בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צוותי בתי החולים עוברים הכשרה כמתורגמנים רפואיים

תגובות

"אבי געזונט", נוהגים לברך בעדה החרדית בירושלים בעת קיום מצוות ביקור חולים. אולם חולים מקרב העדה שנזקקים לטיפולים רפואיים מתקשים לעתים לתקשר עם רופאים בעברית מדוברת, המשמשת להם שפת תפילות בלבד.

בעשור האחרון עלתה במדינות המערב המודעות להכשרת צוותים במתורגמנות רפואית, לשיפור התקשורת בין רופאים למטופלים מתרבויות שונות. גם במערכת הבריאות בישראל, ארץ קולטת עלייה, החלו באחרונה להפעיל תוכנית הכשרה ייעודית. לאחר פתיחתם של קורסי מתורגמנים בערבית, רוסית ואמהרית, החל בירושלים בחודש שעבר קורס ראשון להכשרת מתורגמנים בשפת היידיש.

"מערכת הבריאות הישראלית טובה, אך נושא הכשירות התרבותית דילג עלינו כאילו אינו קיים, אולי כי זה נשמע פוליטי או שמאלני מדי", אומר מנכ"ל המרכז הבין-תרבותי לירושלים, ד"ר חגי אגמון שניר, שיזם את התוכנית. "אולי זה בגלל תפישת כור ההיתוך, שהובילה למחשבה שאם מטופל דובר שפה זרה מגיע לבית החלים, עדיף שיתאמץ לדבר עברית", אומרת ד"ר מיכל שוסטר, בוגרת המחלקה לתרגום באוניברסיטת בר-אילן, השותפה בפרויקט.

קורס המתורגמנים שנפתח במאי עבור צוותי בית החולים "ביקור חולים" בירושלים נועד להכשרת מתורגמנים רפואיים ליידיש - שפת האם של המטופלים החרדים המשתמשים בשירותי המוסד הרפואי. במחלקות היולדות למשל, 80% מהנשים הן חרדיות. "זה לא סוד שבניגוד ל'מדינת תל אביב', לכאן מגיעים מטופלים מאוכלוסיות מוגדרות, ויש מטופלים מהאוכלוסייה החרדית והערבית הזקוקים להתייחסות רגישה במצבים רפואיים שונים", אומר המנהל הרפואי של ביקור חולים, ד"ר רפאל פולק. "אמנם כל מי שמגיע הנה יודע קצת עברית, ותיאורטית אין צורך במתורגמנים ליידיש, אבל יש בעדה החרדית אנשים המסוגלים לבטא ביידיש את מצוקתם בקלות רבה יותר, ויש להקל עליהם את התקשורת", מבהיר אגמון שניר.

ההדרכה במתורגמנות רפואית מבוצעת במסגרת של 40 שעות אקדמיות למשך חודש וחצי, ומועברת ל-36 אחיות ואנשי מנהלה בביקור חולים. לימודי המתורגמנות הרפואית כוללים לימודי מבואות באנטומיה - במטרה להכיר מינוחים רפואיים נפוצים כמו אק"ג או ספירת דם, לימודי דיוק בתרגום ולימודי אתיקה רפואית. בלימודי הכשירות התרבותית, המיועדים למספר נרחב יותר של אנשי צוות, משולבים גם תכנים הנוגעים לשוני התרבותי בין מטופלים ממוצא שונה. שוסטר מספרת שבהדרכה מקפידים לא להנציח סטריאוטיפים כלפי קבוצות מיעוט, "במקום זאת, אנו מעבירים כלים להתמודדות עם מטופל מתרבות אחרת, עקרונות של הקשבה והבנת הניואנסים התרבותיים", היא מוסיפה.

ללחוץ יד לרופא

"בקהילה האתיופית הרופא אמור בתחילת הטיפול לקום וללחוץ למטופל את היד", מספרת ד"ר עדית דיין, רכזת תחום הרווחה בקרן לירושלים, השותפה בתכנון הפרויקט לקידום כשירות תרבותית בשירותי בריאות בבירה, ותומכת בו במאות אלפי שקלים בשנה. "יש רופאים רוסים שהעידו בפנינו שאינם מבינים את המנהג, אך הוא מהווה קוד של כבוד בעדה האתיופית והוא עוזר לשיפור התקשורת ושובר את הקרח בין הרופא למטופל".

לאי הבנות תרבותיות עלולות להיות כיום השלכות משפטיות בתביעות על רשלנות רפואית, ובתי המשפט בארץ כבר נדרשו לתרחישים שמקורם בהעדר כשירות תרבותית מצד צוותים רפואיים. בינואר 2007 פסק בית משפט השלום בירושלים פיצויים בגובה 250 אלף שקל לזוג המתגורר בבועיינה-נוג'ידאת שבצפון, לאחר שהאשה שהיתה בהיריון אובחנה עם עובר מת בשבוע ה-42, וטענה כי בבית החולים פוריה שבו היתה במעקב התרשלו בטיפול בה. התברר כי במהלך המעקב ניתנו לאשה הסברים רפואיים בשפה העברית, בעוד היא דוברת ערבית. אחת הרופאות העידה במשפט כי מסרה ליולדת פרטים בערבית, אך התברר שהסבירה לה במילים בודדות בלבד, ולא במשפטים, מהו הטיפול הנדרש לה בבית. בפסק הדין נמנע השופט ארנון דראל מדיון עקרוני בסוגיית הצורך במתורגמנים רפואיים, אך הוסיף כי "בית החולים לא עמד בחובה המינימלית המוטלת עליו, של מתן ההסבר באופן שבו יבין אותו המטופל".

הפרויקט הנוכחי החל ב-2008 בתמיכת הקרן לירושלים, והמשיך בפיילוט בבית החולים השיקומי אלין, במהלכו הוכשרו צוותים למתורגמנות רפואית והוצבו שלטי הכוונה בשפות שונות. לאחר מכן הורחב הפרויקט לקופות חולים של הכללית בירושלים, בייחוד במרפאות המשרתות את הקהילה האתיופית והאוכלוסייה הערבית במזרח העיר. בשנה האחרונה הורחבה התוכנית גם לבתי החולים הדסה הר-הצופים והדסה עין-כרם, ובימים אלה החל תכנון הפרויקט בבית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול.

מקצוע המתרגם הרפואי עדיין בהתהוות בישראל, אך החזון לעתיד כולל את פיתוחו של ענף תעסוקתי חדש. ב"אלין" כבר פועלת מתורגמנית לשפה הערבית בשכר. המודעות הגוברת להבדלים התרבותיים והחשש מתביעות משפטיות הובילו את משרד הבריאות לפרסם בפברואר חוזר מנכ"ל בנושא הנגשה תרבותית ולשונית במערכת הבריאות. לפי החוזר, עד פברואר 2013 יידרשו כל המוסדות במערכת הבריאות לאפשר שירותי תרגום רפואי למטופלים באמצעות מוקד טלפוני מקצועי, העסקת מגשרים תרבותיים או העסקת אנשי צוות דוברי שפות זרות, לאחר הכשרה, ותוך הימנעות ככל שניתן משימוש בבן משפחה כמתרגם.



רופא בבית החולים ''ביקור חולים'' בירושלים ושתי מתורגמניות, בסימולציית תרגום מעברית לרוסית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו