בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"שלמה מור-יוסף, דרישות הרופאים מוצדקות בעיניך?"

שיחת היום

תגובות

השבוע מתכוונים הרופאים להמשיך בעיצומיהם במתכונת חלקית. בהתייחסות ראשונה למצב מתריע מנהל בית החולים הדסה ויו"ר המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, פרופ' שלמה מור-יוסף, מבכירי מערכת הבריאות בארץ, על פגיעות כתוצאה מהשביתה העשויות להישאר לאורך זמן, ואף כאלה שהמערכת תתקשה לתקן בעתיד.

פרופ' מור-יוסף, האם שביתת הרופאים מוצדקת בעיניך?

"הטענות הבסיסיות של הרופאים מוצדקות והמערכת צריכה להתמודד אתן, אך זוהי שביתה בעלת אופי מתמשך שצריכים לעצור. השביתה כבר הובילה לכמהמגמות מדאיגות ביותר".

לאילו מצבים מובילה שביתת הרופאים?

"מרוב מלחמה על הרפואה הציבורית, יש כיום חגיגה של הרפואה הפרטית. אנשים לא באים לבית חולים או מצמצמים פעילות בבתי חולים, ורצים למרפאות הפרטיות. אצלנו בהדסה אמנם יש שירותי רפואה פרטית חוקיים (שר"פ), אבל החלטנו שאיננו מאפשרים פעילות שר"פ בלבד, ללא פעילות ציבורית. לא הסכמנו שבימי השביתה מי שיגיע דרך שר"פ יטופל, ומי שלא בשר"פ לא יטופל. הוחלט אצלנו מראש כי בימים של שביתת רופאים בירושלים, מה שנעשה ברפואה הציבורית יהיה מותר לעשות גם בשר"פ. למשל, אם ההסתדרות הרפואית החליטה שניתוח לב דחוף או טיפול מסוים בחולה סרטן הוא הכרחי, אפשר יהיה לבצעו גם ברפואה הציבורית וגם במסלול שר"פ. ואולם, בבתי חולים פרטיים בלבד אין את המגבלה הזו. ומעבר לכך, בימים אלה הרופאים פנויים יותר, יש להם יותר זמן, גם בשעות הבוקר, והפעילות הפרטית פורחת".

האם לשביתה יהיו השפעות ארוכות טווח על מערכת הבריאות בישראל?

"שביתה לזמן שכזה, שמעורב בה בלגן ושובתים יום פה ויום שם, משפיעה גם על תרבות העבודה בבתי החולים. במקום להשקיע את מרב המאמצים בטיפול בחולים, כדי לראות כל חולה ולטפל בו, השביתה מובילה לשינוי בתרבות העבודה כי יש יותר לגיטימציה 'לא לעשות'. כל רופא מפרש את השביתה באופן שונה ברמה האישית, אך תרבות העבודה הכוללת של הרופאים בבתי החולים בארץ וגם ההיררכיה נשחקות. אם ביום-יום מי שנותן את ההוראות הוא מנהל המחלקה או מנהל בית החולים, היום מקבלים הרופאים את ההוראות מאנשי הוועד. למשל, בקופת חולים כללית הזמינו לאחרונה כמה רופאים מתמחים לשמוע מה דעתם על המודלים השונים שנידונים במשא ומתן, וההסתדרות הרפואית ראתה זאת בחומרה - כיצד הנהלת בית חולים מעזה לקרוא לרופאים באמצע שביתה? מצב שבו הנהלות בתי חולים צריכות להסביר מדוע הן מדברות עם העובדים. זה מצב שבו תרבות העבודה וההיררכיה נסדקים. היחסים ישובו לסדרם, אבל אולי באופן שונה מהצורה שבה היו קיימים".

האם יש לשביתה גם מחיר כלכלי?

"ודאי, אצלנו בהדסה יש בכל יום שביתה ירידה בהכנסות של חצי מיליון עד מיליון שקלים, ואלו הכנסות שלא יחזרו. בבתי החולים הממשלתיים המדינה תכסה את ההפסדים, אך לא אצלנו. אנו אוספים חוסרים משמעותיים ביותר, שבשלב מסוים עלולים להפריע לתפקודו של בית החולים מבחינה כלכלית".

בית המשפט דחה בשלב זה את בקשת המדינה להוציא צווי מניעה נגד הרופאים השובתים. מה לדעתך אמור לקרות בשלב הבא?

"הבעיה מה עושים עכשיו, ולהערכתי שני הצדדים צריכים לקחת נושאים עקרוניים ולמצות בהם את הדיונים כדי להגיע להסכמות, ובמקביל לקבוע מנגנונים למסגרת זמן קצובה. אם הרופאים המתמחים והרפואה בפריפריה הם נושאים עקרוניים, ואם שעון נוכחות הוא נושא עקרוני, צריך לדעת כיצד להתקדם במשא ומתן בנושאים הללו".

מה באשר לנושא שנידון בימים האחרונים בין הצדדים, עומס התורנויות על הרופאים המתמחים?

"מעבר לנושאים הכלליים יש להתייחס כמובן גם לניואנסים. למשל, איך יסדרו את תורנויות הרופאים זה לא נושא מרכזי. היום התגבשה להערכתי ההבנה כי צריך קודם כל לדאוג להקטנת מספר התורנויות, ורק בהמשך לצמצם את שעות התורנות. במשרד הבריאות כבר הוקמה ועדה לעניינים אלה, שיש בה נציג גם להנהלת הדסה כדי להקטין את מספר התורנויות ולא לפגוע במסגרת ההכשרה של רופאים. כרגע כבר יש הבנה שיש לקבוע יעד ולפעול לקראתו בשנתיים הקרובות. יעד שמגביל עד שישה תורנויות בחודש אינו הגיוני, אך יעד של עד 8 תורנויות מוצדק, ויש להגיע אליו באמצעות הקצאת תקני רופאים נוספים. אמנם בחלק מהמקרים רופאים מבקשים לעשות תורנויות נוספות כדי להשתכר באופן יותר משמעותי, אולם רופא שעושה 12 תורנויות לא נמצא אחר כך 12 יום בבית החולים (בהתאם להסכם הקובע יום חופש לאחר תורנות), והוא לא רוכש מיומנויות וגם צובר עייפות כרונית".

כיצד אתה מתנהל בימי השביתה כמעסיק, בעוד רופאי הדסה שותפים לשביתה?

"אמנם הדסה מוגדרת כמעסיק, ומיוצגת במשא ומתן, אך אנו איננו הכינור המרכזי בו. יש לנו נציג מההנהלה בישיבות, ואני הייתי שם 2-3 פעמים במהלך כל התקופה, יותר לצורך הפגנת נוכחות מאשר כדי להגיע להסכמות. הדסה לא מובילה את המהלכים, ובסופו של דבר האוצר הוא זה שצריך לאשר את מסגרת ההסכם, כי הוא גם יצטרך לכסות את עלות ההסכם בכל מיני מנגנונים, למשל בהעלאת מחיר יום אשפוז, בשינויים במס בריאות או במהלכים חד-פעמיים כלשהם".

כיצד ייפתר המשבר?

"קשה לדעת, אך על הצדדים לקחת אחריות ולהאיץ את המהלכים למציאת פתרונות. השביתה כבר אינה בראש הכותרות, ומי יודע מה יקרה בחודש ספטמבר כשעשויים להתרחש מהלכים במזרח התיכון. העיצומים לא יכולים להימשך תקופה כה ארוכה. על הצדדים למצות את המשא ומתן, לסיים את הדיון בנושאים העקרוניים ולקבוע מסגרת זמן לתהליך".



שלמה מור-יוסף. ''אם הרופאים המתמחים, הרפואה בפריפריה ושעון הנוכחות הם נושאים עקרוניים, צריך לדעת כיצד להתקדם במשא ומתן''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו