בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגילת רות ורפואת המחר

החמלה שחיברה בין רות המואבייה לחמותה נעמי מחלחלת למבחני הקבלה ללימודי רפואה

תגובות

לקראת חג השבועות, אשוב למגילת רות ולגיבורה שבמרכזה, רות המואבייה. אנו פוגשים אותה מדי שנה בחג השבועות. לפי המסופר במקרא, חמלתה של רות חיברה בינה לבין חמותה, נעמי, ששתיהן התאלמנו בו-זמנית. התמונה העולה מהדמות התנ"כית מציגה את המונח חמלה במובנו האנושי ביותר.

החמלה מעסיקה כיום גם את הגוף הממיין של הממסד האקדמי לרפואה בארצות הברית (AAMC - Association of American Medical Colleges), האחראי על קבלת סטודנטים לבתי הספר לרפואה. החודש הציג גוף זה הגדרות חדשות של תנאי הקבלה.

מבחן הקבלה המקובל (MCAT) מצליח לזהות את המועמדים שיוכלו לעמוד במסלול הלימודים התובעני. ואולם, האחראים על המבחן הבינו שדרושים שינויים דרמטיים, מבחינת התוכן והפורמט, כדי לנבא מי עשוי לפתח מיומנות לתפקד כרופא רגיש. לפיכך, שאלות חדשות, שנועדו להבחין במועמדים שניחנים באמפתיה, נמצאות בשלבי הכנה. בנוסף לעדכונים אלו יחויבו הדיקנים בבתי הספר לרפואה בארה"ב להציע קורסים חדשים, שיתמקדו בטיפוח ערכים כמו שירות, אלטרואיזם וכמובן, חמלה.

לאחר שכל המאמצים האלו יושקעו, כיצד יידעו המחנכים שעמדו בהצלחה במשימה? הצלחתם תימדד ביכולתם של הרופאים הטריים לזהות מצוקה אצל האחר ולהושיט יד, גם אם לא בהכרח יתוגמלו. אם נחזור לסיפור התנ"כי, כדאי לזכור שרות החליטה לדבוק בנעמי, אף שלכאורה לא עמדה להפיק מכך משום תועלת. נקודת המפנה בנרטיב מגיעה ברגע שבו רות מצהירה (פרק א', ט"ז) "אל-אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלהיך אלהי".

רובנו מסוגלים להודות במתח האינהרנטי ביחסי הגומלין שבין כלה לבין חמותה. יוסי שריד, בספרו "הניתוח שלי", מרמז שהמתח נובע מהעובדה ששתי ה"שחקניות" מתחרות על לבו של אותו הגבר. היכולת ההרואית שהפגינו רות ונעמי להתגבר על הנטייה הטבעית הזאת אינה נחלתן של אלמנות בלבד.

לפני שנים ספורות נכנסו לחדרי שתי נשים, האחת בת 84 והאחרת בת 52. לפי הדיאלוג הנעים שהתנהל ביניהן, הנחתי שהן אם שלקתה בסרטן השד, המלווה בבתה הנאמנה. אבל לא כך היה. לאחר בדיקה גופנית התברר כי האשה המבוגרת התמודדה עם גידול מפלצתי במיוחד, שכבר כילה 70% משדה הימני. ברור היה שהטיפול המומלץ הוא כריתה, מפני שגידול מתקדם מסוג זה עשוי לדמם, להפריש נוזל מצחין ולהכאיב בהעדר התערבות כירורגית מיידית.

לאחר התלבטות קצרה החליטה הפציינטית לוותר על ניתוח. ניסיתי לאותת לבתה של המטופלת להירתם למסע השכנוע, אבל היא אמרה דברים ברורים: "חמותי כבר הסבירה לנו שאינה מוכנה להיענות להמלצתך. כולנו מבינים את המשמעות". הופתעתי לגלות כי היתה זו כלתה ולא בתה הביולוגית, ותהיתי אם היא באמת הבינה עד כמה נטל ההשגחה (הפיסית והנפשית) עלול להכביד עליה. אז פנתה הצעירה למבוגרת: "אהיה לצדך ולא אעזוב אותך. אמשיך לאהוב אותך ואצטרך למצוא דרך לאהוב גם את הגידול שלך". באופן הזוי, תירגמתי את האמירה ששמעתי ל"שדייך שדי, גידולך גידולי".

מעניין שהשם רות (Ruth) חילחל לאנגלית כמונח המסמל חמלה. מכאן גם המונח "ruthless", שמשמעו אכזרי, נטול חמלה. בין אם נתקלים במונח בהקשר של רודנות אכזרית, כמו כמה משטרים במזרח התיכון, ובין אם בסיטואציה אישית, מחלה אכזרית, נשאלת השאלה - האם אנו מוכנים להתמסר לחמלה?

המחבר הוא מנהל מכון הקרינה במרכז הרפואי תל אביב ויו"ר עמותת תשקופת




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו