בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שינה נכונה

* כל עוד הסיבה הישירה למוות בעריסה של תינוקות נותרת עלומה, המאמצים המחקריים מתמקדים באיתור גורמי סיכון, בשאיפה להפחית את שיעורי התמותה

תגובות

מוות בעריסה הוא תופעה טרגית: תינוק שהיה בריא לגמרי הושכב לישון, וכעבור שעות אחדות נמצא מת במיטתו. הקביעה שהתינוק מת מות עריסה נעשית רק לאחר שנשלל כל גורם ידוע אחר שיכול להסביר את המוות הפתאומי. כדי לשלול את כל סיבות המוות האפשריות דרושות נתיחה שלאחר המוות, חקירה של זירת האירוע וסקירת ההיסטוריה הרפואית של התינוק.

בעולם המערבי מוות בעריסה הוא סיבת המוות העיקרית בקרב תינוקות בין גיל חודש לשנה. למרות מחקרים רבים שניסו להסביר את התופעה, הסיבה הישירה למוות הפתאומי נותרה עלומה. לפי כיוון המסתמן לאחרונה, סיבה אפשרית למוות בעריסה היא בעיה סמויה במערכת העצבית בגזע המוח, הבאה לידי ביטוי רק בנסיבות מסוימות בזמן השינה. נתונים המאששים השערה זו מצאו, בין השאר, חוקרים מבית החולים לילדים בבוסטון, בראשות חנה קיני. ממצאיהם פורסמו בשנת 2010 בכתב העת הרפואי "The Journal of the American Medical Association" (JAMA). לפי המחקר, גורם אפשרי למוות בעריסה הוא רמת סרוטונין נמוכה בגזע המוח.

הסיבה הישירה למוות הפתאומי אינה ידועה, אבל אפשר להפחית את שיעורי התמותה באמצעות זיהוי גורמים שבנוכחותם הסיכון למוות בעריסה עולה במידה משמעותית.

גורם הסיכון הראשון הוא שינה על הבטן. בשני העשורים האחרונים, בעקבות מסעות הסברה שקראו להשכיב תינוקות על הגב בזמן בשינה, נצפתה בעולם המערבי ירידה של 50%-70% בשיעורי התמותה.

ביחד או לחוד

גורם סיכון נוסף הוא עישון. בניתוח של 21 מחקרים בינלאומיים, שהתפרסם בספטמבר 2007 בכתב העת "Early Human Development", נמצא כי תשע מעשר אמהות שאיבדו תינוק במות עריסה עישנו בזמן ההריון. הסיכון שאמהות מעשנות יאבדו תינוק במוות בעריסה גבוה פי ארבעה מזה של אמהות שאינן מעשנות.

מחקרים שבהם נבדקו עוברים שנחשפו לעישון של אב או בן זוג בסביבת האם ההרה (גם אם היא אינה מעשנת), הראו כי חלו שינויים בד-נ-א ובמאזן נוגדי החמצון בדם הטבורי של עוברים אלה. בדמם של העוברים האלה היו רמות גבוהות של ניקוטין, בהשוואה לעוברים שלא נחשפו לעישון.

חישובים סטטיסטיים הראו שניתן להפחית את שיעורי התמותה בכ-60% נוספים, אם ההורים והמטפלים בתינוק יחדלו מעישון בזמן ההריון ולאחר הלידה.

גורמי סיכון נוספים למוות בעריסה הם פגות ושינה משותפת. מקרי מוות בעריסה בקרב פגים שכיחים פי שניים עד ארבעה בהשוואה ליילודים שנולדו במועד. לכן יש להקפיד במיוחד על הימנעות מחשיפה לגורמי הסיכון האחרים.

ביותר מ-50% ממקרי המוות הפתאומי הבלתי מוסבר דווח כי התינוק ישן באותה מיטה עם מבוגר. יש הסבורים שהסכנה פוחתת בקרב תינוקות בגיל שלושה חודשים ומעלה. ההמלצות העדכניות, המבוססות על מחקר מקיף שנערך באירופה, הן להשכיב את התינוק במיטה נפרדת בחדר ההורים עד גיל שישה חודשים. כלומר, התינוק יישן באותו חדר עם הוריו, אבל לא באותה מיטה.

בצד גורמי סיכון זוהה במחקרים אפידמיולוגים גורם מגן, שבנוכחותו הסיכון למוות בעריסה יורד: הסיכון למוות בעריסה בקרב תינוקות יונקים קטן ב-50% מאשר בקרב אחרים. ממצאים חדשים מניתוח תוצאות של 18 מחקרים בינלאומיים, שדיווח עליו נמסר בכנס של עמותת עתי"ד לחקר מניעת מוות פתאומי של תינוקות, שנערך בחודש שעבר בירושלים, מראים כי גם הנקה חלקית תורמת להגנה מפני מוות בעריסה. ככל שמשך ההנקה ארוך יותר, ההשפעה המגינה גדולה יותר. לפיכך, מומלץ לא לוותר על הנקה ככל האפשר. מרבית החוקרים סבורים שסף ההתעוררות של תינוק שיונק או שמשתמש במוצץ נמוך יותר ושתגובתו מהירה יותר במצבי מצוקה.

שיעור יציב

בישראל דווח בשנת 2009 על כ-80 מקרי מוות פתאומי לא מוסבר של תינוקות, אבל במכון לרפואה משפטית בוצעו באותה שנה רק שתי נתיחות. מכיוון שבישראל לא נהוג לבצע נתיחה שלאחר המוות ולחקור יסודית את זירת האירוע, אי אפשר לומר שנשלל גורם ידוע אחר שיכול להסביר את המוות הפתאומי. לכן איננו יודעים מהי שכיחות מקרי המוות בעריסה בישראל. שיעור מקרי המוות הפתאומי הבלתי מוסבר בישראל בשנים 1997-2009 היה 0.5 לאלף לידות חי. שיעור זה נותר יציב, למרות ירידה בתמותה הכללית של תינוקות בארץ באותה תקופה. באוכלוסייה הערבית שיעור המוות הפתאומי הבלתי מוסבר קבוע, והוא פי שלושה מאשר באוכלוסייה היהודית.

מחקרים בעולם מלמדים שברבע ממקרי המוות הפתאומי הבלתי מוסבר, שעוברים בירור מלא, אפשר להגיע לאבחנה שתסביר את המוות. נתיחה שלאחר המוות במקרים של מוות פתאומי של תינוקות תאפשר לדעת אם הושגה ירידה בשיעור מקרי המוות בעריסה ותקדם את הבנת המנגנונים שמעורבים במוות פתאומי של תינוקות. בעתיד היא אולי אף תסייע במניעתם.

רוב גורמי הסיכון למוות בעריסה ניתנים לטיפול על ידי שינוי בהתנהגות, אבל אין בציבור מספיק מודעות אליהם. גם כשקיימת מודעות, ההיענות ליישום ההמלצות להפחתת הסיכון נמוכה. למשל, באחד הסקרים שערכנו בישראל בשנים 2008-2010, נמצא ש-21% מהנשים עישנו טרם ההריון ו-11% מהן המשיכו לעשן בהריון, אף שרובן ידעו על הקשר בין עישון בהריון והסיכון למוות בעריסה.

הכותבת היא יו"ר עמותת עתי"ד, לחקר ומניעת מוות פתאומי של תינוקות, ומנתחת אף-אוזן-גרון במרפאת נשימה ושינה לילדים במרכז הרפואי שערי צדק

***איך להפחית את הסיכון למוות בעריסה

* תינוק יושכב לישון על הגב בלבד (ביום ובלילה)

* תינוק יושכב על בטנו בזמן שהוא ער ומצוי בהשגחת מבוגר

* תינוקות ישכבו על מזרן קשיח, שאינו שוקע בלחץ קל

* סביבת התינוק תהיה נקייה לחלוטין מעישון

* אין לחמם יתר על המידה את סביבת התינוק - הטמפרטורה המומלצת היא 22 מעלות

* תינוקות עד גיל שישה חודשים יישנו במיטה נפרדת בחדר ההורים. יש להימנע משינה משותפת

* מיטת התינוק תהיה ריקה מכל חפץ, כולל צעצועים, כריות ומגיני ראש

* את השמיכה יש להדק מתחת לכתפי התינוק כשהוא שוכב בשליש התחתון של המיטה וכפות רגליו נוגעות בקצה המיטה או העריסה

* לפני שמשכיבים תינוקות לישון יש להניק אותם ולשקול מתן בקבוק (אחרי גיל חודש, כשכבר התרגלו לינוק)

למידע עדכני ניתן לפנות לקו החם של עמותת עתי"ד, 6666833-02



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו