בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך מטפלים בנזלת כרונית?

הנחיות חדשות של ההסתדרות הרפואית מכניסות סדר בטיפולים בנזלת כרונית וכוללות המלצות למניעת נזלת אלרגית

תגובות

האגף למדיניות רפואית בהסתדרות הרפואית הפיץ במאי, לראשונה, הנחיות קליניות לטיפול בנזלת כרונית. ההנחיות כוללות חלוקה ברורה בין הרופאים המתמחים בטיפול בנזלת מתמשכת: מומחים לאלרגיה ורופאי אף-אוזן-גרון.

בנזלת כרונית מטפל תחילה רופא משפחה או רופא ילדים (רופא ראשוני). בהנחיות נקבע, כי אם רופא זה מבחין כי הטיפול התרופתי שהציע נכשל, חלקית או לחלוטין, עליו להפנות את המטופל לרופא מומחה.

אם המטופל סובל מנזלת בעלת סימנים אלרגיים: נזלת מימית, עקצוץ אפי דו-צדדי, חסימה אפית (גודש) ודלקת בלחמיות העיניים - מומלץ על הפניה לרופא מומחה לאלרגיה. אם הסימנים אינם מעידים על אלרגיה, למשל: נזלת חד-צדדית, חסימה אפית ללא נזלת, דימום אפי חוזר, כאבי ראש וכאבים בפנים, אובדן חוש הריח (אנוסמיה) ונזלת מוגלתית כרונית - מומלץ על הפניה לרופא אף-אוזן-גרון.

ד"ר מנחם רתם, מנהל השירות לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה במרכז הרפואי העמק, שהיה שותף לכתיבת ההנחיות, אומר כי "ההנחיות נועדו לסייע לרופאים הראשוניים להחליט לאיזה מומחה להפנות ומתי". הוועדה שניסחה את ההנחיות, בראשות ד"ר אבנר רשף, מנהל היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה במרכז הרפואי שיבא, התבססה על הנחיות הצוות הבינלאומי לטיפולים באלרגיה ואסתמה - ARIA - שעודכנו ב-2008.

נזלת כרונית היא גורם תחלואה משמעותי בישראל. לפי הערכות, סובלים ממנה עד 30% מהמבוגרים ו-40% מהילדים, בהם 80% מהילדים החולים באסתמה. 18%-30% מהנשים ההרות מדווחות על נזלת וגודש אפי. לרוב מתברר כי הן סובלות מנזלת אלרגית, אבל בעשירית מהמקרים מקור התלונות הוא נזלת הריונית, המיוחסת לשינויים ההורמונליים הנלווים להריון. לפי מחקרים, הסובלים מנזלת אלרגית פונים לרופאים ב-80% יותר מהאוכלוסייה הכללית.

ההנחיות כוללות גם המלצות לטיפול בסוגי הנזלת השונים. "כשקיים רקע אלרגי ברור לנזלת, הטיפול ניתן על ידי מומחה לאלרגיה בשלושה נדבכים עיקריים: איתור גורמי האלרגיה והדרכת החולה כיצד ניתן להפחיתם, טיפול תרופתי ואפשרות לטיפול חיסוני להפחתת הרגישות בזריקות", מסביר רתם. "אם אין רקע אלרגי, הטיפול יכול להיות תרופתי בלבד. יש גם ניתוחים מסוגים שונים, שאותם מבצעים רופאי אף-אוזן-גרון. אם הנזלת אלרגית, טיפול ניתוחי לרוב פחות יעיל ומביא להקלה זמנית בלבד".

הפחתת החשיפה לאלרגנים היא חלק מההנחיות, לרבות אוורור הבית, הפחתת החום אל מתחת ל-25 מעלות והורדת הלחות לרמה של פחות מ-50%; כיבוס מצעים בטמפרטורה גבוהה (55-60 מעלות) אחת לשבוע; הרחקת חיות מחמד המעוררות רגישות; טיפול במוקדי עובש והדברת תיקנים באופן סדיר.

לסובלים מנזלת אלרגית עונתית, המכונה "קדחת השחת", מומלץ להימנע במידת האפשר מנטיעת עצים וצמחים אלרגניים בקרבת הבית. הכוונה היא בעיקר לזית, ברוש, אלון ופקאן, לדשא מסוגים שונים ולצמח הנפוץ כתלית יהודה. מומלץ גם לסגור חלונות כשיש פריחה כבדה, אובך או רוחות חזקות.

בסביבת העבודה מומלץ לסובלים מאלרגיות לנקוט צעדים מונעי חשיפה לקרדית אבק הבית בחללים סגורים, לטפל במוקדי רטיבות ולחות ולאבחן עובדים עם רגישות לאלרגן תעסוקתי, לרבות גומי-לייטקס ושרפים סינתטיים.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו