בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בריאות | מלחמת השחרור: נפגעי נפש זוכים לליווי לקראת ההשתלבות בקהילה

סגירת מחלקות השיקום בבתי החולים הפסיכיאטריים בעשור האחרון הובילה לפיתוח פרויקט ייחודי בבית החולים כפר שאול, המלווה נפגעי נפש המאושפזים לתקופות ממושכות לפני שחרורם לקהילה

תגובות

א', תושב אזור ירושלים בשנות ה-30 לחייו, השתחרר לאחרונה מבית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול בירושלים לאחר שבע שנים שבהן היה מאושפז במחלקה הסגורה. בתקופת האשפוז נהג לדמיין כי הוא לוחם בחיילים נאצים במלחמת העולם השלישית. "הייתי חולה בסדר, לא אחד שעושה צרות", הוא מספר.

לקראת שחרורו להוסטל בקהילה, הבינו אנשי הצוות בכפר שאול שא' זקוק לליווי צמוד ולמעבר הדרגתי. "הופעל עלי לחץ", הוא אומר. בין השאר הוצמד לא' חונך שליווה אותו בימים הראשונים מחוץ לבית החולים, "בחורצ'יק נחמד, היה אתי חצי שנה", מספר א', "היינו הולכים לבתי קפה, יושבים, משוחחים, מטיילים, מעבירים את הזמן".

מאז 2007 שוחררו מכפר שאול 23 חולים פסיכיאטריים לאחר תקופות אשפוז ממושכות, כחלק מהרפורמה המבנית בתחום בריאות הנפש, שהובילה בעשור החולף לצמצום של 50% במספר המיטות בבתי החולים הפסיכיאטריים. בכפר שאול פועל פרויקט שיקום, המכונה "גשר לקהילה", ביוזמת מנהל בית החולים, פרופ' ליאון גרינהאוס. הפרויקט, שמרכזת העובדת הסוציאלית מיכל ירום, מיועד לחולים המאושפזים בבית החולים תקופות ממושכות.

במסגרת הפרויקט מתמודדים בעיקר עם סכיזופרניה, מחלה שממנה סובלים 90% מהמאושפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים. "חולי סכיזופרניה נוטים לאבד בתקופת האשפוז תפקודים שנחשבים טבעיים לאדם בריא, כמו יכולת לדאוג לצרכים בסיסיים ולתקשר עם סובבים. הם סובלים מצמצום עולמם החווייתי והרגשי", אומר ד"ר אלכסנדר טייטלבאום, מנהל המחלקה שבה מרוכזים חולי הסכיזופרניה בכפר שאול. לפרויקט הייחודי מופנים מאושפזים שכבר שוחררו בעבר לקהילה, אולם התהליך נכשל וכעבור זמן קצר הם חזרו לאשפוז.

עוד כתבות בנושא

שליטה על זעם

מאושפזים העומדים להשתחרר במסגרת הפרויקט מופנים תחילה למסגרת שיקום פסיכולוגית, כדי "לשפר את הביטחון ולהעלות את תחושת הערך העצמי שלהם", מסביר טייטלבאום. בהמשך מועברים לו מסרים המדגישים את הצורך בשחרורו. "כיום המסר הוא שיש ציפייה שהמאושפז ישתקם וישתחרר".

בפרויקט הוגדרו ארבעה מסלולי שיקום. בתחילה עובר המאושפז מסלול רפואי, כדי להתאים לו את הטיפול התרופתי. לדברי טייטלבאום, בלי איזון תרופתי אי אפשר להתקדם במסלולי שיקום נוספים, ו"חשוב לתאם את הטיפול התרופתי עם המסגרת הקהילתית, כדי למנוע מצב שבו מחליפים את התרופות לאחר שהמאושפז מגיע להוסטל, ומצבו מידרדר עד כדי חזרה לאשפוז".

המשתחררים עוברים גם מסלול סיעודי, שבו הם רוכשים מיומנויות יום-יומיות, לרבות שמירה על היגיינה, היענות לטפול תרופתי, שיפור ההופעה החיצונית וטיפול ברגשות מועצמים כמו זעם וחרדה, בין השאר בלוויית חונך אישי. ליאוניד טולצ'ינסקי, סגן אחות אחראית, השותף בפרויקט, אומר ש"יש מאושפזים שעוד לפני אשפוזם לא ידעו מיומנויות בסיסיות. למשל, איך להפעיל קומקום חשמלי. אנחנו עושים להם סדנאות הדגמה והתמודדות".

בין השאר הופעלה בבית החולים סדנה לשיפור ההיענות לטיפול תרופתי, שבה החולים למדו על התרופות הפסיכיאטריות ועל תופעות לוואי שהן גורמות. "יש, למשל, תרופות שגורמות להפרשת ריר אצל שליש מהמטופלים. יש דרכים להתמודד עם זה, כמו מציצת סוכריות ללא סוכר או שתיית מים", מסביר טולצ'ינסקי.

סדנה אחרת, שעוסקת בשליטה בכעסים, נועדה למנוע מנפגעי הנפש להגיע למצבי תוקפנות, כדי שלא יחזרו לאשפוז. לדברי טולצ'ינסקי, "כשאדם רגיל נכנס לסכסוך, עם שכן למשל, מקסימום יזמינו משטרה במקרים הקיצוניים. אצל נפגע נפש שהיה באשפוז, מצב כזה עלול להחזיר אותו לאשפוז של חודש לפחות בבית החולים. חשוב ללמד את הנפגע לשלוט בדחפים התוקפניים בשיטות שונות. למשל, לעשות מקלחת קרה או לספור עד עשר. אנו מבצעים משחקי תפקידים, למשל בתור בהמתנה לבנק. יש נפגעים עם סף תסכול נמוך שמתפרצים באמצע ההדמיה".

במסלול טיפולי נוסף, בסיוע עובדת סוציאלית, מבוצעת פעילות למניעת תופעת ה"הוספיטליזם" - תלות בבית החולים שמפתחים נפגעי נפש המאושפזים תקופות ממושכות. התלות הזאת מובילה להחמרה במצבם לקראת השחרור, מחשש שלא יצליחו להסתדר מחוץ לבית החולים. במקרה שתועד לאחרונה בכפר שאול, מטופל בשנות ה-50 לחייו, ששוחרר להוסטל שיקומי לאחר עשר שנות אשפוז, שב לבית החולים כעבור פחות משבוע בעקבות החמרה במצבו שיוחסה להוספיטליזם.

מסלול נוסף, שבו מעורבים מרפאים בעיסוק, כולל יציאה של מאושפזים העומדים לקראת שחרור לסיורים בקהילה, במוסדות וברחובות הערים, כדי שילמדו להשתלב מחדש בחיי היום-יום. "יש מאושפזים ששוהים עשר שנים ומעלה בבית החולים, ולפני אשפוזם חיו עם הוריהם בהסגר בבית. הם לא מכירים מקומות כמו קניונים ובתי קפה ולא יודעים איך להשתמש בתחבורה ציבורית", מסביר טייטלבאום.

סיורים בקניון

שולה חזן, מרפאה בעיסוק השותפה בפרויקט, אומרת: "אני מסיירת עם המאושפזים בתחנות דואר ובבנקים, מלמדת אותם מה החשיבות של כל מוסד, אילו מסמכים צריך לארגן מראש ואיזה שירות אפשר לקבל. ההדרכה נערכת גם במקומות בילוי. למשל, סיירנו בקניון, ישבנו בבית קפה ולמדנו איך להזמין כוס קפה". חלק מהמאושפזים חשים חרדה לנוכח היציאה החוצה. "מדובר בתהליך קשה וממושך, הכולל חזרות רבות, כדי לחזק את האמונה, התקווה והמסוגלות של המאושפזים", אומרת חזן.

מטופלת בשנות ה-40 לחייה, שהיתה סגורה בביתה 16 שנים ואחר כך אושפזה למשך שנה וחצי, יצאה לאחרונה לקניון - לראשונה בחייה - במסגרת הפרויקט. "היא נכנסה למחוז שמעולם לא הכירה, ונראתה כמי שגילתה את החיים מחדש. גם כשעלינו לאוטובוס כדי ללמד את המשתחררים להסתדר בתחבורה ציבורית, היא לא הסיטה את המבט מהחלון. ומאז היא רק מבקשת כל הזמן לחזור לקניון", מספרת חזן. במסגרת הפרויקט גם לומדים לנהל תקציב, לבחור בגדים ולקנות בסופרמרקט. "לקראת יום העצמאות תיכננו המשתחררים ארוחה עם בשר, ירקות ומשקאות, קנו את האוכל לבדם בסופר ועשינו 'על האש' בבית החולים", מתארת חזן. תקצוב הפרויקט מסתמך בין השאר על כספי קצבת הנכות של המאושפזים. במשך האשפוז מקבל בית החולים 80% מסכום הקצבה ו-20% ממנה מועברים למאושפז.

לפי נתונים שנאספו לאחרונה בכפר שאול, בשנת 2007 שוחררו במסגרת הפרויקט שלושה מאושפזים ואחד מהם חזר לאשפוז כעבור חצי שנה; ב-2008 שוחררו שישה ואחד מהם חזר; החל מ-2009 שוחררו 14 ואף לא אחד מהם לא חזר לבית החולים - ממצא שבית החולים זוקף לזכות הצלחת הפרויקט. לאחרונה משתתפים בפרויקט מאושפזים לתקופות של שבע שנים בממוצע.

ממצאי הפרויקט הוצגו לפני שבוע וחצי בכנס במלאות 60 שנה לכפר שאול. בבית החולים שוקדים על ארגון כנס ארצי, כדי להתעדכן בתוכניות שיקומיות נוספות שפותחו בבתי חולים פסיכיאטריים אחרים ולחדש את מקצוע השיקום הפסיכיאטרי בבית החולים, שהופסק במסגרת הרפורמה המבנית. האתגרים עוד רבים. לדברי טייטלבאום, "עוד לא קשובים אלינו מספיק בוועדות סל השיקום שפועלות בחסות משרד הבריאות. למשל, אם אנו מבקשים במסגרת הפרויקט להתאים תוכניות שיקום תעסוקתי וחונכות למשתחררים עוד בזמן שהותם בבית החולים, כדי ליישם שחרור מדורג, זה מאושר לתקופה מוגבלת של עד שלושה חודשים".



מאושפזים בבית חולים פסיכיאטרי. לומדים לנהל תקציב לקראת היציאה לקהילה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו