשר הדבר חוזר על עצמו אצל עובדים נוספים, הוא יודע שמדובר ככל הנראה בעוד בניין חולה. במקרה אחד היה מדובר בתופעה מדאיגה של כמה עובדות במשרדי בנק באזור המרכז שהיו בהריון והפילו כמה פעמים, ככל הנראה כתוצאה של חשיפת הבניין למזהמים כימיים ממבנים תעשייתיים סמוכים.

תופעת הבניין החולה מוגדרת כמצב שבו חלק ניכר מהעובדים או מהדיירים במבנה מתלוננים על תופעות בריאותיות כמו כאבי ראש, עייפות, צריבה בעיניים וגירויים במערכת הנשימה. היא תעמוד מחר במרכזו של כנס בנושא שיערוך החוג לעיצוב פנים במכללה למנהל בראשון לציון, בשיתוף חברת שיכון ובינוי.

בניינים רבים חשופים לזיהום סביבתי

מלנקי השותף כיום בחברת "אמירים" המספקת ייעוץ בתחום בריאות תעסוקתית יהיה אחד הדוברים המרכזיים בכנס. אחד המסרים המרכזיים שלו הוא שעל אף שברור שהתופעה קיימת באופן נרחב גם בישראל, היא עדיין לא זכתה לטיפול ראוי. לדבריו אין מדיניות ממשלתית ברורה בנושא ואין גוף מקצועי המטפל בכך.

שניים מהגורמים העיקריים של תופעת הבניין החולה הם מערכת אוורור שאינה מתוכננת כראוי ואינה מאפשרת זרימת אוויר צח, וחשיפה לחומרים כימיים. חלק מחומרים אלו נפלטים מרהיטים ושטיחים, וחלק מגיעים מהסביבה החיצונית.

לדברי מלנקי, תכנון נכון של מערכת האוורור ותחזוקה מתאימה יכולים לפתור חלק גדול מהבעיות. "צריך לוודא שיש זרימה נכונה של אוויר וממקור נקי ולא ממפלס הרחוב, שבו אתה מכניס אוויר שזוהם מכלי רכב". לדבריו,הדבר יכול לגרום בין השאר לתופעות כמו התפתחות עובש מסוגים שונים, ובכלל זה סוג שיכול לגרום לסרטן.

במקרה של הבנק באזור המרכז התברר שהעובדים נחשפו לכ-300 סוגים של חומרים כימיים. מערכת סינון אוויר שהותקנה בבניין פתרה במקרה זה את הבעיה. לעתים יש צורך בפתרונות דרסטיים יותר, כמו במקרה של בניין רשות ציבורית בירושלים, שבו נקלט האוויר במערכת האוורור מצומת סואן והיה מזוהם. הפתרון במקרה זה היה מעבר לבניין אחר. בבניין אחר בעיר, של רשות ממשלתית, סבלו מחצית העובדים מתופעות של פריחה בעור, ככל הנראה בגלל קרבה למפעל. הם עברו לעבוד בבניין אחר והפריחה נעלמה אצל כל העובדים בתוך שבועיים. מקרה אחר שזכה לפרסום הוא תלונות של עובדים בקרית הממשלה בתל אביב על בעיות של היעדר אוורור.

לדברי מלנקי, על המשרד להגנת הסביבה להתחיל לפעול גם בנושא איכות האוויר בתחום מבנים ולקבוע מדדים לאיכות אוויר רצויה והמלצות לשמירת איכות זו. "יש צורך להגביר מודעות אצל בעלי מקצוע כי לרבים מהאדריכלים, המתכננים ואנשי תחזוקה אין מושג בתחום הזה". עם זאת, הוא מדגיש שחשוב לבדוק בדיקה יסודית את תלונות העובדים ואת תנאי הבניין, כי לא פעם מתברר שתלונות יכולות לנבוע מלחץ נפשי הקיים במקום העבודה ולא בהכרח מבעיות אוורור או חשיפה לחומרים מזהמים.

מלנקי מדגיש שגם התופעה ההולכת ומתרחבת של הקמת בניינים ירוקים עדיין אינה מתמודדת כראוי עם הבעיה. "אפשר להקים בניין המוגדר ירוק מבחינת אופן הטיפול בפסולת והמים והבידוד שיוצרים הקירות. אבל אם יש בו ריהוט או שטיחים שפולטים חומרים מזהמים, עדיין קיימת בעיה בריאותית".

יש לציין שבאחרונה מקדם מכון התקנים שינוי לתקן הבנייה הירוקה ובו כבר יש התייחסות נרחבת יותר גם לבריאותם של המשתמשים בבניין ולא רק לשאלות של חיסכון במים וניצול נכון של אנרגיה. "אנחנו מנסים להרחיב את הטיפול גם בתחום זה", ציינה אתמול האדריכלית תמר דראל-פוספלד מהמועצה הישראלית לבנייה ירוקה. "זה נכון שזה עדיין לא קיבל את המשקל הראוי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו