בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דילול תרופתי

* יש לקוות כי דו"ח מבקר המדינה, החושף את הפיקוח הלקוי של קופות החולים על צריכת תרופות בקרב קשישים, לא ייגנז. באחרונה פותחו שיטות המאפשרות לחסוך בצריכת תרופות באוכלוסייה זו

תגובות

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש שעבר, חשף אוזלת יד והזנחה מתמשכת מצד קופות החולים בכל הנוגע לפיקוח על צריכת תרופות של קשישים. לפי הדו"ח, 34.3% מהקשישים המבוטחים בשירותי בריאות כללית צורכים מדי יום שמונה תרופות או יותר. למרבה הצער, רבים מהקשישים נוטלים תרופות מיותרות, הגורמות סיבוכים בריאותיים, נפילות ושברים, וכתוצאה מכך גם אשפוזים שאינם חיוניים.

בעיה זו, המכונה "ריבוי תרופות" (polypharmacy) או "טיפול תרופתי בלתי הולם" (IMU), אינה ייחודית לישראל. התארכות תוחלת החיים בכל העולם גורמת לכך שיותר בני אדם חיים שנים רבות יותר באיכות חיים ירודה, וחווים מוגבלות פיסית וסבל נפשי. ככל שהזקן סובל ממחלות רבות יותר, עולה מספר התרופות שרושמים לו מומחים שונים. בקרב רופאים בכל העולם יש הסכמה, כי זקנים רבים מקבלים כמות מוגזמת של תרופות.

רופאים בישראל מחלקים מרשמים לתרופות, לרוב ללא התייחסות לתכשירים שרשמו רופאים אחרים. לרופאי משפחה אין לרוב זמן לבצע הערכה מעמיקה של כל התרופות ולהתאימן. בלית ברירה הוא מחדש מרשמים לתרופות, אף על פי שחלקם ניתנו לפני שנים וכבר אינם רלוונטיים.

זאת ועוד, דווקא קשישים ומוגבלים, הסובלים מתחלואה נרחבת ומקבלים תרופות רבות, נבדקים פחות על ידי רופאי המשפחה. לעתים קרובות המטפל הסיעודי מגיע לרופא עם "רשימת קניות" ומקבל ממנו מרשם חוזר, כך שבפועל אין בקרה אמיתית של רופא המשפחה על מידת החיוניות של כל התרופות שניתנות לקשיש. מעבר להעדר פיקוח של גורם מקצועי מטעם הקופה, האמור לווסת ולתאם את הטיפול התרופתי, חסרים קווים מנחים לטיפול תרופתי בקשישים.

יעילותן של תרופות הניתנות דרך שגרה לקשישים נקבעה על סמך מחקרים שבוצעו בדרך כלל באוכלוסייה של מבוגרים צעירים די בריאים, שלרוב סובלים ממחלה בודדת שהתרופה שנבדקה במחקר מיועדת לטפל בה. כמעט ואין מחקרים על היעילות או הבטיחות של אותן תרופות לטיפול בקשישים (מבוגרים מגיל 65 ומעלה, ובעיקר אלה מהם שעברו את גיל 75) או באנשים הסובלים מריבוי מחלות (co-morbidity).

למעשה, רופאים בכל העולם נשענים על מחקרים שהוכיחו את יעילותן של תרופות לטיפול באנשים בריאים יחסית, כדי לתת אותן גם לקשישים. מחקרים מראים שהסיכון להתפתחות תופעות לוואי בעקבות נטילת תרופות עולה בהתאמה למאפיינים כמו גיל מתקדם, ריבוי מחלות, מוגבלות. מעל הכל, הסיכון עולה במידה ניכרת ביחס למספר התרופות שלוקח המטופל. משמעות הדבר היא שריבוי תרופות כשלעצמו הופך למעין מחלה: ככל שהגיל והתחלואה עולים, הנזק המצטבר משילוב תרופות שונות עולה על התועלת (הבלתי מוכחת) שנובעת מצירוף השפעותיהן הטובות.

תמונת מצב מטרידה זו והאתגר של שיפור איכות החיים של מטופלים בשנים האחרונות לחייהם, הביאו אותי לפתח שיטה מסודרת ובטוחה להתאמת טיפול תרופתי לקשישים, שלרוב מבוססת על מספר מזערי של תרופות. השיטה נשענת על ספרות מקצועית אמינה וכוללת בדיקה מפורטת של המטופל ומעקב קפדני. במהותה, השיטה נשענת על הפסקה בו-זמנית, למשך שלושה חודשים לפחות, בנטילת תרופות שאינן "מצילות חיים" ושתועלתן לטיפול בקשישים אינה מוכחת.

מדיניות הטיפול בשיטה זו נקבעת ביחד עם המטופל, משפחתו או האפוטרופוס שלו: מציגים להם את העובדות הידועות על חיוניותה של כל תרופה שהמטופל לוקח, יעילותה והסיכונים הכרוכים בנטילתה. אם בספרות המקצועית אין מידע ברור על תרופה מסוימת, מבהירים זאת למטופל. לאחר מכן מקבלים את הסכמת המטופל ומשפחתו להפסיק נטילת תרופות מסוימות לכמה חודשים, תחת פיקוח קפדני. חשוב להדגיש: אסור לאדם שאינו מיומן להחליט שהוא עצמו או מי מבני משפחתו יכולים להפסיק לקחת תרופות. כל החלטה כזאת מחייבת התייעצות עם מומחה בתחום ומעקב הדוק.

השיטה שפיתחתי לצמצום צריכת תרופות בקרב קשישים (שיטת גרפינקל), היא הראשונה בעולם שנבחנה במחקרים מבוקרים והוכחה כבטוחה ויעילה. ברוב המקרים שנכללו במחקרים, הפסקת מתן התרופות הביאה לשיפור ניכר באיכות החיים של הנבדק. השיטה הוכחה כיעילה הן בקרב קשישים עצמאיים ותשושים החיים בקהילה (בבית או בדיור מוגן) והן בקרב קשישים המאושפזים במחלקות סיעודיות.

באחד המחקרים, שממצאיו פורסמו ב-2007 בכתב העת "Israel Medical Association Journal" (IMAJ), נבדקה השיטה בקרב קשישים שאושפזו במחלקות סיעודיות במרכז הגריאטרי שהם. באותו מחקר הוריתי להפסיק את הטיפול שקיבלו 119 קשישים ב-332 תרופות שונות. בעקבות ההפסקה לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות ומידת ההצלחה היתה גבוהה: לאחר מעקב של שנה היה צורך להחזיר לשימוש רק 10% מסך התרופות. כלומר, 90% מהן לא היו הכרחיות. לאחר שנה, אחוז התמותה בקרב הקשישים שהטיפול התרופתי שניתן להם הופסק, היה 21%, בהשוואה ל-45% תמותה בקבוצה שהמשיכה לקבל תרופות ללא שינוי. בקרב הקבוצה שהטיפול התרופתי שלה הופסק גם היו פחות אשפוזים בבתי חולים.

במחקר אחר בדקתי את יישום השיטה בקרב קשישים שגילם הממוצע היה 82 ושמונה חודשים, רובם עצמאים או תשושים החיים בקהילה. המלצתי להפסיק 57.5% מסך התרופות שקיבלו. לאחר התייעצות עם רופא המשפחה, רק 47% הופסקו בפועל. הממצאים, שפורסמו באוקטובר 2010 בכתב העת האמריקאי "Archives of Internal Medicine", מראים חד משמעית שהפסקה מבוקרת של מתן תרופות היא שיטה בטוחה ויעילה. לא דווחו תופעות לוואי משמעותיות שנגרמו עקב הפסקת התרופות. יתרה מכך, 80% מהמטופלים והמשפחות דיווחו על שיפור רפואי-תפקודי-נפשי-קוגניטיבי, 29% הגדירו את השיפור כיוצא דופן בעוצמתו. רופאי המשפחה נאלצו להחזיר לשימוש רק 2% מהתרופות.

מבקר המדינה סיכם את הדו"ח שלו בעניין זה בקביעה שראוי כי משרד הבריאות יבחן פיתוח שיטות לבדיקת הצורך בתרופות רבות שנוטלים קשישים ויגבש המלצות. יש לקוות שהדו"ח לא ייגנז, אלא יהווה תמריץ לקופות החולים ולמשרד הבריאות להתוות מדיניות ברורה ואחידה ולאמץ שיטה מסודרת לצמצום צריכת התרופות בקרב קשישים. השקעה באיזון הטיפול התרופתי לקשישים תשתלם הן בהיבט הבריאותי והן בהיבט הכלכלי. היא תביא להארכת תוחלת החיים תוך שיפור איכות חיים, לצמצום אשפוזים מיותרים, לחיסכון כספי לקשישים ולהקטנת ההוצאה הלאומית על תרופות.

הכותב הוא מומחה לרפואה פנימית ולגריאטריה, מנהל המחלקה הגריאטרית-פליאטיבית בשהם - המרכז המשולב לרפואת הגיל השלישי בפרדס חנה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו