בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ימים של מגיפה בהמבורג

התפרצות חיידק האי-קולי האלים באירופה מחייבת לשפר את הפיקוח על המזון

תגובות

המגיפה תקפה את המבורג במפתיע. 21 שנים לאחר איחוד גרמניה, עיר הנמל הצפון גרמנית נראתה פורחת מתמיד וכלכלתה נהנתה מסחר שוקק ומתיירות סואנת. האווירה הנעימה בקיץ החמים של העיר השתנתה באחת, כשלמרפאותיה החלו לבוא חולים שסבלו ממחלות מעיים, בעיקר משלשולים קשים.

מספר החולים הלך ועלה, אבל הדיווח על התחלואה המטרידה והבלתי מוסברת לא הגיע לידיעת הציבור, אלא בחלוף עשרה ימים מתחילת ההתפרצות. החרדה הציבורית מהמחלה המסתורית גברה והרשויות קבעו כי מקורה במדינות זרות. כשהחלו הפרסומים הראשונים על אופי המחלה, התמלאו בתי החולים בעיר ובסביבותיה. הרופאים, שלא היתה בידיהם תרופה יעילה לטיפול בסימפטומים הקשים, נותרו נואשים מול הציבור הנסער. לא, אין זה תיאור של אירועי החודש האחרון, אלא קיצור שלביה הראשונים של מגיפת כולרה שפרצה בהמבורג ב-1892, שגבתה את חייהם של כ-9,000 מתושבי העיר.

באותם ימים עשה מדע הבקטריולוגיה את צעדיו הראשונים. בשנים שחלפו מאז התפתח התחום בקצב מסחרר, אבל נראה כי מאפיינים רבים בתגובה של הרשויות למגיפות ולהתפרצויות של תחלואה זיהומית נותרו דומים. התגובה האטית והמסורבלת של רשויות הבריאות בהמבורג לעלייה בתחלואה במאי השנה, בגלל זיהום בחיידק האי-קולי (E coli) חשפה פן בעייתי ביכולתה הרפואית של אחת המדינות המתקדמות בעולם.

מערכות בריאות נוטות, לאורך ההיסטוריה, לעכב חשיפת ממצאים על עלייה חריגה בתחלואה זיהומית, לפעמים בשל ליקויים ביורוקרטיים בתהליך הדיווח, לפעמים בשל חשש מבהלת שווא או מפגיעה כלכלית, ולפעמים תוך ניסיון לפתור את המשבר ברמה מקומית.

נראה כי אם בהתפרצות הנוכחית היה נמסר דיווח בשלב מוקדם יותר, ניתן היה לצמצם את ממדי התחלואה והתמותה, ואתם את החרדה והפגיעה הכלכלית. אבל לדיווח היתה עשויה להיות השפעה חשובה יותר: הוא יכול היה לפתוח למערכת הבריאות את חלון ההזדמנות הדרוש לאיתור המזון הנגוע ולקביעה חד משמעית מהו הגורם להתפרצות ואילו אמצעים יש לנקוט כדי למנוע את הישנות המגיפה.

רוב הרעלות המזון בעולם אינן מפוענחות, בשל רמת דיווח נמוכה ועיכוב בפתיחת התחקיר האפידמיולוגי, כך שהמזון הנגוע כבר נצרך או הושמד. מגיפת האי-קולי הוכיחה כי המחלות הזיהומיות ילוו את החברה המודרנית עוד שנים רבות. השינויים הגנטיים שהפכו את זן האי-קולי הנוכחי לאלים במיוחד, מחדדים את החשיבות של הקצאת תקציבים למחקר ופיתוח בתחום המיקרוביולוגיה.

בעשור האחרון התמודדו רשויות הבריאות בארצות הברית עם כמה התפרצויות חמורות של אי-קולי, שמקורן בירקות מזוהמים. לכן מערך הפיקוח והדיווח שם השתכלל והתייעל. אירופה חוותה לאחרונה את הרעלת המזון הזיהומית החמורה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. ההרעלה מחייבת שינויים במערך הבקרה והפיקוח על תוצרת חקלאית טרייה, ובייחוד על תוצרת אורגנית, וכן שיפור במערך הדיווח והניתוח האפידמיולוגי.

בשנת 2009 קבע מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) כי ירקות עלים הם גורם ראשי לתחלואה זיהומית ממזון. נבטים גרמו בעשור האחרון ל-15 התפרצויות של הרעלות מזון בארצות הברית. אירופה, הבטוחה בעצמה כחברת שפע שביכולתה לצרוך את מיטב התוצרת החקלאית, עוברת תהליך של התפכחות. בטיחות המזון באירופה, שנחשבה גבוהה מאוד, נראית באור שונה בחודש האחרון. מיום ליום מתבהר כי בתחום הסחר החקלאי דרושים רגולציה מחמירה ופיקוח משופר.

הכותב הוא מיקרוביולוג, היסטוריון של הרפואה והמנהל המקצועי בחברת ביו-קאר - יועצי בטיחות מזון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו