שביתת הרופאים | הרופאים המתמחים ב"מאיר" פתחו בשביתת רעב

עפרה אידלמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עפרה אידלמן

את פניהם של באי חדר המיון בבית החולים מאיר בכפר סבא קיבלו אתמול רופאים מתמחים שעל חולצותיהם שלטים כגון: "אתה מקבל טיפול מרופא עייף, מתוסכל ושובת רעב". להבנת המתמחים, זו פעולת המחאה הלגיטימית היחידה שנותרה בידם לאחר שבית הדין הארצי לעבודה הוציא צווי מניעה להמשך שביתתם. לאחר ייעוץ משפטי החליטו להמשיך לספק שירות לחולים, אך במקביל להכריז על שביתת רעב - כך יביעו מחאה אך לא ייחשבו מפרי צו.

"המערכת הכריעה אותי", סיפרה ד"ר נעמי שרון, מתמחה ברפואת משפחה. "נטשתי את הרפואה הפנימית כי לא עמדתי במעמסה. לא ראיתי את הילדים שלי, תאומים בני שנה וחצי וילדה בת 4, ולא את המשפחה שנה שלמה". לדברי ד"ר שרון, משכורת של רופא מתמחה במחלקה שלה נעה בין 5,500 שקלים לחודש ל-8,400 שקלים בחודש. "המטפלת, הגנים, החיתולים והחלב עולים לי יותר".

ד"ר ענת רומם מספרת כי היא מתמחה במסלול ישיר לרפואה דחופה. "אני כל הזמן במיון. גם בכירורגי, גם באורתופדי, גם בפנימי, זה אומר שאני מבלה ימים ולילות שלמים במיון. זה מעניין, זה מרתק, אבל זה שוחק בצורה בלתי רגילה. במיון אין שעה שאין אנשים, אין שעה שיש לך דקה לשבת, וכל תלונה מחייבת להתייחס במלוא הרצינות".

המתמחים במאיר מקווים שעמיתיהם בבתי חולים אחרים יצטרפו לשביתתם. אתמול הם החליטו להתכנס שוב בשבת כדי להחליט על צעדיהם הבאים. "יש תוכנית להשתקע פה בבית החולים, להביא מזרנים וכדומה. אם זה יידרש, נעבור לגור פה. אנחנו גם ככה גרים פה", אומרת רומם. "זה לא קל להעביר את היום בלי לאכול כלום", היא מספרת, "לא אכלתי מאתמול בערב. אבל אנחנו מקפידים לשתות מים". כשהיא נשאלת מה יקרה כשייגמר להם הכוח, היא עונה בפשטות: "נתאשפז". רומם מדגישה כי סוכם מראש לא לסכן את החולים, ועל כן רופאים בכירים מגבים אותם. "זה חלק משבועת הרופא, שחולה אף פעם לא יופקר".

מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים, ד"ר חיים פארן, תומך בשביתה. "ההסכם הזה הוא קטסטרופלי למערכת הרפואה הציבורית. בתוך עשר שנים לא יהיה מי שיטפל בך. בתוך עשר שנים יהיו פה עובדים זרים שיעסקו ברפואה". לדבריו, על פי ההסכם שאליו הגיעה ההסתדרות הרפואית, "לא זו בלבד שלא יקלו על המתמחים את הקשיים, הם ימשיכו עד גיל 45 - כלומר, הם לא יראו את הילדים שלהם עד שהילדים ייצאו מהבית". פארן מספר כי "הבת הקטנה שלי, בת 21, רוצה להיות רופאה, ואני בכאב נוראי אומר לה: ?אל תלכי למקצוע הזה'".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ