בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח: מתרחבים הפערים בתחלואה בין עניים למבוססים בישראל

פרויקט מדדי האיכות בקופות החולים מלמד כי חולים המקבלים פטור מתשלומי מס בריאות סובלים יותר מתחלואה כרונית

תגובות

התרחבו הפערים בישראל בתחלואה במחלות כרוניות בין תושבים עניים למבוססים - כך עולה מדו"ח שפורסם היום (חמישי) במסגרת פרויקט מדדי האיכות בקופות החולים בישראל. הדו"ח נערך על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, ומבוסס על דיווחים של ארבעת קופות החולים, אולם אינו כולל מידע המאפשר השוואה בין הקופות.

חולים ממתינים בבית החולים שערי צדק בירושלים בזמן שביתת הרופאים. תצלום: דניאל בר און

על פי הדו"ח, חלה עליה בשכיחות חולי הסוכרת המטופלים בתרופות בישראל. שיעור חולי הסוכרת העניים, בעלי פטור מתשלום ביטוח בריאות מהביטוח הלאומי, עומד על 16.07% וגבוה פי 4.7 מהשיעור באוכלוסייה המבוססת המשלמת מס בריאות (3.43%). מדובר בגידול בהשוואה לפער של פי 4.3 בשנים 2005 עד 2007. עניים מוגדרים בדו"ח כתושבים המקבלים פטור מלא או חלקי בתשלומי מס בריאות, ומהווים 10.1% מהאוכלוסייה בארץ.

שיעור חולי הסוכרת שאינם מאוזנים ברמות הסוכר בדם עמד ב-2009 על 12.9% מהחולים, שהם 39,514 ישראלים. חוסר איזון אובחן בגברים (13.4%) יותר מאשר בנשים (12.3%), ובעניים (13.8%) יותר מאשר במבוססים (12.3%). מבין החולים שאינם מאוזנים, 53.1% טופלו באינסולין.

אף בקרב חולי האסתמה מדווח על פערים בשיעורי התחלואה בין עניים למבוססים. ב-2009 אובחנו מבין מקבלי הפטור ממס בריאות 2.36% חולי אסתמה, פי 2.5 יותר מאשר בקרב האוכלוסייה המבוססת. שיעור חולי האסתמה המתמשכת, המאובחנים בקופות החולים בגילאי 5 עד 56, נותר יציב ועומד על 1.02% מהאוכלוסייה.

שיפור בשיעור הנשים המבצעות בדיקות ממוגרפיה

הדו"ח מצביע על שיפור מתמשך בשיעור הנשים בישראל המבצעות בדיקות ממוגרפיה. בשלוש השנים האחרונות חלה עליה של 7%, שהגיעה ב-2009 ל-68% מהנשים בגילאי 51 עד 74. בקרב נשים עניות אובחן שיעור היענות לממוגרפיה נמוך לעומת מבוססות. באשר לסרטן המעי הגס, עמד שיעור מבצעי בדיקות דם סמוי בצואה בגילאי 50 עד 74 על 27% מהאוכלוסייה בשנת 2009 ו-20% נוספים ביצעו בדיקת קולונוסקופיה בחמש השנים האחרונות.

במרוצת השנים גדלה ההיענות לחיסון נגד שפעת באוכלוסיה לה מומלץ החיסון. בשלוש שנות המעקב עלתה ב-5% ההיענות לחיסון, וב-2009 עמד שיעור המחוסנים בגילאי 65 ומעלה על 57% מהאוכלוסייה. שיעור המחוסנים בקרב מבוססים (59.5%) היה גבוה ב-15% לעומת עניים (51.8%).

במהלך המעקב נרשם גידול בביצוע בדיקות מעבדה אבחוניות בישראל. בקרב תינוקות חל גידול של 7% בשלוש השנים האחרונות בביצוע בדיקות המוגלובין, שהגיע ב-2009 ל-73.5% מהתינוקות בגילאי 9-18 חודשים. בנוסף מדווח על עליה דרמטית בשיעור בני הנוער בגילאי 14-18 העובדים מדידות משקל וגובה בקופות החולים ל-61% בשנת 2009 לעומת 28% בלבד ב-2007.

נשים משקיעות יותר בבריאותן? לא בטוח

בקרב חולי לב אובחנה מגמה מפתיעה כשהתברר כי נשים רוכשות פחות תרופות להורדת כולסטרול מאשר גברים, ושונה מההנחה המקובלת כי נשים משקיעות בבריאותן יותר מאשר גברים. לפי הנתונים, מכלל חולי הלב בגילאי 35-74 שעברו ניתוח מעקפים, 85.8% מהגברים רכשו תרופות להורדת כולסטרול ב-2009, בהשוואה ל-78.4% מהנשים בלבד. בין חולי הלב לאחר צנתור, 85.2% מהגברים רכשו תרופות להורדת כולסטרול בהשוואה ל-83.2% מהנשים בלבד.

עוד התברר כי 72% מהחולים הגיעו בשנה ליעדי איזון של הכולסטרול הרע. גברים הגיעו לאיזון בשיעור גבוה יותר - הן בקרב אלו שעברו ניתוח מעקפים והן לאחר צנתור. במסגרת ההשוואה התברר כי במדדים רפואיים מסוימים דווקא מובילים התושבים העניים: בקרב חולי הלב, אוכלוסיה זו רכשה יותר תרופות ממשפחת ARB/ACE1 להפחתת עומס על שריר הלב ויותר תרופות ממשפחת חוסמי בטא למניעת נזק נוסף לשריר הלב.

"רופאי הקהילה מכירים בחשיבות תכנית המדדים"

הדו"ח כלל איסוף נתונים מארבעת קופות החולים במדינה, ונוהל על ידי צוות בית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה בראשותה של פרופ' אורלי מנור. תוכנית המדדים החלה ב-2000 כפרויקט מחקר של צוות חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, והפכה לתוכנית קבועה ב-2004. ואולם, לפני שלוש שנים נעצר הפרויקט לאחר שהאחראי עליו, פרופ' אבי פורת, עבר מקופת חולים כללית לתפקיד המנהל הרפואי בקופת חולים מכבי. עד כה דיווחו הקופות על 69 מדדים רפואיים שונים במסגרת הדו"ח, אולם נמנעה השוואה בניהן, ופרסום הממצאים נעשה רק ברמה הארצית.

לדברי פרופ' אלכסנדר אבירם, המנהל המדעי במכון הלאומי למדיניות בריאות, "מחקר שבוצע ביוזמת המכון הלאומי מעלה כי רופאי הקהילה ברובם המכריע מכירים בחשיבות תכנית המדדים, ותומכים בהמשך פעילותה לצורך המשך שיפור איכות הטיפול הרפואי, למרות העומס שהיא מטילה עליהם".

בימים אלה החל פיתוח מדדים חדשים בפרויקט, בהם שימוש באנטיביוטיקה, טיפולים ברפואת ילדים וכן טיפול תרופתי באי ספיקת לב ודיכאון. "חשוב למצוא מדדים שניתן יהיה להגדיר עבורם סטנדרט אחיד לכל הקופות", הסביר אבירם.

לפני חודש הורתה נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מוסיה ארד, למשרד הבריאות להיערך לפרסום המידע ההשוואתי עד ה-31 במארס 2012, זאת בעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע שהוגשה על סמך אחד הדו"חות הקודמים מאפריל 2006. בקופת חולים כללית התנגדו עד כה לפרסום מידע השוואתי מתוך פרויקט המדדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו