בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים ממכון ויצמן: איתרנו את המקום במוח שבו לחץ חברתי משפיע על הזיכרון

תגובות

מחקר חדש של חוקרים ממכון ויצמן, שהתפרסם השבוע בכתב העת היוקרתי Science, מראה עד כמה הזיכרון מושפע מהסביבה, עד כדי כך שבלחץ חברתי אנו נוטים לוותר על הזיכרון שלנו ולאמץ זיכרון כוזב. יותר מכך, החוקרים איתרו פעילות ייחודית המתרחשת במוח בזמן שהאדם מאמץ זיכרון כוזב בהשפעת לחץ חברתי. "כל המחקרים שנעשו עד כה מתבססים על אנשים בודדים", הסביר מיכה אדלסון, אחד החוקרים. "אנחנו יודעים היום שזיכרון אינו נוצר באופן מנותק מהקשר, הוא נוצר בקונטקסט של חברה - ולמרות זאת רוב המחקרים בזיכרון לא מתייחסים לאופן היומיומי שבו הוא נוצר, לכך שהוא פלואידי ומאוד תלוי בהקשר החברתי".

צוות המחקר של מכון ויצמן - אדלסון, טלי שרות, ריימונד דולאן וידין דודאי - הזמין כ-30 נבדקים שחולקו לקבוצות של חמישה אנשים, לצפות בסרט תיעודי שעוקב אחר פעילות משטרת ההגירה בישראל. "הנושא של הסרט לא משנה לעניינינו", אמר אדלסון ל"הארץ", "הוא נבחר בגלל תחושת המציאות החזקה שבו".

שלושה ימים אחרי שצפו בסרט הוזמנו הנבדקים לשלב השני של המחקר, ובו קיבלו 400 שאלות על זיכרונותיהם מהסרט, כגון: האם א' וב' התחבקו לפני שב' נסע עם משטרת ההגירה, מה מינו של הנעצר, האם נסעו בוואן או במכונית פרטית, איך נראו השוטרים או העובדים הזרים. "שאלנו שאלות מסוגים רבים, סמנטיים, ויזואליים ועוד" כדי לוודא שהן מתאימות לנטיות הזיכרון השונות, מסביר אדלסון. הנבדקים ביקשו לציין לגבי כל אחת מהשאלות את מידת הביטחון שלהם בתשובה, מ-1 (ניחוש מוחלט) דרך 25 (ביטחון נמוך) ועד 75 (ביטחון בינוני-גבוה) ו-100 (ביטחון גבוה).

כעבור ארבעה ימים נבחנו הנבדקים שוב, על 320 שאלות מתוך המבחן הראשון. כל נבדק קיבל שאלון שהכיל 80 שאלות שעליהן ענה במבחן הראשון נכונה ב"ביטחון בינוני-גבוה". הפעם נבחנו כשהם נתונים בתוך מכשיר דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI), שאפשר לחוקרים לעקוב אחר פעילותם המוחית.

כדי לבדוק עד כמה משפיע לחץ חברתי על היווצרות זיכרון, בכל פעם לפני שהשיב הוצגו לנבדק תמונות פרופיל בסגנון פייסבוק של ארבעת חברי הקבוצה האחרים, ולצדן התשובה שענו הם. למעשה, התשובות נכתבו על ידי עורכי המחקר, שדאגו לכך שב-80 השאלות שעליהן ענה הנבדק נכונה ובביטחון בינוני-גבוה, התשובה-לכאורה של יתר חברי הקבוצה תהיה הפוכה (ושגויה). ב-70 מהשאלות התשובה המקורית של הנבדקים השתנתה כדי להתאים לזו של חברי הקבוצה.

זה נתון מעניין, אבל לא מפתיע: הפסיכולוג סולומון אש הראה תוצאות כאלו בשנות ה-50 בסדרת הניסויים הנודעת שערך בקונפורמיזם. אבל השאלה שנותרה פתוחה היא אם הנבדקים שינו את תשובתם באופן זמני רק כדי להתאים לקבוצה, או שמא ההשפעה החברתית שינתה את האופן שבו הם זוכרים ויצרה זיכרון חדש וכוזב?

כעבור שבוע הוזמנו הנבדקים למבחן שלישי. שוב הוצגו להם תשובות לשאלות, שוב נתבקשו לענות מה הם זוכרים מהסרט. אלא שהפעם, נאמר להם שהתשובות ניתנו באופן רנדומלי על ידי מחשב. החוקרים רצו לראות אם הנבדקים יחזרו על התשובה השגויה שנתנו במבחן השני בהשפעת הלחץ החברתי, או שעכשיו, משהוסר הלחץ החברתי, יענו נכונה כפי שעשו במבחן הראשון. התוצאות הראו שב-40% מהשאלות, התשובה השגויה נותרה על כנה - במילים אחרות, ב-40% מהשאלות הלחץ החברתי השפיע על הזיכרון לטווח ארוך ויצר זיכרון כוזב. יותר מכך: החוקרים השוו את הנתונים האלה עם סריקות ה-fMRI שנערכו בזמן המבחן השני, ומצאו שבזמן היווצרות זיכרון כוזב מתרחשת במוח פעילות ייחודית בו-זמנית של ההיפוקמפוס, החלק במוח הקשור בתפקודי זיכרון, ושל האמיגדלה, הקשורה בתגובות רגשיות, התנהגותיות וחברתיות.

"כשיש שינוי התנהגותי בלבד, אנחנו רואים פעילות שמעידה על הפעלה של קונפליקט גבוה, אבל היא לא מערבת בכלל את אזורי הזיכרון", אומר אדלסון.



מיכה אדלסון, אחד החוקרים. גם הזיכרון לטווח הארוך הושפע
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו