בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך מתמודדים עם הירידה ביעילות האנטיביוטיקה?

האם המערכת הרפואית תוכל להתגבר על העמידות הגוברת של חיידקים לאנטיביוטיקה? לפי ראיות חדשות, צמצום השימוש בתרופות אנטיביוטיות יוביל לירידה בעמידות החיידקים

תגובות

בשנות החמישים והשישים חוו המומחים למחלות זיהומיות מעין אופוריה. התחושה היתה שבמלחמה ארוכת השנים נגד החיידקים, ידה של הרפואה על העליונה. חדשות לבקרים פותחו קבוצות חדשות של תרופות אנטיביוטיות, שאיפשרו לטפל בזיהומים קשים במידה ניכרת של הצלחה. האנטיביוטיקה כונתה "קליע הפלא", מכיוון שהצליחה לפגוע בחיידקים בלי לגרום לנזק לתאים בגוף האדם. התרופות האנטיביוטיות פועלות נגד מנגנונים כימיים ומרכיבים שקיימים בחיידקים בלבד.

התרופות האנטיביוטיות הראשונות השתייכו לקבוצה כימית המכונה בטא לקטמים. בקבוצה זו נכללים הפניצילין ותרופות מוכרות אחרות, כמו צפוראל וזינאט. תרופות בקבוצה זו הורסות את הדופן שמקיפה את החיידק.

ב-1962 הופיעה תרופה אנטיביוטית חדשה בשם חומצה נלידיקסית, שגרמה להרג החיידקים באמצעות מנגנון פעולה ייחודי: עיכוב אנזימים הגורמים ליצירת סלילי הד-נ-א של החיידקים. זאת היתה הסנונית הראשונה במשפחה המכונה קווינולונים. בהמשך פותחו דורות נוספים ומתקדמים של קווינולונים, שהמוכרים ביותר ביניהם הם ציפרוקסין וטאריביד. אלה נספגים במערכת העיכול, מגיעים לרמות גבוהות בדם וברקמות השונות ונלחמים ביעילות במגוון רחב של חיידקי מעי. תרופות מתקדמות יותר מקבוצה זאת (מגאקסין, טאבניק) מסוגלות להילחם גם בחיידקים שפוגעים במערכת הנשימה. הקווינולונים הושקו בקול תרועה. באמצעותם אפשר היה להדביר זיהומים קשים במערכת העיכול ובמערכת השתן ולהציל גם את חייהם של חולים שלקו באלח דם. בפעם הראשונה היתה בידי הרופאים תרופה נגד חיידקי הפסואודומונס האלימים, שהחולים יכלו לקבל דרך הפה ולא בעירוי. כך אפשר היה להשתמש בתרופה לא רק בבתי חולים, אלא גם בקהילה. באופן פרדוקסלי, דווקא תכונה זו האיצה את תהליך ההתנוונות של קבוצת תרופות זו.

איור: לי קורצווייל

עוד כתבות בנושא

הפטנט פג

במעי יש כמות חיידקים אסטרונומית. מספר החיידקים בכל גרם של צואה כפול ממספרם של בני האדם על כדור הארץ. בכל פעם שאדם בולע תרופה אנטיביוטית, הוא גורם להשמדה המונית של חיידקי המעי. המעטים ששורדים הם אלו שניחנו במנגנון עמידות לאנטיביוטיקה. מעבר לכמות העצומה שלהם, לחיידקים תכונה נוספת: הם מתרבים בקצב מהיר מאוד. חיידק קולי, למשל, מתחלק אחת ל-20 דקות. לאחר שנוצר חיידק קולי עמיד הוא מתחיל להתרבות, ובתוך יממה מתקבלת אוכלוסייה עצומה של חיידקי קולי עמידים. החיידקים מסוגלים להעביר לצאצאים את הגנים הדרושים ליצירת מנגנון העמידות. הגנים האלה יכולים לעבור אפילו לחיידקים אחרים השוהים בסביבתם. לכן ברור מדוע שימוש נרחב באנטיביוטיקה גורם ליצירת זנים עמידים, שמתרבים וגורמים לירידה ביעילותה של האנטיביוטיקה. הכלל פשוט: ."The more you use it - the faster you lose it" כשהקווינולונים הופיעו בשוק הם היו רשומים כתרופת פטנט. בגלל מחירם הגבוה הגבילו קופות החולים את השימוש בהם. הקופות הסבירו כי הן מגבילות את השימוש בגלל רצונן למנוע מחיידקים ליצור עמידות לתרופות. ההגבלה נגוזה רגע לאחר שתוקף הפטנט פג, כשהופיעו בשוק תרופות גנריות במחיר נמוך יותר. התהליך הביא לעלייה משמעותית בשימוש בקווינולונים. כמו בנוגע לשימוש בסוגי אנטיביוטיקה אחרים, גם במקרה של הקווינלונים אצה לנו, הרופאים, הדרך. הושפענו מהבטחותיהם של תועמלני התרופות, שהחיידקים לא יצליחו ליצור עמידות נגדן. השתמשנו בתרופות אלו בזילות. רשמנו אותן ברוחב יד, ואנחנו ממשיכים לעשות זאת, כקו טיפול ראשון בכל אדם הסובל מזיהום בדרכי השתן. אנחנו מוסיפים קווינולונים לטיפולים אנטיביוטיים אחרים, הן בבית החולים והן בקהילה. אנו עושים זאת בקלות יד ובאופן מופקר. התוצאה לא איחרה לבוא - חיידקים מפתחים עמידות הולכת וגוברת לקבוצת תרופות זו. אנו הולכים ומאבדים את התרופה היחידה שמאפשרת להילחם בחיידק הפסואודומונס שלא באמצעות עירוי תוך ורידי.

כמחצית מחיידקי הגונונקוקוס, הגורמים זיבה, עמידים היום לקווינולונים. גם חיידקים רבים אחרים, בהם סלמונלה וקלבסיאלה, נעשו עמידים לתרופות הללו.

השימוש עלה

ידוע שקיים קשר אמיץ בין הופעה של עמידות לאנטיביוטיקה לבין השימוש בתרופות הללו. בארצות שבהן ממעטים בשימוש באנטיביוטיקה, כמו בסקנדינוויה ובהולנד, שיעור העמידות לאנטיביוטיקה נמוך מאוד. לעומתן, במדינות השוכנות בדרום אירופה ובאגן הים התיכון, כמו איטליה, ספרד וישראל, שבהן משתמשים באנטיביוטיקה ביד רחבה, שיעור העמידות של החיידקים גבוה בהרבה. גם בבתי החולים החיידקים העמידים מתרכזים במחלקות שבהן נעשה שימוש רב באנטיביוטיקה, כמו ביחידות לטיפול נמרץ, במחלקות הפנימיות ובמחלקות הכירורגיות. במחלקות אחרות, שבהן כמעט לא משתמשים באנטיביוטיקה, כמו מחלקות נוירולוגיות ומחלקות לרפואת עיניים, נדיר למצוא חיידקים עמידים.

מה אפשר לעשות כדי לצמצם את עמידותם של החיידקים? לפי מחקרים שבוצעו בעבר בפינלנד ובמדינות אחרות, הפחתת השימוש באנטיביוטיקה יכולה להוריד את רמת העמידות של החיידקים. בשנת 2001 הוגבל השימוש בקווינולונים בישראל, מחשש להתקפת אנתרקס. ההגבלה נועדה לאפשר לשמור על מלאי של תרופות, שבהן אפשר יהיה להשתמש אם תתפשט התחלואה באנתרקס. ד"ר בת שבע גוטסמן ועמיתיה מהיחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי מאיר פירסמו ב-2009 מחקר, שבו בדקו עמידות של חיידקי קולי לקווינולונים לפני הגבלת השימוש בתרופות אלה, בזמן ההגבלה ולאחר שהוסרה ההגבלה. מהמחקר, שפורסם בכתב העת "Clinical Infectious Diseases", הסתבר שהפחתה בשימוש בתרופה בשיעור של 40% הביאה לירידה של 25% בשיעור החיידקים העמידים.

שיעור החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה נמצא בעלייה מתמדת. לאחרונה מופיעים חיידקים עמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, שנגדם אין טיפול יעיל. המשך התופעה מסכן את הישגי הרפואה. חברות התרופות אינן משקיעות מאמצים בפיתוח סוגים חדשים של אנטיביוטיקה כמו בעבר. משרד הבריאות צריך להתחיל לפעול לפני שקליעי הפלא יחלידו. כפי שהמשרד פועל להגבלת השימוש בסיגריות ובאלכוהול, עליו לפעול כדי לעזור לנו, הרופאים, להיגמל מהשימוש המופרז באנטיביוטיקה.

הכותב הוא מומחה ברפואה פנימית ומחלות זיהומיות במרכז הרפואי אסף הרופא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו