בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצד האפל של הסוכר

מהן התופעות הרפואיות המשויכות לסוכר, שהופכות אותו לרכיב תזונתי מסוכן? והאם הן מחייבות להימנע מדברי מתיקה לחלוטין?

תגובות

כמי שירדה לפני 17 שנה 60 ק"ג (ושומרת על ההישג) ניתן לצפות שמערכת יחסי עם סוכר תהיה מורכבת.

לפי פרופ' מיכאל אבירם, ראש המעבדה לחקר ליפידים ומנהל מכון המחקר הרפואי בבית חולים רמב"ם והמשנה לדיקן הפקולטה לרפואה בטכניון, סוכר הוא אחד המחמצנים החזקים בטבע ותהליכי החמצון שלו קשורים להאצה בהתפתחות מחלות לב וסרטן. עקה חמצונית היא המצב בו מופר האיזון בין רדיקלים חופשיים לבין נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים) האמורים לנטרל את פעולתם המזיקה של הראשונים. מדדי עקה חמצונית של חולים עם יתר כולסטרול בדם, יתר שומנים (טריגליצרידים), יתר לחץ דם וסוכרת, הראו עקה חמצונית גבוהה בהשוואה לבריאים. הסוכרתיים הובילו ברמת העקה החמצונית בדמם גם יחסית לחולים במחלות לב. כלומר: יותר סוכר משמעותו עלייה בסיכון לתחלואה לבבית.

מדד המבוסס על רכיב המוגלובין A1C, שאליו קשור הסוכר, מספק תמונה על רמת הסוכר בגוף בשלושת החודשים האחרונים. רמות גבוהות של סוכר עשויות לזרז התפתחות של סוכרת וגם של סיבוכיה, לרבות טרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם. ואולם, ניסוי שערך אבירם ושפורסם ב-2006 בכתב העת "Atherosclerosis", הראה הבדל בולט בין השפעת סוכר ממיץ ענבים לבין סוכר ממיץ רימונים. סוכר רימונים עיכב את חמצון התאים, בעוד שסוכר ענבים זירז אותו. סוגי הסוכר ורמות הסוכר בשני המיצים היו זהים. אולם התברר שבמיץ הענבים הסוכרים היו חופשיים ולכן גרמו לחמצון מרכיבי הדם ותאי דופן העורק. לעומת זאת, אבירם גילה כי במיץ הרימונים הסוכרים קשורים לנוגדי חמצון ייחודיים לרימון, וכך נמנע מהסוכר להפוך למחמצן. אבירם אף מצא כי בחולים סוכרתיים, שתיית כמות קטנה של מיץ רימונים (50 מ"ל ביום) אינה מעלה את מדדי הסוכר, ואפילו מובילה לשיפור מסוים.

תופעה נוספת שקשורה לצריכת סוכר רלוונטית במיוחד לילדים בעלי נטייה להיפראקטיביות, הנוטים לסבול מ"מקפצות סוכר". לאחר צריכת סוכר, ההורמון אינסולין ממהר לשלוח את הסוכר שנע בדם אל התאים, ומוריד בפתאומיות יחסית את רמת הסוכר בדם. האותות על היעלמותו המהירה של הסוכר מגיעים למוח, המורה לבלוטת יותרת הכליה לייצר את הורמון הדחק אדרנלין, שיגרום להפרשת סוכר מהכבד, אך בדרך מחמיר ההורמון את תסמיני ההיפראקטיביות, ומכניס את הגוף למצב חירום. מחקרים הראו שאצל ילדים היפראקטיביים, האדרנלין פעל למשך חמש שעות, הרבה מעבר לזמן פעולתו אצל ילד שאינו היפראקטיבי.

איך אפשר להתמודד עם העניין? מספר ארוחות קטנות ביום, שילוב בין פחמימות וחלבונים והצמדת ממתק, רצוי איכותי כמו חלבה או מרציפן, לארוחת צהריים מלאה, ימתנו את "מקפצות" הסוכר והשלכותיהן. עצה זאת יעילה, אגב, גם לילדים שאינם היפראקטיביים.

תחרות עם ויטמין C

תופעה נוספת שמשויכת לסוכר קשורה בפגיעה במערכת החיסון. הילה גבאי, נטורופתית והרבליסטית, סוקרת מחקרים וטוענת שצריכה גבוהה של פחמימות פשוטות מפחיתה משמעותית את הפעילות החיסונית של הנויטרופילים: רכיבים המהווים קו הגנה ראשון למערכת החיסון כנגד חיידקים, ושל הלימפוציטים: תאי הדם הלבנים המהווים חלק מכריע במערכת החיסון. איך זה קורה? מולקולות הגלוקוז מתחרות עם ויטמין ה-C על אתרי מעבר בקרומי התאים הלבנים. ברגע שסוכר הצליח לחדור, אין כניסה לוויטמין C. אכילת סוכר מוגברת פוגעת ביכולתן של כדוריות הדם הלבנות לתקוף וירוסים, ומדללת את כמות ויטמיני B ו-C שמשמעותיים לתפקודה התקין של המערכת החיסונית. ואם אין די בכך, לפי גבאי סוכר גם מעודד הפרשת אינסולין והורמון גדילה, המעוררים תהליכים דלקתיים, משמע - הפחתת הפעילות החיסונית.

בלתי אפשרי להימנע לחלוטין מסוכר. הרי סוכר הוא הטעם המועדף על אוכלוסיית רוב העולם. תחליף שזוכה לתשומת לב בשנים האחרונות הוא סירופ האגבה, המופק מקקטוס במקסיקו, ולפי יצרניו, מתהדר באינדקס גליקמי נמוך, כלומר פחות מקפיץ את רמות הסוכר בדם.

הכותבת מתמחה בנטורופתיה ומנחת קבוצות תמיכה להרזיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו