בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפעמים המגיפה חוזרת

* בהלת השפעת בחורף, ובהלת שפעת החזירים בחורף שלפניו, מזכירות בהלה דומה לפני 50 שנה. מעט מאוד השתנה מאז

תגובות

"משרד הבריאות עומד לפרסם בימים הקרובים הוראה למוסדות הרפואה ולכל הרופאים על חובת הודעה על כל מקרה של חשש לשפעת..."; "משרד הבריאות עומד בקשר מתמיד עם מעבדות ארגון הבריאות העולמי בלונדון, ומקווה לקבל משם כמות ניכרת של התרכיב, ובמקרה ויהיה צורך דחוף..."; "צורת הופעת המחלה היא קלה... ונודע על 8-9 מקרי מוות חשודים, שרק בחלקם הוכחה נוכחות נגיף השפעת בריאות, מספר זה אינו עולה על מספר הפטירות מדלקת ריאות בשנים כתיקונן - מסרו אתמול במסיבת עיתונאים בירושלים המנהל הכללי של משרד הבריאות וחברי הוועדה המייעצת למלחמה בשפעת".

אין זה מבחר כותרות מעיתוני החודשים האחרונים ואין מדובר בשפעת החזירים. אלה היו כותרות העיתון "דבר" בחודשים אוגוסט עד נובמבר 1957, כשהתפרצה בארץ השפעת האסיאתית. מספר החולים נאמד אז ב-200 אלף, אך רק בודדים אושפזו ושיעור התמותה הישירה מסיבוכי השפעת היה נמוך ביותר.

והנה כותרות נוספות מאותה התקופה: "מדיניות משרד הבריאות היא שמוטב שיחלו כעת כמחצית האוכלוסייה, כדי שתקטן הסכנה של החרפת המגיפה בחודשי החורף הקשים..." וגם: "משרד הבריאות איננו עושה כל הכנות לקראת חיסון כל התושבים, מאחר שידוע בעולם הרפואה כי החיסון נגד שפעת בכלל איננו מועיל ביותר, ואף אם הוא מועיל, הרי שיש צורך לחסן כל כמה שבועות". על מקרי המוות נכתב כי "הסיבוכים ומקרי המוות, הקשורים במישרין או בעקיפין במחלה, נגרמים בעיקרם לחולי לב או ריאות קשים, העלולים להיגרם באותה מידה על ידי כל מחלה אחרת".

שר הבריאות היה אז ישראל ברזילי, חבר מפ"ם (שאחר כך השתלבה במרצ), מנכ"ל משרד הבריאות היה ד"ר שמעון בטש והיועצים לענייני שפעת היו פרופ' פרץ יקותיאל ופרופ' ואלטר שטראוס. כחלק מצעדי הזהירות שננקטו, נוסעי האוניות "תיאודור הרצל" ו"העלייה" שעגנו בנמל חיפה נבדקו. נוסעים שנחשדו כי חלו בשפעת נלקחו לבדיקות דם. שלטונות הנמל הגבילו את מספר האישורים למבקרים באוניות הנוסעים, חולי לב וריאות הוזהרו כי הם בקבוצת הסיכון, וקברניטי המשק הוזהרו מפני פגיעה כלכלית הצפויה מהתפשטות המגיפה, שעשויה לעלות באלפי שעות עבודה בגין שיעורי התחלואה הצפויים.

אז מה נשתנה? החשש מבהלה המונית היה כבר אז וגם העדר החיסון, תגובות משרד הבריאות, הקריאה להימנע ממפגשים המוניים, ותסמיני המחלה. למעט השוני בשמה של השפעת - אז שפעת אסיאתית וכיום שפעת חזירים - דבר לא השתנה במסרים, לא בישראל ולא בעולם.

אולי ייטיב לעשות משרד הבריאות אם יפנה להיסטוריונים של הרפואה וילמד את לקחי העבר, לבל נצטרך להמציא את הגלגל מחדש מדי עשור. כך ניתן אולי לחסוך קצת כסף למשק ולהקטין את בהלת הציבור.

פרופ' שורץ היא היסטוריונית של הרפואה מאוניברסיטת בן-גוריון; פרופ' דונחין הוא מנהל המרכז לבטיחות החולה בבית החולים הדסה עין-כרם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו