בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סטודנטיות למשפטים סייעו לנשים קורבנות סחר ונדבקו בשחפת

הסטודנטיות תובעות את האוניברסיטה העברית ואת ראש הקליניקה לשעבר לסחר בנשים בגין רשלנות

תגובות

שתי סטודנטיות למשפטים מהאוניברסיטה העברית נדבקו בשחפת כשסייעו לקורבנות סחר בנשים. אחרי שנים של דין ודברים עם האחראים לכאורה לאירוע, הגישו השתיים תביעה נגד האוניברסיטה ומי ששימשה ראש הקליניקה לסיוע לקורבנות סחר, עו"ד נעמי לבנקרון. השתיים תובעות פיצויים בסך 45 אלף שקלים לפחות, בגין התנהגות רשלנית.

בפברואר 2004, בשנה השלישית ללימודי המשפטים, ביקרו הסטודנטיות במתקן המשמרות מיכ"ל בחדרה, בו מוחזקות קורבנות סחר. הן באו למקום במטרה להעניק לנשים ייעוץ משפטי, במסגרת פעילות הקליניקה.

כעבור חודש ביקרו במתקן סטודנטיות אחרות מהקליניקה, ואז נודע להן מאחד הסוהרים כי אחת הנשים שהוחזקה במקום התגלתה כחולת שחפת פעילה. עוד נודע להן כי כל שוהי המתקן, בהם הסוהרים, עברו בדיקות לאבחון המחלה.

הסטודנטיות טוענות כי דיווחו על כך ללבנקרון ושאלו אם יש מקום להיבדק וליידע את שאר הסטודנטים בקליניקה. לטענתן, לבנקרון השיבה כי אין כל סיכוי שהן נדבקו ואין צורך ליידע את שאר הסטודנטים.

על פי כתב התביעה, השתיים העבירו ללבנקרון סיכום ביקור בהתאם להנחיות הקליניקה, ובו ציינו את המידע. ואולם, דו"ח זה לא הופץ, בניגוד לדו"חות קודמים שהופצו על מנת ליצור רצף עבודה.

התובעות שוחחו עם לבנקרון ערב ביקור נוסף במתקן, בחודש אפריל, וזו התריעה בפניהן כי הן עלולות להיתקל ב"בהלת שחפת", בגלל חשש לשחפת אצל אחת הנשים.

היא הודתה כי שכחה להפיץ את הדו"ח של חברותיהן לספסל הלימודים "בשל פזרנותה". היא הבהירה, עם זאת, כי אין להן סיבה לחשוש היות והאשה הועברה למתקן אחר.

כעבור חודש נוסף נחשף בתקשורת כי ארבע נשים במתקן נדבקו בשחפת. בעקבות זה יצרה לבנקרון קשר עם אחת הסטודנטיות שביקרו במתקן בפברואר ואמרה לה שעליה להיבדק. הסטודנטית יצרה קשר עם חברתה, השתיים נבדקו והתברר כי הן נדבקו. בעקבות זה, הן קיבלו טיפול אנטיביוטי במשך תשעה חודשים, שהוביל לטענתן לתופעות לוואי כמו כאבי ראש, בחילות ומתח. לבנקרון ביטלה ביקורים שהיו מתוכננים באותה עת במתקן.

כעבור כמה חודשים מתה אחת החולות. משפחתה תבעה את מדינת ישראל, בטענה כי המחלה לא אובחנה בזמן, וכי בעת שהותה במתקן "מיכל" כלל לא ידעו על המחלה. בסוף שנת 2009 הגיעו הצדדים להסכם פשרה, במסגרתו שילמה המדינה כ-600 אלף שקלים למשפחה.

האוניברסיטה העברית ונעמי לבנקרון, מסרו בתגובה כי "האירוע נדון בימים אלו בבית המשפט, ושם ימסרו תגובת האוניברסיטה ועו"ד לבנקרון. האוניברסיטה ועו"ד לבנקרון מצרות על האירוע, שאינו באחריותן, והן לא יכולות היו לצפות אותו או למנוע אותו. האוניברסיטה רואה חשיבות רבה בפעילות הקליניקות המשפטיות בפקולטה למשפטים למען הקהילה, במסגרתן מסייעים הסטודנטים לאוכלוסיות שונות. האוניברסיטה עושה כתמיד את המרב כדי להגן על בריאות תלמידיה ולעשות את כל הנחוץ להבטחת שלומם".



מתקן המשמורת מיכ''ל בחדרה, ב-2007


עו''ד לבנקרון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו